פורום אוצר החכמה

מה המקור שתמיד אומרים,שבפרשת השבוע שקוראים בתורה רמוזים כל המאורעות שיקרו באותו שבוע,וגם שמעתי שיש רבנים שכאשר קורה דבר מסוים אומרים שזה היה רמוז בפרשה,והאם יש חומר בנושא,ודוגמאות של רבנים שאמרו גם לפני שהמאורע קרה,שזה מה שיקרה השבוע?

מענין זה יש הרבה חומר במאמרי הריי"ץ זי"ע ובמאמרי האדמו"ר רמ"מ זי"ע, ומקור למוסג זה נובע ממה שאמר פעם האדמו"ר הזקן: מען דארף לעבן מיט די צייט. עיין שם

ברצוני לדעת מהו המקור שכל מאורעות השבוע רמוזים באותה פרשה בפ"ש.

תודה ויישר כח.

אמרו לי שזה ברמב"ן ובחיד"א (אולי גם בהגר"א אבל לא נ"ל)..מישהו יודע היכן בדיוק?

[לפעמים אני אוהב שאחרים שיודעים כבר, עונים או מחפשים לי]...

יאיר כתב:אמרו לי שזה ברמב"ן ובחיד"א (אולי גם בהגר"א אבל לא נ"ל)..מישהו יודע היכן בדיוק?

[לפעמים אני אוהב שאחרים שיודעים כבר, עונים או מחפשים לי]...

בגלל שבאמת מגיע לך ניסיתי לחפש אבל לא נראה לי סביר ברמב"ן (ידוע משהו אחר בשם הרמב"ן שהכל רמוז בפרשת האזינו). מצאתי משהו דומה בשל"ה בתחילת פרשת וישב וראיתי שמציינים לדרשות חת"ס אבל לא הצלחתי למצוא שם.

יישר כח!

אשמח אם תראה לי מ"מ בשל"ה כי התקשיתי למצוא.
באיזה ספר באוצר ובאיזה עמ'.

תודה רבה.

ברמב"ן בהקדמה לפירוש התורה כתוב כי כל דבר בעולם מרומז בצירופי אותיות התורה.

ידוע. גם הגר"א כתב שכל פרשה מקבילה ל - 100 שנים בבריאה (ומובא גם שפס' ששת ימי בריאה רומזים לשנות הבריאה וכן כל פס' רומז על שנה בבריאה וכו'), אבל אני מחפש דוקא את זה שכל מאורעות השבוע רמוזים באותה פרשת השבוע.

יש סיכוי שזה מופיע ב'שם הגדולים' לחיד"א??

אשכול
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=13478&p=125937&hilit=%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%95+%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2#p125937

יאיר כתב:יישר כח!

אשמח אם תראה לי מ"מ בשל"ה כי התקשיתי למצוא.
באיזה ספר באוצר ובאיזה עמ'.

תודה רבה.

הא לך. אבל כאמור לעיל הוא לא בדיוק אומר את זה.

מחילה לא ירדתי לסוף דעתך. לאיזה ד.ה כוונתך והיכן מוזכר דרשות החת"ס?

תודה.

הוא אומר שהמועדים שייכים לפרשיות שבהם הם חלים. אמרתי דבר דומה, לא?

החת"ס צויין בספר והלכתא כנחמני (אין לי מושג מה זה כך העליתי בחיפוש באוצר). ומצ"ב.

יישר כח!!

ליקוטי הלכות יו"ד, הלכות מלמדים הלכה ד, אות ז: וזה בחינת כלל כל התורה שהוא להאיר אור הנקודה הקדושה כנ"ל ועל כן רוב מצוות התורה הם תלויים בעת וזמן, כי צריכין לקבל אור הנקודה כפי העת והזמן, כגון בימי החול מקבלין הנקודה על ידי תפילין, ובשבת ויום טוב על ידי קדושת עיצומו של יום, ובפסח על ידי אכילת מצה וארבע כוסות וכו', בסוכות על ידי סוכה ולולב, בראש השנה על ידי שופר וכו', וכן בשארי זמנים קדושים, וכן אפילו המצוות הנוהגות בכל זמן בוודאי אין יום דומה לחבירו ואין אדם דומה לחבירו, כי ביום זה מזמין לו ה' יתברך מצוות ביקור חולים, ובזה היום מצוות הלבשת ערומים, וביום אחר הכנסת כלה, וכיוצא בזה. וכן אין אדם דומה לחברו, כמו שראינו בכל הצדיקים והיראים שלפנינו, שזה עסק יותר בתורה, וזה עסק יותר בתפילה, וזה נזהר ביותר במצווה זאת, וזה באחרת. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל "אביך במאי זהיר טפי", וכמובא בכתבי האר"י ז"ל מזה, והכל כפי הנקודה השייך לליבו של זה בעת ההוא וכנ"ל. וכן אין הלימוד של כל יום דומה לחבירו, כי ביום זה לומדין כאן, ולמחר במקום אחר, או בספר זה להלן יותר, או בספר אחר לגמרי. וזה בחינת השיר של יום, שבכל יום ויום יש בו שיר מיוחד - כפי הנקודה הקדושה השייך לכלליות ליבות בני ישראל באותו היום, כי יש בענין זה בחינות הרבה בכלליות ישראל ובפרטיות וכנ"ל. וזה בחינת הסדרים של התורה שקורין בכל שבוע ושבוע סדר אחר בתורה, וגם הסדר נחלק לשבע פרשיות - כנגד שבעת ימי השבוע, הכל כדי לקבל בכל שבוע ובכל יום אור הנקודה השייך לליבו בעת ההיא דייקא כנ"ל. וזה בחינת "יום ליום יביע אמר ולילה ללילה יחוה דעת", כי הכל כפי העת והזמן - כן נמשכין דיבורים מלמעלה, וצריך כל אחד להשתדל ולהתחזק לדבר הדיבורים כפי העת, כדי לקשר עצמו להנקודה השייך לליבו בעת ההיא כנ"ל.