פורום אוצר החכמה

ידוע המושג ההלכתי: גזל זמן, המונח הזה מתייחס לזמן כעל חפצא שוה ערך ששייך בו גזילה. איני יודע מהו המקור הקדום לזה, אמנם במס"י פרק יא הדבר מופיע, אף כי לא ביחס לזמן של איש פרטי שנגזל ע"י הטרדה וכד', אלא בנוגע לשכיר המקיים מצוות בזמן מלאכתו, מ"מ עצם המושג ישנו, וז"ל: והדין נותן, כי גזל חפץ גזל וגזל זמן גזל....אף גוזל את הזמן ועושה בו מצוה נעשה סנגורו קטגורו.

נשמח למקורות קדומים יותר שמפורש בהם מושג זה.

אין לזה מקור ולא לגזל שינה, זה בין אדם לחבירו כמו כל דבר אחר וזה שקטלגו אותו תחת השם גזל הוא ענין מוסרי בלבד, לשבר את האוזן.
כ"כ נורא הדבר שזה נכנס ככה עד כדי כך שבמחזורים עם פירוט העוונות בווידוי לפי א' ב' כתבו בג' את הגזל שינה וכד'...

אכן, 'זכה' דורינו למה שלא זכו דורות קודמים...

אע"פ שכבר מרגלא בפומייהו דאינשי שאין כל מקור לגזל שינה, יש להעיר שבמקרים רבים גזל שינה אסור הוא מדיני נזקי-שכנים, ומשנה ערוכה היא בבבא בתרא (כ ב):

חנות שבחצר - יכול למחות בידו ולומר לו: איני יכול לישן מקול הנכנסין ומקול היוצאין

הרי שנחשבה מניעת השינה כנזק.

בספרי הקדמונים מצוי הפתגם 'אין אבדה כאבדת הזמן'. ואפשר, שהרי גניבה ואבדה הינם תרין רעין דלא מתפרשין, לכן אמרו אינשי כשם שיש אבדת זמן, כן גם יש גנבת או גזילת זמן. כך נראה לי.

ועדיין סבור הייתי שימצא מאן דהו מן החכמים מקור לגזל זמן שלענ"ד אינו שייך כ"כ למושג גזל שינה. באמת הפרעת שינה לא קשורה לגזל, אין כאן איזו נטילה, אלא זה ענין של נזק כמ"ש מרחביה, ענין גזל זמן הוא לדוגמא כאשר אני מעכב מישהו 'בידים ממש' וגוזל את זמנו היקר, והמושג הזה נמצא להדיא במס"י, אם כי אולי זה רק בשכיר, וכמש"נ, בינו זאת.

אמר לי פעם כ''ק אדמו''ר מוויזניץ-מאנסי שליט''א השי''ת ישלח לו רפו''ש בקרוב בשם זקינו בעל האהבת ישראל הטעם שגונב אפילו על מנת למיקט אסור מטעם גניבה.אע''פ שאין בדעתו לגנוב
כי גונב לו הזמן שהלך לחפש את החפץ .

ולפעמים יש תשלומי ממון על גזל זמן, והם הנקראים בלשון חז"ל "שבת", וכמבואר בב"ק שמי שנועל את חבירו בחדר - חייב לשלם לו דמי שבתו.

ישראל הר כסף כתב:אין לזה מקור ולא לגזל שינה, זה בין אדם לחבירו כמו כל דבר אחר וזה שקטלגו אותו תחת השם גזל הוא ענין מוסרי בלבד, לשבר את האוזן.
כ"כ נורא הדבר שזה נכנס ככה עד כדי כך שבמחזורים עם פירוט העוונות בווידוי לפי א' ב' כתבו בג' את הגזל שינה וכד'...

ע' ברכות ו:
וא"ר חלבו אמר רב הונא כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום יקדים לו שלום שנאמר בקש שלום ורדפהו ואם נתן לו ולא החזיר נקרא גזלן שנאמר ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם.

לגבי מקור לגזל שינה, כמדומני שהח"ח מזכירו באהבת חסד

גזל שינה יש ללומדו מ'לא תונו' הכולל כל מיני צער ואונאה - בדברים וה''ה לזמן.

אם תעיין בכל מקום בהלכה מה הם כוונת הדברים 'טירחא דציבורא' - זהו גזל זמן כפשוטו.

מגיב ומניב כתב:ידוע המושג ההלכתי: גזל זמן, המונח הזה מתייחס לזמן כעל חפצא שוה ערך ששייך בו גזילה. איני יודע מהו המקור הקדום לזה, אמנם במס"י פרק יא הדבר מופיע, אף כי לא ביחס לזמן של איש פרטי שנגזל ע"י הטרדה וכד', אלא בנוגע לשכיר המקיים מצוות בזמן מלאכתו, מ"מ עצם המושג ישנו, וז"ל: והדין נותן, כי גזל חפץ גזל וגזל זמן גזל....אף גוזל את הזמן ועושה בו מצוה נעשה סנגורו קטגורו.

גזל זמן הנזכר במס"י הוא גזל ממוני ממש כיון שחבירו משלם לו על זמן זה, ואין זה שייך למושג הידוע בשם גזל זמן. וכבר רמזו לזה.