פורום אוצר החכמה

זסבה כתב:היכן התפרסם מאמר מקיף לתאריך תליית ישוע הנוצרי

מצפה לישועת השם כתב:מחפש מקור לעניין שאותיות שניות ל'שאר' הינם 'שבת', מישהו יודע היכן מופיע או מדובר ע"כ?

לענין כתב:

מצפה לישועת השם כתב:מחפש מקור לעניין שאותיות שניות ל'שאר' הינם 'שבת', מישהו יודע היכן מופיע או מדובר ע"כ?

ידוע מהחי' הרי"ם ומהלעכוויטשער זיע"א שזהו מאש"ר שמנה לחמו, וכבר אי' בזוה"ק דא לחם שבת.

שאלה - 168372
א)היכן כתוב המעשה עם אותו אדם שעשה תיקון חצות בברית יצחק בקולי קולות ומחו בו. ב)מה המקור לומר אדון עולם בברית יצחק.
תשובה
ראיתי באחד מספרי הבן איש חי, אדון עולם צריך חיפוש.

מצפה כתב:מי יודע היכן כתוב בזוה"ק שאבן רומז ליצה"ר ובאר רומז ללב?

בתודה מראש
המצפה

סייג לחכמה כתב:

מצפה כתב:מי יודע היכן כתוב בזוה"ק שאבן רומז ליצה"ר ובאר רומז ללב?

בתודה מראש
המצפה

דהיצה"ר נקרא אבן מצינו בגמ' סוכה נ"ב: תנא דבי רבי ישמעאל אם פגע בך מנוול זה (יצה"ר) משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ"

מצפה כתב:

סייג לחכמה כתב:

מצפה כתב:מי יודע היכן כתוב בזוה"ק שאבן רומז ליצה"ר ובאר רומז ללב?

בתודה מראש
המצפה

דהיצה"ר נקרא אבן מצינו בגמ' סוכה נ"ב: תנא דבי רבי ישמעאל אם פגע בך מנוול זה (יצה"ר) משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ"

ייש"כ.
זאת ידעתי. אבל אני מחפש בזוה"ק דווקא

מצפה לישועת השם כתב:יש סיפור חסידי, על אחד מהצדיקים שראה אנשים יושבים ואוכלים בשר (כמדומני, ושזה היה בשבת), והסיר כביכול את המראה הגשמי מאנשיו שעמדו סביבו, וראו שהם כמו בהמות האוכלים עם שטריימל...
מישהו מחו"ר יודע אולי מי היה הצדיק הזה, ומהיכן המקור לסיפור?
ייש"כ.

בקרו טלה כתב:

מצפה לישועת השם כתב:יש סיפור חסידי, על אחד מהצדיקים שראה אנשים יושבים ואוכלים בשר (כמדומני, ושזה היה בשבת), והסיר כביכול את המראה הגשמי מאנשיו שעמדו סביבו, וראו שהם כמו בהמות האוכלים עם שטריימל...
מישהו מחו"ר יודע אולי מי היה הצדיק הזה, ומהיכן המקור לסיפור?
ייש"כ.

תם מה הוא אומר כתב:נדמה לי שכך ראיתי בשם שו"ת הרי בשמים, ולפו"ר אינני מוצא,
ידוע לאי מי מחו"ר הפורום שליט"א מקור?
בתודה מראש

מחולת המחנים כתב:האם יש מקור בחז"ל או בדברי הראשונים כי הטעם שיעקב קרא לנשותיו לפני שיצא מבית לבן, הוא משום שהיה צריך לבקש מהן רשות.

בתודה מראש לעונים.

