פורום אוצר החכמה

חכם באשי כתב:בחינות עולם (לא: בחינת עולם!),

חכם באשי כתב:שבתי ובדקתי. ואכן בשלושה הדפוסים הראשונים השם הוא: בחינת עולם.
צודק.
אבל מרבית הדפוסים שלאחרי הראשונים הוא: 'בחינות (ה)עולם'.
עכ"פ, צודק הנך, שצריך לכתוב: בחינת עולם.
ייש"כ שהעמדת אותי על טעותי, וטעות לעולם חוזרת.

ישבב הסופר כתב:לקדושים אשר בארץ המה?!

תוכן כתב:בימי הביניים יש פילוסופים טענו שגם זה יותר מדי, כי בסופו של דבר אני יודע שאני לא יודע, והניסוח הנכון הוא: 'אני לא יודע שאני לא יודע.'

תוכן כתב:גם זה ספק. כי אולי באמת אתה יודע, רק שאתה לא יודע. (למשל: כמה זה 2 + 2? אני לא יודע. אתה כן יודע, רק אתה חושב שאתה לא יודע.) אבל זה לא הנקודה. הנקודה היא להרבות החוסר הידיעה, וככל שאפשר לרחק הידיעה עדיף.

תוכן כתב:גם זה ספק. כי אולי באמת אתה יודע, רק שאתה לא יודע. (למשל: כמה זה 2 + 2? אני לא יודע. אתה כן יודע, רק אתה חושב שאתה לא יודע.) אבל זה לא הנקודה. הנקודה היא להרבות החוסר הידיעה, וככל שאפשר לרחק הידיעה עדיף.

תוכן כתב:איך זה דומה לקוגיטו של דקרט?

מנחם-כהן כתב:

תוכן כתב:איך זה דומה לקוגיטו של דקרט?

שאפילו שיש לי ספק האם אני יודע, ידיעה כלשהיא וודאי יש לי (את זה שיש לי ספק). וכמו הטיעון שלו ש'אני וודאי קיים' שאפילו אם זה ספק סו"ס יש מישהו שחושב האם יש ספק וכו'.

האמת שלדעתי הוא טעה בטיעון שלו בצורה פילוסופית אבל זה כבר דיון אחר.

תוכן כתב:

מנחם-כהן כתב:

תוכן כתב:איך זה דומה לקוגיטו של דקרט?

שאפילו שיש לי ספק האם אני יודע, ידיעה כלשהיא וודאי יש לי (את זה שיש לי ספק). וכמו הטיעון שלו ש'אני וודאי קיים' שאפילו אם זה ספק סו"ס יש מישהו שחושב האם יש ספק וכו'.

האמת שלדעתי הוא טעה בטיעון שלו בצורה פילוסופית אבל זה כבר דיון אחר.

לדבריך, כל טיעון מסופק הוא כמו הטיעון של דקרט? למשל, אני מסופק אם אני יודע מי זה נפוליון, אבל אני יודע בודאי שאני מסופק בזה. כמובן, שזה שטויות.

Chortkov כתב:האם מישהו יכול להעלות לכאן ספר בחינות עולם יג מה - שהוא המקור להפתגם...

לבי במערב כתב:

לב האבן כתב:לא הבנתי.

רישי' דקרא (תהלים טז, ד) ד"וּבַל־אֶשָּׂ֥א אֶת־שְׁ֝מוֹתָ֗ם עַל־שְׂפָתָֽי" הוא (שם, ג) "לִ֭קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר־בָּאָ֣רֶץ הֵ֑מָּה"...