פורום אוצר החכמה

ראה במדרש רבינו בחיי (שמות יא,ב), וז"ל: ומה שהזכיר לשון רעהו ורעותה, יראה לי שקודם מתן תורה היו כל הבריות חברים כאחד, אבל לאחר מ"ת שהחזיר הקב"ה את התורה על כל אומה ולשון ולא קבלוה עד שקבלוה ישראל, יצאו כל העו"כ מן האחוה והריעות ונשאר השם הזה בעם ישראל בלבד שנקראו אחים ורעים למקום שכתוב למען אחי ורעי, וזהו שדרשו חז"ל לכל אבדת אחיך, וכן לא תשיך לרעך.

ונראה למצוא מקור לחידוש נפלא זה בשמועה בב"ק לח,א דקא פריך על הא דתנן שור של ישראל שנגח שור של עכו"ם פטור, אמרי ממ"נ אי רעהו דוקא דכנעני כי נגח דישראל נמי ליפטר, ואי רעהו לאו דוקא אפילו דישראל כי נגח דכנעני ניחייב. א"ר אבהו אמר קרא עמד וימודד ארץ ראה ויתר גויים ראה שבע מצוות שקבלו עליהם בני נח כיון שלא קיימו עמד והתיר ממונן לישראל. רבי יוחנן אמר מהכא הופיע מהר פארן, מפארן הופיע ממונם לישראל.

והנה פשטות השמועה נראה דבאמת נדחה הך ילפותא למעט עכו"ם מרעהו, וראה בתוס' שם ד"ה עמד והתיר, מהרש"א ומהר"ם ושיט"מ שם, ועי' שו"ת אחיעזר ג,לז. אבל פשטות לישנא דגמ' לא משמע הכי, דלא קאמר 'אלא'.

ואולם לפי דברי רבינו בחיי י"ל דאמנם מתי נהפכו עם ישראל ל'רעהו' בעצמותם דהיינו רעהו של הקב"ה כאשר החזיר הקב"ה על כל אומה ולשון ולא קבלו את התורה, וישראל קבלוה. ובאותה שעה חלה ההפקעה שהתיר הקב"ה את ממונם לישראל, וראה רש"י שם ד"ה מפארן, וז"ל: כשסיבב והחזיר התורה על כל האומות ולא קבלוה.

אשמח לחוו"ד החכמים על מקור זה, ולקבל מקורות נוספים.

אני רוצה להזכיר לך את הפורום השכן בשם בית המדרש, אשר שם מקום חידושי הגאונים. 

הגיע הזמן להזכיר לכל הצוציקים למיניהם, שבמקום כל מיני הזכרות שוליות ועקיצות, יעלו פעם איזה תשובה ענינית בדברי תורה וחכמה בנושאים החשובים העולים פה, או יפתחו איזה אשכול וישתפונו בדברים שמעסיקים אותם, ולא רק יטרידונו בדברים של מה בכך. לא נכחד: יש בזה חוסר רמה וחוסר דרך ארץ, עודף טפשות ועודף חוצפה.

לגופו של ענין, אין כאן הצעה של חידוש, אלא הצעת מקור, וחיפוש מקורות נוספים, וזה מענין המדור.

סליחה סליחה הרי על כל החידושים שלך בפורום השכן, אתה יכול לסיים עם המשפט: אשמח לשמוע מקורות נוספים.
זה עדיין לא משייך את חידושיך לכאן.
תחשוב על זה.
ועל דברי ההתלהמות שלך, לא אגיב. 

צוציק, שוברך בצידך, בפורום השכן אני מפרסם חידושים וביאורים מאשר חנני השי"ת לעיון הציבור והערותיו, כאן ציינתי מקור חדש, וחפשתי מקורות לחידוש הנפלא של רבינו בחיי.

דברי המתלהמים באו לא רק בעקבות דבריך, אלא נטלת שכרך ושכר חבירך, וסליחה אם מאן דהו נפגע, זו לא הכוונה, אלא סולו דרך, פנו בערבה מסילה לאלוקינו, ולא לערב חולי חולין בקודש!