של"ה הקדוש
וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה וגו' (בראשית לא, ד). אין ראוי לאדם כשירצה דבר מה מאנשי ביתו שיכריחם על זה על צד האונס והנצוח, אף כי הוא מושל בהם. אבל ישתדל לפתות אותם אל מה שירצהו בתכלית מה שאפשר, כדי שיתעוררו לזה מעצמם. כי זה הוא יותר טוב משיעשו זה על צד האונס וההכרח. ראה כמה הרבה יעקב דברים עם רחל ולאה כדי שיתרצו בטוב לב, ואעפ"י שהקדוש ברוך הוא ציוה לו שישוב לביתו

בקרו טלה כתב:

מחולת המחנים כתב:האם יש מקור בחז"ל או בדברי הראשונים כי הטעם שיעקב קרא לנשותיו לפני שיצא מבית לבן, הוא משום שהיה צריך לבקש מהן רשות.

בתודה מראש לעונים.

של"ה הקדוש
וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה וגו' (בראשית לא, ד). אין ראוי לאדם כשירצה דבר מה מאנשי ביתו שיכריחם על זה על צד האונס והנצוח, אף כי הוא מושל בהם. אבל ישתדל לפתות אותם אל מה שירצהו בתכלית מה שאפשר, כדי שיתעוררו לזה מעצמם. כי זה הוא יותר טוב משיעשו זה על צד האונס וההכרח. ראה כמה הרבה יעקב דברים עם רחל ולאה כדי שיתרצו בטוב לב, ואעפ"י שהקדוש ברוך הוא ציוה לו שישוב לביתו

באוצר מפרשי התורה מציינים ג"כ לרלב"ג

אבק פורח כתב:עירובין יט א

עובדיה חן כתב:מה הן עשרה מאמרות שברה הקב"ה את העולם?

חיים סגל כתב:

עובדיה חן כתב:מה הן עשרה מאמרות שברה הקב"ה את העולם?

נאמר 9 פעמים ויאמר בבריאת העולם, ו'בראשית' נמי מאמר

עזריאל ברגר כתב:ויש גם סוגיא בסנהדרין.

עזריאל ברגר כתב:מגילה כא,ב.

תרגימא כתב:

עזריאל ברגר כתב:ויש גם סוגיא בסנהדרין.

היכן?

ושא_נס כתב:מספר חזון עובדיה להגאון ר' עובדיה יוסף ז"ל על ימים נוראים
אם מישהו יכול במטותא לומר באיזה הלכות מדובר בחלוקה הפנימית של הספר?
כמו כן, אם הפיסקא הזו מצויה במהדורה ראשונה של הספר (שנה ?) + פי די אף של זה.
ולמצער לפחות ממהדורה שניה מתשס"ו.
ייש"כ

