פורום אוצר החכמה

מפורסם בשם רבי חיים ויטאל שעיקר האדם זה המידות [מה שאמרו שהעיקר היינו התורה וכו', היינו המכשיר את המידות העליונות ואכמ"ל], עיקר המידות זה בין אדם לחבירו, ועיקר בין אדם לחבירו זה בינו לבין אשתו. האם ידוע לאי מי מבאי הפורום איה מקורו.
ישר כח

יתכן הכוונה למה שכתוב בסידור האריז"ל זאלקווא תקמ"א בהקדמה לימים הנוראים [ומן הסתם כתוב דברים הנ"ל גם בשאר כתבי האריז"ל אלא שאין המאגרים עכשיו בידי] עיי"ש ותרוה נחת.

אולי אפשר לצטט משם?

עט סופר כתב:מפורסם בשם רבי חיים ויטאל שעיקר האדם זה המידות [מה שאמרו שהעיקר היינו התורה וכו', היינו המכשיר את המידות העליונות ואכמ"ל]

לא הבנתי כוונתך אבל מה שכתב בריש שערי קדושה ידוע [מדות לא כתוב בתורה כי זה קודם לתורה].

עט סופר כתב:מפורסם בשם רבי חיים ויטאל שעיקר האדם זה המידות [מה שאמרו שהעיקר היינו התורה וכו', היינו המכשיר את המידות העליונות ואכמ"ל], עיקר המידות זה בין אדם לחבירו, ועיקר בין אדם לחבירו זה בינו לבין אשתו. האם ידוע לאי מי מבאי הפורום איה מקורו.
ישר כח

"מפורסם בשם רבי חיים ויטאל שעיקר האדם זה המידות [מה שאמרו שהעיקר היינו התורה וכו', היינו המכשיר את המידות העליונות ואכמ"ל]"
כל זה מתאים למקור שהביא הרב אמסטרדם שערי קדושה החלק הראשון שער ב', אכן "עיקר המידות זה בין אדם לחבירו, ועיקר בין אדם לחבירו זה בינו לבין אשתו" זה אין מוזכר שום כלל.

ז"ל בסידור זאלקווא [לצערי ולבשתי אינני בקיא בספרי הקבלה בכדי לדעת אם הוא לשון בעל הסידור או שהוא לשון רח"ו, ומסתבר כלישנא בתרא] שם בסדר ראש חדש אלול:
שער יחודים. פרק ה'. נבאר בו תנאים הצריכים אל היחודים. א. הוא צריך שמלבד שיהיה נקי מן העבירות, גם צריך שיהיה בו מדות הענוה ושפלות ויראת חטא, ויתרחק מן הגאוה ומהכעס תכלית האחרון, כי אם יכעס יסתלקו משם כל נשמות הצדיקים אשר רוצים להתדבק בו ויהיה טורח גדול להחזירם וכו'. ואפילו אם יכעוס מחמת דבר שראוי לכעוס לכל אדם, ומי לנו גדול ממשה ואף שכעס לדבר מצוה על תלמידו נסתלק ממנו נבואתו. וזה כלל גדול בכל המדות - אין דבר שיסיר ויבטל כח השגה כמו הכעס וכו'. ודוגמתו ענין קפידא, כי כל המקפיד אפילו על סיבה אינו יכול להשיג השגה, והראיה מאליהו ז"ל שאמר אף אני איני נגלה על מי שמקפיד. וביותר צריך להיזהר מלהקפיד על אשתו, אפילו לטובה. וכפי מה שיתרחק מהכעס וקפידה כך תהיה השגתו. ואלו הם שני העמודים הגדולים שבכל המדות ולא תשכח. ואחריהם הוא וכו'. עכ"ל
ודברים אלו הם הקדמה למה שממשיך שם לבאר כוונות הקדושות - אשר בלשונו הקדוש נקרא 'יחודים' - לקראת ראש השנה ותפילותיו והתקיעות, עיין שם. ורצונו לומר שבלי זה ח"ו לא יוכל לכוון או שלא יועילו כוונותיו ואין טעם לבאר לו הכוונות.
זו הבנתי לענ"ד. האם זה מספק אותך?

ביותר צריך להיזהר מלהקפיד על אשתו, אפילו לטובה.

עיקר המידות זה בין אדם לחבירו, ועיקר בין אדם לחבירו זה בינו לבין אשתו.

זה לא אותו דבר.

נמסר לי שכך כתב הגר"ש וולבה, האם ידוע למי מבאי הפורום איה מקומו.

לא בדיוק אבל קרוב:

ספר הליקוטים - פרשת עקב - פרק ח
ומה גם שארז"ל כי השרוי בלא אשה שרוי בלא טובה וכו', בלא חיים, וענין (קהל' ט') ראה חיים עם האשה וכו', הרי שיחיה על זכות לקיחתה לבד. ומה גם שיהיו לו בנים, וימולם ויפדם, וילמדם תורה ועבודת ה'. ומלבד זה על כל מוצא פי' ה' יחיה האדם, באמצעות האשה. והכוונה שיקיים כל המצות, שאם יאהוב אותה כגופו, יקיים מצות ואהבת לרעך כמוך, ששם נכלל כל התורה, כנז' בגמ' על אותו שאמר למדני תורה על רגל אחת, ואמר לו ואהבת לרעך כמוך, אם תקיים זה כאילו קיימת כל התורה כולה: