פורום אוצר החכמה

מביאים בשם מדרש שבשעת מתן תורה נעקר הר המוריה ממקומו והובא על הר סיני, שם ניתנה תורה.

היודע מאן דהוא מקור הדבר?


ייש"כ

מדרש רבה במדבר א ח:
וידבר ה' אל משה במדבר סיני. ו' שמות נקראו לו הר א'לקים הר בשן הר גבנונים הר מוריה הר חורב הר סיני.
משמע לכאורה, שלא רק שבא, אלא שהוא הוא.

זקן ששכח כתב:מדרש רבה במדבר א ח:
וידבר ה' אל משה במדבר סיני. ו' שמות נקראו לו הר א'לקים הר בשן הר גבנונים הר מוריה הר חורב הר סיני.
משמע לכאורה, שלא רק שבא, אלא שהוא הוא.

ייש"כ, ופשוט שאם הוא בא הרי שהוא הוא.

אם כי עדיף מדרש יותר מפורש, בא נכתב שהר המוריה נעקר ממקומו והובא על הר סיני

מדרש תהילים (בובר) מזמור סח

וסיני מהיכן בא, אמר ר' יוסי מהר המוריה נתלש, כחלה מעיסה, ממקום שנעקד יצחק אבינו, אמר הקב"ה הואיל ויצחק אביהם נעקד עליו נאה לבניו לקבל עליו את התורה,

חיים כתב:מדרש תהילים (בובר) מזמור סח

וסיני מהיכן בא, אמר ר' יוסי מהר המוריה נתלש, כחלה מעיסה, ממקום שנעקד יצחק אבינו, אמר הקב"ה הואיל ויצחק אביהם נעקד עליו נאה לבניו לקבל עליו את התורה,

ועד בובר הרי גם היה מקור, לא?

הרי צילום מסך מתוצאת חיפוש קטועה.

השווה רש"י, תענית טז רע"א:
"לישנא אחרינא: הר המוריה - הר סיני, מורא לאומות העולם - במתן תורה, דכתיב (תהלים עו) ארץ יראה ושקטה".
וכבר תמהו על כך הרבה מהאחרונים, עי' הגהות מהרצ"ח על אתר, ועוד.
ובפירוש רבינו אפרים עה"ת, שמות, עמ' קפב, פירש את הפסוק (שמות ג ה) "כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא" שנאמר על הר סיני (עי' שמות ג א): "'אדמת קודש', מלמד, שלקח מאדמת בית המקדש וזרע שם".
ועי' אמרות טהורות חיצוניות ופנימיות לר' יהודה החסיד, אות כ.

ואגב, מה "תוקפו" של מדרש תלפיות?
היינו, מאיזה דור הוא?

תודה על המענה וסליחה על הבורות

'מדרש תלפיות' אינו מדרש חז"ל, אלא רובו ככולו (פרט לפיסקאות הפותחות "א"ה" = אמר המאסף) הם ליקוט אגדי מאת ר' אליהו הכהן מאיזמיר. הספר נדפס לראשונה בקושטא ת"פ, זמן קצר לאחר פטירת מחברו.

חכם באשי כתב:'מדרש תלפיות' אינו מדרש חז"ל, אלא רובו ככולו (פרט לפיסקאות הפותחות "א"ה" = אמר המאסף) הם ליקוט אגדי מאת ר' אליהו הכהן מאיזמיר. הספר נדפס לראשונה בקושטא ת"פ, זמן קצר לאחר פטירת מחברו.

דברים מוסמכים?

קונה,
לא הבנתי את שאלתך "דברים מוסמכים?", אתה עושה סקר בענין?
כמו שאמרתי כן הוא, ואשמח לשמוע אם טעיתי.
ואחדד את הדברים:
ר' אליהו הכהן ליקט לספר זה (כבכל שאר ספריו) ממדרשי חז"ל, אך מרבית הדברים הם חומר ליקוטי שלא ממדרשי חז"ל.
התועלת הגדולה שבו, לדעתי, הם הפיסקאות מספרים כתבי יד שהיו בידו, שאבדו ולא הגיעו לידינו.

חכם, תוכל לבאר הכוונה במשפט זה?

חכם באשי כתב:ר' אליהו הכהן ליקט לספר זה (כבכל שאר ספריו) ממדרשי חז"ל, אך מרבית הדברים הם חומר ליקוטי שלא ממדרשי חז"ל.

הם מדרשי חז"ל או לא מדרשי חז"ל?
או אולי דברים שהיו מקובלים בשעתו כמדרשי חז"ל?


אני לא עורך שום סקר, סתם מתעניין

ע"פ ידיעתי הדלה אין התלפיות נוי על חז"ל אלא על דרשותיו של רבי אליהו מאיזמיר וקראם "מדרש" לשון דרוש ו"תלפיות" על שם שהוא מלוקט בעניינים שונים וכל פיות פונים לשם. (ואכן בבתי מדרשות רבים שוכן הספר כבוד בין המדרשים, והכל תלוי במזל וכו').

לגבי הציטוט ממדרש תהלים, למיטב זכרוני הוא נמצא במדרש תהלים במהדורה הרגילה (וכמדומני גם במדרשי התורה רבה או תנחומא) אין לי אפשרות כעת לחפש בינתיים יחפשו, ואם לא אחפש מאוחר יותר.

והספר "ילקוט ראובני" גם בקטגוריה הזו?

ילקוט הראובני הוא במוצהר ליקוט של מדרשים, אך לאו דוקא של חז"ל.

טעיתי, המדרש תלפיות הוא אמנם ליקוט אך לאו דוקא חז"ל. והנה שער דפוס ראשון:

תולדות אדם כתב:ילקוט הראובני הוא במוצהר ליקוט של מדרשים, אך לאו דוקא של חז"ל.

מה פירוש מדרשים אך לאו דווקא מחז"ל? רק ממי? גאונים? ראשונים?
האם עצם המילה 'מדרשים' אין הכוונה של חז"ל?

אכן, אחוז דרשות חז"ל שבספרים 'מדרש תלפיות' ו'ילקוט ראובני' - הוא באותו יחס של ספרי דרוש אחרים בני דורם, למשל, 'זרע ברך' (הראשון והשלישי), ועוד ספרים רבים אחרים.
רבים טועים ליחסם לחז"ל משום ה"קידומת" שלהם כ'מדרש' או 'ילקוט'.
וכך אנו מוצאים אותם באוצרות הספרים במדפים של המדרשים!
כמותם אנו מוצאים במדפים אלו את הספרים: 'מדרש לקח טוב', 'מדרש שכל טוב', 'מדרש פינחס', 'מדרש חמדת ימים' (התימני), 'מדרש רבינו בחיי', ו'מדרש חזקוני' (ואל תתפסו אותי על שני הכותרים האחרונים, קיימות מהדורות שכן נדפס הספר על הכריכה!).
אכן, אתמסר עלמא לטיפשאי!