פורום אוצר החכמה

עד עולם כתב:זה המקור!
יתכן שזו רק שמועה בעלמא ותו לא. (כי המציאות מכחישתה.) .
ומיהו ה"צדה לדרך? הביאור על רש"י .?

"...ואני המדבר המחבר הדל במשפחתי מנחם בן הקדוש ר' אהרן בן זרח נולדתי בארץ נגא"רה וא" אהיה מן המגורשים מארץ צרפת אשר גורשו משם שנת חמשת אלפים וששים ושש ליצירה בחודש אב ואני כבן י"ו שנה נשאתי אשה בת ה"ר בנימין עביץ נ"ע והוא היה מרביץ תורה באיש"תיליא וגדולי תלמידיו מבני אסק"רא משפחה חשובה בעלי תורה בעלי משנה בעלי עושר.

"ובשנת חמשת אלפים פ"ח ליצירה חרה אף ה' בעמו וימת מלך צרפת שהיה מולך על נבאר"ה ויקומו עם הארץ ויועצו יחדו להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים אשר במלכותם ויהרגו באישתילי"א ובשאר המקומות בארץ כששת אלפים יהודים ואדוני אבי ומרתי אמי וארבעה אחים קטנים ממני קדשו את ה' ויהרגום על יחוד השם הי"ד. ואמלטה רק אני לבדי מבית אבי נגוע מוכה אלהים ומעונה כי עשרים וחמשה רשעים הכוני פצעוני והייתי מוטל ערום בין המתים מבין הערבים עד חצות הלילה בכ"ג לחדש אדר. ובחצות הלילה בא פרש אחד מיודעי בית אדוני אבי והוציאני מבין המתים ויביאני אל ביתו וגמל עמי חסד. וכאשר העלה ארוכה למכתי רופא חנם יתברך קבלתי עלי לבא ללמוד תורה לטולי"טולה. ויקם מלך חדש על נבא"רה וצעקנו בני המתים חמס אחריו לנקום דם אבותינו השפוך ולא שוה לנו. ובימים ההם למדתי כשנתים ימים לפני מורי ה"ר יהושע בן שועי"ב נ"ע. ואחר כן באתי אל הארץ הזאת בשנת תשעים ואחד ועכבוני באל"קעה ולמדתי שם עם ה"ר יוסף אבן אלעי"ש נ"ע והיינו חוזרים תמיד יומם ולילה הוא ואני מראש המסכתא בתוספות רבנו פרץ. ונפטר הוא שנת מאה ועשר לפרט היצירה ובקשו ממני נכבדי הקהל שארביץ תורה במקומו ואם לא הייתי ראוי עשיתי כדבריהם. ובאותו זמן ובעודו חי ה"ר יוסף נ"ע באתי ללמוד עם מורי ה"ר יהודה נ"ע בטולי"טולה סדר זרעים וסדר טהרות בשטת הרא"ש וחזרתי לפניו גרסת סדר מועד וסדר נזיקין וגמ' גיטין ונקדתי הגרסאות המשונות כקריאתו. ומשנת ק"י עד שנת קכ"ח על חמשת אלפים למדתי עם חברי ואלופי ורעי תמיד באלק"לעה ורוב למודינו בשטת רבינו פרץ. ויהי בשנה ההיא העיר ה' את רוח המלך דון אנד"ריק בן המלך דון אלפו"נסו וילחם עם אחיו דון פיד"רו המולך בשנת ק"י שנים אחרי מות אביו דון אלפו"נסו ויצר על הערים הבצורות וילכדם ויצר על טוליטו"לה בשנת קכ"ח בחדש אייר. ויהי מקץ שנה יצא דון עם פיד"רו עם כל חילו מעיר אישבי"ליה להלחם עם אחיו ולהמלט העיר טולי"טולה ממצור. ויצא המלך דון אנד"ריק לקראתו ויהרגהו בעיר מונט"יל והממלכה נכונה ביד המלך דון אנד"ריק ותכון מלכותו מאד. ובימים ההם אשר הלחמו ותהום כל הארץ ואיש הישר בעיניו יעשה שללו ובזזו עם הארץ רוב קהלות ספרד וידל ישראל עד מאד והיתה עת צרה ליהודים אשר בכל מלכות קשטי"ליא אשר כמוה לא נהיתה מאז גלו שם אשר לחרב לחרב ואשר לשבי לשבי"...

אורייתא! כתב:

עד עולם כתב:זה המקור!
יתכן שזו רק שמועה בעלמא ותו לא. (כי המציאות מכחישתה.) .
ומיהו ה"צדה לדרך? הביאור על רש"י .?

צידה לדרך הוא אחד הראשונים. תלמיד רבי יהודה בן הראש. ורבינו יהושע בן שועיב.
ואם כבר דברת...
אעתיק כאן קטע מן ההקדמה.
וזה לשונו בהקדמה...

"...ואני המדבר המחבר הדל במשפחתי מנחם בן הקדוש ר' אהרן בן זרח נולדתי בארץ נגא"רה וא" אהיה מן המגורשים מארץ צרפת אשר גורשו משם שנת חמשת אלפים וששים ושש ליצירה בחודש אב ואני כבן י"ו שנה נשאתי אשה בת ה"ר בנימין עביץ נ"ע והוא היה מרביץ תורה באיש"תיליא וגדולי תלמידיו מבני אסק"רא משפחה חשובה בעלי תורה בעלי משנה בעלי עושר.

