פורום אוצר החכמה

מרגלא בפומא דאינשי בשם חז"ל, שמה שנשתעבדו במצרים רק מאתים ועשר שנה ולא ארבע מאות שנה כנאמר לאברהם בברית בין הבתרים, היינו משום שקושי השעבוד השלים.

ניסתי למצוא ולא הצלחתי מקור הדברים.

תודה והצלחה

לא יודע אם מקורו בחז"ל.

בפרשת דרכים, דרוש ה', הביא זאת בשם מהר"ש יפה על המדרש שמו"ר טו, א.
כן הובא מהחיד"א באחד מספריו, לא זוכר כרגע
וראה בקובץ 'עץ חיים' באבוב, ניסן תש"ע, מאמר מיוחד על זה.

תודה.
כמדומני שיש ע"כ מקור קדום יותר

מנדי ש. כתב:תודה.
כמדומני שיש ע"כ מקור קדום יותר

אין מקור קדום יותר. יש כעין זה מהרלב"ג, אבל לא ממש על כך

מתוך קובץ עץ חיים החדש. סרקתי בסורק הביתי שלי ועמכם הסליחה על האיכות ועל השמטת השורה, בקרוב יסרק ע"י האוצר בשלימותו ויעלה למקוון בעז"ה.

אכן כפי שכבר ציינתי שמופיע שם מאמר על הענין

תודה רבה

ברצוני להפנות את תשומת לב משתמשי האוצר לספר הזה העוסק בבירור אמרות המורגלות בפי ה'עולם' כדברי חז"ל.
ספר מאד יפה ומנסיוני לא מכירים אותו כמעט.

מעט צרי:
http://www.otzar.org/wotzar/MBook5.asp?144693&BOOKS

ספר מעניין תודה

יש להביא מעין הדבר מהאמור בפדר"א פמ"ח "הרי מאתיים וחמש עשרה שנה, ימים ולילות (ששעבדו אותם אף בלילה)הרי ארבע מאות ושלשים שנה".

אכן, "רכוש" אדיר - ספר שבא הרבה לשימוש.
חן חן

יש לציין כי ידוע בשם הגר"א שעל וימררו יש קדמא ואזלא דהיינו שעי"ז קדמה הגאולה. אך כיון שאין כזה מאחז"ל בדקתי שוב, ואכן מקורו מפוקפק בקול אליהו בשם ליקוטי תורה ולא נמצא שם.
מאידך נמצא בספר הקדמון "שלמה מול אדר" בשם החכם צבי. ועדיין צ"ע.

ואגב דאגב, שמעתי בשם ה"שם משמואל" שאמר שבגלות מצרים, קושי השעבוד השלים את אריכות הגלות, ואילו בגלות הנוכחית, אריכות הגלות משלימה את קושי השעבוד, והבן כי הוא נורא.

אליהוא כתב:יש לציין כי ידוע בשם הגר"א שעל וימררו יש קדמא ואזלא דהיינו שעי"ז קדמה הגאולה. אך כיון שאין כזה מאחז"ל בדקתי שוב, ואכן מקורו מפוקפק בקול אליהו בשם ליקוטי תורה ולא נמצא שם.

הרי בדברי חז"ל אינו מפורש הטעם שנפטרו בר"י שנה תמורת ד' מאות שנה וטעם קושי השעבוד טעם הגון הוא וא"כ מה מני יהלוך לרבינו הגר"א לרמזו במקרא בטעמיו. (אך אני מצאתי בקול אליהו שמביא מהגר"א ביאור למדרש שאין מקורו אלא מן המכונה 'מדרש פליאה' והוא פלאי ואין להאמין שיצא כן מפי הגר"א).

*****************************************

ולא אמנע טוב מן החברים להביא בכאן כפתור ופרח, נחמד אף נעים, בענין זה שמביא האדר"ת ביומנו (כת"י) מה ששמע מהגאון הנפלא רא"ב קאמאי גאב"ד ור"מ מיר:

ותו"ד בהקדם התמיה מפני מה יהושע קדשה לשעתה ולא לעתיד לבוא ואילו עזרא קדשה לשעתה ולעתיד לבוא. [וידועים דברי הרמב"ם שזה בזכות וזה בכיבוש וידוע ג"כ ביאורו הנעים של הגרח"ס בקרא דמי אתה ההר הגדול וכו']. והנה בדברי חז"ל מבואר בכמה מקומות ששעבוד מצרים הוא תשלום לארץ לישראל.