טוב, בדיעבד יסולח.
עכשיו אולי תיאות להסביר מה בדיוק כוונתך. האם אתה טוען שמהגמרא שם מצאת מקור לדברי הבחיי הנ"ל? האם תוכל להסביר קצת יותר ברור לצוציקים שכמוני?

מה לא מובן שבגמ' יש משמעות שרק בהר סיני נהפכו להיות עם בפנ"ע ואינם עוד רעהו. מה לא מובן?

סליחה, אולי תסביר איך משמע בגמרא שרק במעמד הר סיני אינם עוד רעהו? לא הבנתי בדיוק. סלח לי על קשי הבנתי. גם נראה לי שהם לא היו שומרים שבע מצוות בני נח עוד לפני מעמד הר סיני.

אגב, לגבי מש"כ הרבינו בחיי שנקראו רעהו קודם מ"ת, בשפת אמת ליקוטים על אתר העיר למה באמת קראתם 'רעהו' שם.

אני מבין שתורף הרעיון הוא שבתחילה הגמרא הבינה שרעהו הכוונה היא שהניזק רעהו של המזיק וע"ז שאלה בגמרא א"כ גם להיפך יהיה פטור
ובתירוץ פירוש המילה רעהו הוא חברו של הקב"ה ולפי"ז אמרינן שרעהו זה דווקא ולכן דכנעני שנוגח של ישראל מיקרי שור רעהו כי הישראל הוא רעו של הקב"ה
אבל דישראל שנגח של כנעני לא מקרי רעהו כי הגוי אינו רעו של הקב"ה

ודבר זה שהגוים אינם רעו של הקב"ה קרה כשהקב"ה התיר ממונם מפארן

(ואע"פ שאפשר לטעון שלפי"ז עיקר תירוץ הגמרא חסר מן הספר מצינו כבר ביאורים כאלה בראשונים וגם כאן כוונת הכותב למצוא מקור לרבינו בחיי)

זכיתי ונעשית מלאכתי נאמנה ע"י המעיין שפרש הדברים כשמלה וביאר כונתי לפני כל החכמים, יישר כוחו.

לא הבנתי, הרי הרבינו בחיי אומר במפורש שהגוים יצאו מכלל רעהו ע"י מה שלא רצו לקבל את התורה, וישראל קיבלוה.
א"כ למה הוצרך ר' אבהו לדרוש עמד וימודד ארץ ראה ויתר גויים ראה שבע מצוות שקבלו עליהם בני נח כיון שלא קיימו עמד והתיר ממונן לישראל? אלמא משום הכי הוא, ולא משום שלא רצו לקבל את התורה. ואדרבה משמע דלא כהרבינו בחיי.

בשביל טענה זו הובאו דברי רש"י דהתרת ממונם באה בעקבות כך שלא קבלו את התורה, ודוק.

מגיב ומניב כתב:בשביל טענה זו הובאו דברי רש"י דהתרת ממונם באה בעקבות כך שלא קבלו את התורה, ודוק.

אבל מה לעשות שבגמרא מבואר שלא בגלל שלא קיבלו את התורה, אלא בגלל שלא שמרו את הז' מצוות?

צוציק, קושייתך היא על דברי רש"י, וצ"ע לעת הפנאי.

קושייתי היא על רש"י???
לפירש"י לא קשיא מידי. כי רש"י לא מפרש כדבריך כמובן. רק לפי הבנין שבנית, אכן רש"י מוקשה והגמרא מוקשה שבעתיים.