יט) וראה למרן החיד"א בספר כסא רחמים (אבות דר' נתן פרק ל), שהביא מה שכתב השל"ה בשם רבינו האר"י, כל מה שתמצא בדברי הראשונים סיגופים ותעניות לכפרת עונות, לא נזכרו דברים אלו אלא למי שאין עמלו בתורה, אבל מי שתורתו אומנותו ועמל בתורה, זאת היא תקנתו להיות עוסק בתורה בהתמדה, וא"צ להתענות פן יחלש ויתבטל מלימודו. והרי התורה נקראת אש ומים ומוציאה לרויה את העוסקים בה, והיא תבלין נגד יצר הרע וכו'. ע"ש. וכן כתב בשו"ת זרע אמת (חאו"ח סי' פט דף צו ע"ד), וזת"ד: שאפילו אם חטא בכריתות ומיתות בית דין, אם הוא תלמיד חכם כיון שחזר בתשובה והוא עוסק בתורה תמיד, בזכות התורה ינצל מן היסורין. וכמו שכתב הרב החסיד בעל מעבר יבוק בשם הקדוש רבינו האר"י ז"ל, וז"ל, ודע שכל מה שתמצא בדברי הראשונים סיגופים ותעניות והפסקות וכו', לא נזכרו אלו אלא במי שאין עמלו בתורה, אבל מי שעמלו בתורה ויודע דעת ויראת ה', זוהי תקנתו לעסוק בתורה וכו'. ומ"ש הרב החסיד ראשית חכמה, שאם חטא בעריות צריך לקבל עליו סיגופים ותעניות, אפילו יש בהם ביטול תורה, כי אין הקב"ה חפץ בתורתו מאחר שנפשו מזוהמת, עד שיקבל עליו תעניות ויסורים קשים, שנאמר ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי וכו'. הנה הרב גדש סאה להחמיר כדרכו בקודש בכמה מקומות, אך מי יאמין לשמועתו נגד כל הגדולים הנ"ל, דלא שביק מר חיי לכל בריה, ובמחכ"ת דבריו תמוהים מאד, שהרי אמרו חז"ל (בקידושין מט.) האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק גמור, אפילו היה רשע גמור, מקודשת, דשמא הרהר בתשובה בלבו, שאין התשובה תלויה אלא בלב, ותיכף שחזר בו בלבו באמת שב ורפא לו, וחוזר לאיתנו ותורתו רצויה, ואפילו אם אינו תלמיד חכם די לו שיקבל עליו להתענות על מה שחטא, שהרי מקרא מלא הוא למן היום אשר נתת אל לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך. (ע' תענית ח:). גם מה שהפריז על המדה לומר שכל מה שאמרו חז"ל כאילו עובד ע"ז וכו', צריך תעניות וסיגופים כמו עובד ע"ז, במחכ"ת ליתא, ולא צייתינן ליה להני כללי דכייל מר, שאין כוונת חז"ל לומר דהוי כעובד ע"ז ממש, אלא שיש לזה שמץ דמיון לע"ז, וזה פשוט מאד. עכ"ל. [וכדבריו מפורש בשו"ת הריב"ש (סי' קעא דף לט סע"ב), שדרך חז"ל להפליג בהגדלת חומרת העבירות, כדי שישמר האדם מלהכשל בהן, כמו שאמרו בערכין (טו:) שכל המספר לשון הרע כאילו הגדיל עוונות כנגד שלש עבירות, ע"ז, גילוי עריות ושפיכות דמים. ובנדרים (מ.) כל מי שאינו מבקר את החולה כאילו שופך דמים. ובשבת (קה:) הקורע כלים בחמתו, והמשבר כלים בחמתו, יהיה בעיניך כאילו עובד ע"ז. היאמר אדם באלו שיהרג ואל יעבור, הא ודאי דליכא למימר הכי, ולא יעלה על דעת שום אדם. אלא שדרך חז"ל להפליג בחומרת העונות. ע"ש. וע"ע בשו"ת בנין ציון ח"א (סי' קעא), ובשו"ת תורה לשמה (סי' תכ). ע"ש[. וסיים הרב זרע אמת, והסומך ע"ד רבינו האר"י הנ"ל יש לו אילן גדול לסמוך עליו. ע"ש. וכ"כ המשנה ברורה בביאור הלכה (סי' תקעא) מהשל"ה בשם ספר חרדים שכתב כן בשם האר"י ז"ל. וע' בשו"ת הרמ"א (סי' לז) שכתב, דמ"ש הרוקח בסדרי התשובה לא כיוון אלא על המורדים והפושעים, אבל לא על השוגגים והאנוסים. ע"ש. וע"ע למהר"ל מפראג בספר נתיבות עולם ח"ב (נתיב היסורין פרק א). וע"ע בספר יושב אהלים (דף קיז ע"ג), ובספר ברכת מועדיך לחיים (דף ק ע"ג), ובשו"ת מהרש"ם ח"א (ס"ס נח), ובשו"ת האלף לך שלמה (חאו"ח סי' שנח). וכתב הגרש"ז אוירבך, שהשבים בתשובה חייבים להאמין באמונה שלמה שהקב"ה מוחל וסולח לכל השבים אליו באמת, וגם צריכים להודות לה' על שזיכה אותם לעמוד על האמת, ונתן להם הקב"ה לב טהור ומבין לשוב אליו באמת ובתמים. (שלמי מועד עמוד נז).