"ובשנת חמשת אלפים פ"ח ליצירה חרה אף ה' בעמו וימת מלך צרפת שהיה מולך על נבאר"ה ויקומו עם הארץ ויועצו יחדו להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים אשר במלכותם ויהרגו באישתילי"א ובשאר המקומות בארץ כששת אלפים יהודים ואדוני אבי ומרתי אמי וארבעה אחים קטנים ממני קדשו את ה' ויהרגום על יחוד השם הי"ד. ואמלטה רק אני לבדי מבית אבי נגוע מוכה אלהים ומעונה כי עשרים וחמשה רשעים הכוני פצעוני והייתי מוטל ערום בין המתים מבין הערבים עד חצות הלילה בכ"ג לחדש אדר. ובחצות הלילה בא פרש אחד מיודעי בית אדוני אבי והוציאני מבין המתים ויביאני אל ביתו וגמל עמי חסד. וכאשר העלה ארוכה למכתי רופא חנם יתברך קבלתי עלי לבא ללמוד תורה לטולי"טולה. ויקם מלך חדש על נבא"רה וצעקנו בני המתים חמס אחריו לנקום דם אבותינו השפוך ולא שוה לנו. ובימים ההם למדתי כשנתים ימים לפני מורי ה"ר יהושע בן שועי"ב נ"ע. ואחר כן באתי אל הארץ הזאת בשנת תשעים ואחד ועכבוני באל"קעה ולמדתי שם עם ה"ר יוסף אבן אלעי"ש נ"ע והיינו חוזרים תמיד יומם ולילה הוא ואני מראש המסכתא בתוספות רבנו פרץ. ונפטר הוא שנת מאה ועשר לפרט היצירה ובקשו ממני נכבדי הקהל שארביץ תורה במקומו ואם לא הייתי ראוי עשיתי כדבריהם. ובאותו זמן ובעודו חי ה"ר יוסף נ"ע באתי ללמוד עם מורי ה"ר יהודה נ"ע בטולי"טולה סדר זרעים וסדר טהרות בשטת הרא"ש וחזרתי לפניו גרסת סדר מועד וסדר נזיקין וגמ' גיטין ונקדתי הגרסאות המשונות כקריאתו. ומשנת ק"י עד שנת קכ"ח על חמשת אלפים למדתי עם חברי ואלופי ורעי תמיד באלק"לעה ורוב למודינו בשטת רבינו פרץ. ויהי בשנה ההיא העיר ה' את רוח המלך דון אנד"ריק בן המלך דון אלפו"נסו וילחם עם אחיו דון פיד"רו המולך בשנת ק"י שנים אחרי מות אביו דון אלפו"נסו ויצר על הערים הבצורות וילכדם ויצר על טוליטו"לה בשנת קכ"ח בחדש אייר. ויהי מקץ שנה יצא דון עם פיד"רו עם כל חילו מעיר אישבי"ליה להלחם עם אחיו ולהמלט העיר טולי"טולה ממצור. ויצא המלך דון אנד"ריק לקראתו ויהרגהו בעיר מונט"יל והממלכה נכונה ביד המלך דון אנד"ריק ותכון מלכותו מאד. ובימים ההם אשר הלחמו ותהום כל הארץ ואיש הישר בעיניו יעשה שללו ובזזו עם הארץ רוב קהלות ספרד וידל ישראל עד מאד והיתה עת צרה ליהודים אשר בכל מלכות קשטי"ליא אשר כמוה לא נהיתה מאז גלו שם אשר לחרב לחרב ואשר לשבי לשבי"...

לייטנר כתב:למה לא הדגשת את שם מחבר הספר?

לייטנר כתב:שם המחבר הוא רבי מנחם בן אהרן בן זרח

אורייתא! כתב:

לייטנר כתב:שם המחבר הוא רבי מנחם בן אהרן בן זרח

מנחם בן אהרן בן זרח.
אין הכוונה ש'זרח' הוא סבו של רבי מנחם. אלא משפחתו היא 'בן זרח'.
וכן בכל הדפוסים הקדומים נכתב בשער "חיברו הרב המובהק מהר"ר מנחם ן' זרח זלה"ה".

גם בהגהות מנחם ציון (המודפס בשם הגדולים) בערכו נכתב בזה"ל: ועל מצבתו בעיר טוליטולה נחרת מנחם בן זרח תמ"ך (תהא מנוחתו כבוד) בן הקדוש רבי אהרן...".

לייטנר כתב:

אורייתא! כתב:

לייטנר כתב:שם המחבר הוא רבי מנחם בן אהרן בן זרח

מנחם בן אהרן בן זרח.
אין הכוונה ש'זרח' הוא סבו של רבי מנחם. אלא משפחתו היא 'בן זרח'.
וכן בכל הדפוסים הקדומים נכתב בשער "חיברו הרב המובהק מהר"ר מנחם ן' זרח זלה"ה".

גם בהגהות מנחם ציון (המודפס בשם הגדולים) בערכו נכתב בזה"ל: ועל מצבתו בעיר טוליטולה נחרת מנחם בן זרח תמ"ך (תהא מנוחתו כבוד) בן הקדוש רבי אהרן...".

מה שמעניין שבמקום להתנצל על טעותך או להודות לי על התיקון (ועל הניסיון לרמוז קודם לכן), אתה מנסה להשאיר את המצב בצורה מעומעמת, כאילו אתה דווקא ידעת.

לייטנר כתב:אין ספק שיש לך יכולת מדהימה.
אולי תנצל אותה למשהו יותר פרקטי בעבורך.