המעיין כתב:אני מבין שתורף הרעיון הוא שבתחילה הגמרא הבינה שרעהו הכוונה היא שהניזק רעהו של המזיק וע"ז שאלה בגמרא א"כ גם להיפך יהיה פטור ובתירוץ פירוש המילה רעהו הוא חברו של הקב"ה ולפי"ז אמרינן שרעהו זה דווקא ולכן דכנעני שנוגח של ישראל מיקרי שור רעהו כי הישראל הוא רעו של הקב"ה אבל דישראל שנגח של כנעני לא מקרי רעהו כי הגוי אינו רעו של הקב"ה ודבר זה שהגוים אינם רעו של הקב"ה קרה כשהקב"ה התיר ממונם מפארן (ואע"פ שאפשר לטעון שלפי"ז עיקר תירוץ הגמרא חסר מן הספר מצינו כבר ביאורים כאלה בראשונים וגם כאן כוונת הכותב למצוא מקור לרבינו בחיי)

העתקתי דברי המעיין כי לדברי מגיב ומניב הם הם דבריו המחוורים כמין שמלה.
אולם יש להעיר כי גם לפי רבינו בחיי א"צ לפרש רעהו של הקב"ה (היינו שהשור שייך לישראל שהוא רעהו של הקב"ה), אלא ודאי "רעהו" משמעו כפשוטו - חברו ישראל, אלא שלא נכללו תחת השם "רעהו", אלא ישראל שנקראו אחים ורעים להקב"ה.
לפי"ז לא נכון להגיד לפי תירוץ הגמרא, שהיתה כאן הבנה חדשה במלה "רעהו". אלא הגמרא מפרשת (לפירוש מגיב ומניב) שעצם הדבר שעכו"ם אינם בכלל "רעהו" מחייב לחייבם בנזקי שור ישראל. כלומר, מאותו טעם שהם אינם בכלל "רעהו", והיינו מפני שלא קבלו ז' מצות בני נח וכו', יש לחייבם על נזקי שור ישראל, שהפקיר הקב"ה ממונם לחייבם על נזקי ישראל.
ועל דרך זה מצינו ראשונים (נמוקי יוסף, רבינו יהונתן בשיטה מקובצת, מאירי, בסוגיא שם) המבארים ששני הדרשות נכונות, מהכתוב "רעהו" למדים לפטור שור של ישראל שנגח לשור של עכו"ם, ומדרשת ר' אבהו ור' יוחנן למדים שהפקירה תורה ממונם לחייבם כשנגח שורם, וכן פירש גם הסמ"ע חו"מ תו, א. אלא שלדברי מגיב ומניב, על פי רבינו בחיי, בסופו של דבר הכל נכלל במלת "רעהו", הן הפטור לישראל והן החיוב לעכו"ם, וכנ"ל.
סליחה, על אריכות הדברים.

שוב ראיתי שהפלת אותי, צוציק מכובדי, במכמורת הטעות. אני העמדתי דברי לפי ר' יוחנן שמפארן התיר ממונם לישראל, ואתה רמית מדברי ר' אבהו שלא קיימו ז' מצוות בני נח. אין כאן סרך קושיא, והכל על מקומו בא בשלום.

מגיב ומניב כתב:שוב ראיתי שהפלת אותי, צוציק מכובדי, במכמורת הטעות. אני העמדתי דברי לפי ר' יוחנן שמפארן התיר ממונם לישראל, ואתה רמית מדברי ר' אבהו שלא קיימו ז' מצוות בני נח. אין כאן סרך קושיא, והכל על מקומו בא בשלום.

לכאורה גם לפי רבי אבהו מתפרשים הדברים היטב, כי אימתי התיר הקב"ה את ממונם על שלא קיימו ז' מצות בני נח - במעמד הר סיני, בעת שהפקיע אותם מכלל "רעך". אכן דברי רבינו בחיי מתאימים יותר עם דרשת רבי יוחנן.

מצאתי:

הדברים מאירים, תודה סמ"ק.
הרב מגיב ומניב פי' קצת אחרת.

גם אם נניח שהגמרא לא חזרה בה מדרשת "רעהו ולא עכו"ם", ניתן לפרשה כדעת הראשונים שהזכרתי בהודעתי הקודמת. משכך, הגמרא בב"ק אינה מקור לדברי רבינו בחיי, אלא יכולה היא להתפרש על פי דבריו.