ידוע המושג ההלכתי: גזל זמן, המונח הזה מתייחס לזמן כעל חפצא שוה ערך ששייך בו גזילה. איני יודע מהו המקור הקדום לזה, אמנם במס"י פרק יא הדבר מופיע, אף כי לא ביחס לזמן של איש פרטי שנגזל ע"י הטרדה וכד', אלא בנוגע לשכיר המקיים מצוות בזמן מלאכתו, מ"מ עצם המושג ישנו, וז"ל: והדין נותן, כי גזל חפץ גזל וגזל זמן גזל....אף גוזל את הזמן ועושה בו מצוה נעשה סנגורו קטגורו.
נשמח למקורות קדומים יותר שמפורש בהם מושג זה.