מראה מקום ברמ"ע מפאנו

[חקר]

בספר זרע ברך פרשת בא מביא ביאור מעניין בשם הרמ"ע [לכאורה מפאנו], ניסיתי להתחקות אחר מקור הדברים ברמ"ע ולא מצאתי, אודה מאד למסייעים בזה.

זרע ברך פרשת בא.jpg (51.44 KiB) נצפה 3515 פעמים

ואגב, מה פשר המבנה המסורבל של ספר זרע ברך, ומדוע מספר שמות ואילך מופיע בכל פרשה ח"ב תחילה ואח"כ ח"א.

[יאיר]

נמצא גם פה:
http://www.otzar.org/aspcrops/152338_52 ... 122013.asp

[הוד_והדר]

הספורנו שמות י, כא מפרש כך

[יאיר]

לא נמצא בפניני הרמ"ע מפאנו:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?64080
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?64081

הספורנו שמות י, כא מפרש כך

אולי התכוונת לפרשן אחר?:
http://www.otzar.org/aspcrops/25801_415 ... 122013.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/155125_21 ... 122013.asp

[הוד_והדר]

לא, התכוונתי לספורנו תעיין שוב, וימש חושך. ויסיר את החשך הטבעי של לילה

[יאיר]

http://www.otzar.org/aspcrops/25801_415 ... 122013.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/25801_415 ... 122013.asp

http://www.otzar.org/aspcrops/155125_21 ... 122013.asp

[איש_ספר]

בספר זרע ברך פרשת בא מביא ביאור מעניין בשם הרמ"ע [לכאורה מפאנו], ניסיתי להתחקות אחר מקור הדברים ברמ"ע ולא מצאתי, אודה מאד למסייעים בזה.

ראיתי שנזכר בכלי חמדה לר"ש לאניאדו בעל הכלים "ושמעתי בשם הרמ"ע" וכנראה הוא המקור הראשון.

[הוד_והדר]

וראה גם כלי יקר


וימש חשך. לשון הסרה, יען כי מטבע הבריאה שכל אדם יש לו יום אף לילה, מה עשה הקב"ה הסיר חשכת סתם לילה מן גבול ישראל ונתן אותו על ארץ מצרים, ועל כן היה למצרים חושך כפול, ובסבה זו גם ביום רשעים בחשך ידמו כי לא היה לו זמן לשמש כי אם ביום שהרי הלילה בלאו הכי אפילה, ובסבה זו היה לבני ישראל אור במושבותם גם בלילה, רמז לדבר ולכל בני ישראל היה ד' תיבות אלו סופם אותיות לילה, ואח"כ כתיב אור במושבותם כאילו אמר שגם לילה היה אור לישראל, כמ"ש (תהלים קלט יא) ולילה אור בעדני. וזה"ש רש"י שהחשך היה כפול היינו כמדת יום ולילה:

[יאיר]

בספר זרע ברך פרשת בא מביא ביאור מעניין בשם הרמ"ע [לכאורה מפאנו], ניסיתי להתחקות אחר מקור הדברים ברמ"ע ולא מצאתי, אודה מאד למסייעים בזה.

ראיתי שנזכר בכלי חמדה לר"ש לאניאדו בעל הכלים "ושמעתי בשם הרמ"ע" וכנראה הוא המקור הראשון.

הובא כאן:
viewtopic.php?f=7&t=16512&p=155305#p155294

[חקר]

תודה רבה מאד לכל המגיבים שעזרו לי מאד.
אין לי אפשרות לבדוק בספר פניני הרמ"ע, ואודה לך יאיר מאד אם תגמור המצוה בעדי.

לגבי עצם הדיון הנ"ל, זה ש'וימש' הוא לשון הסרה נתפרש כבר בתרגום אונקלוס וכמו שכתב רש"י, וכן פירש ראב"ע בשם יפת הקראי והספורנו הנ"ל.
יחודיותו של הפירוש המובא בשם הרמ"ע הוא שהחושך של ישראל עבר למצרים ולבנ"י האיר הלילה כיום בזמן מכת חושך. פירוש זה כמובן לא נמצא בספורנו אבל הוא מופיע כבר באברבנאל, והראשון [לכאורה] למפרשים כן הוא ראב"ע בפירושו הקצר:

גם יתכן להיותו כמו לא ימיש עמוד הענן, ויהי פירושו ויהי חשך על ארץ מצרים ויסור אופל וחושך הלילה ממקום ישראל, כטעם ויאר את הלילה.

[יאיר]

viewtopic.php?f=7&t=16512#p155303
כאן התכוונתי שאכן בדקתי שם ולא מצאתי.

[קולמוס הסופר]

בס"ד
לעוצם חידוש הדברים חיפשתי ברמ"ע מפאנו בכל ספריו ליקוטי בתר ליקוטי ולא מצאתי.

[חקר]

יישר כח גדול על כל המאמצים.
כפי הנראה מהר"ש לניאדו מצטט את הדברים כתורה שבע"פ כמשמעות לשונו, ואאל"ט הוא היה כמעט בן דורו של הרמ"ע מפאנו כך שזה לא רחוק שקיבלה מפי השמועה.