ומעתה צא ולמד:, הקב"ה גזר ד' מאות שנה שעבוד והבטיח נחלת י' ארצות, נמצא שכל ארץ עולה לארבעים שנה שעבוד.
אלא שג' ארצות לא נחלנו ולא ננחלם אלא לעתיד לבוא כמבואר בדחז"ל.
וא"כ 120 שנה א"צ לשלם עליהם בשעבוד.
ובמצרים נשתעבדו מאתים ועשר שנה, וחסר מאה תשעים שנה ממה שנתחייבו.
אלא שכאמור, ג' ארצות לא נחלו, נמצא שמאה ועשרים שנה לא היו צריכים להשתעבד.
הרי שיש להפחית ממאה תשעים שנה החסירים, מאה ושערים שנה, ונשארו שבעים שנה בחובת גזירת שעבוד בכדי להשלים מקנתם על ארץ ישראל. ולכך לא יכל יהושע לקדש גם לעתיד לבוא, שלא נשלם התשלום על הארץ.
ושבעים שנה חסירים אלו, פרעו ישראל בשבעים שנה של גלות בבל! ולפיכך עם תום שבעים שנה בגלות בבלה, כשנשלם התשלום על ארץ ישראל, עלה עזרא וקדשה לשעתה ולא לעתיד לבוא.

עכ"ד דברי הגאון רא"ב קאמאי בתוספת הסבר. בהמשך אביא את הדברים במקורם שיש בהם איזה תוספות שלא נתבארו אצלי.

על ספר 'מעט צרי'. הספר מוכר לי מזה עידן עידנים.... (השמטו מס' תיבות ע"י המערכת). פרט נוסף על הספר, ההערות שבסוגריים מרובעים כתבם הרב שלוזינגר משוויץ. עי' שם בהקדמה.
ולענין 'קושי השעבוד השלים'. ראוי לציין, שאפילו הלשון 'קושי השעבוד' אינו מצוי בחז"ל, אלא לכל המוקדם ולמיטב ידיעתי בפיוטים. כמו במעריב ליל שמיני של פסח ויושע אומן (כמנהג פולין): וירא בענוי וקושי נורא עלילה (מחזור, מהדורת פרנקל, עמ' 373). וכן בפיוט 'מעוז צור' המפורסם

ראוי להסמיך לכאן את דבריו של רבי אברהם חיים מזולטשב בספרו פרי חיים על ההגדה המבאר ששני הטעמים להחשת הקץ: החישוב מלידתו של יצחק (כמבואר בגמרא נדרים) וההשלמה ע"י קושי השיעבוד. צריכים זה לזה.

לענין "קושי השעבוד השלים", ראו עוד: י' הינימן, אגדות ותולדותיהן, ירושלים תשל"ד, עמ' 72-65.

עוד בעניין "קושי השיעבוד השלים" ועוד תירוצים להשלמת השיעבוד, רצוי לעיין בסוף הספר "כהלכות הפסח" [מהר' מיכאל אריה רנד שליט"א] יש מאמר "מדלג על ההרים".

בספר פנים יפות ויקרא ט"זהביא את זה בשם הזוהר, ולא הבנתי איפה בדברי הזוהר זה כתוב, (אולי ברמזים וסודות שלא זכיתי....) וז"ל ה'פנים יפות' "וכן להיפך לקבל היסורים באהבה כמו שמצינו במצרים שגזר עליהם קושי השעבוד כדי למהר את הגאולה [זוהר בא לט ב].
וז"ל הזוהר פרשת בא [דף לט עמוד ב] "ואף על גב דארבע מאה שנין לא אשתעבידו בהו מכל מקום הואיל והוה זמין לאתקשרא בהו אתחשיב עליה כאילו אשתעבידו בהו כל ת' שנין".

יחוס מאמר זה לזוהר מצוי בעוד ספרים מאוחרים,
ואין הדבר נכון, כמו שכתבת.
ובמקומו האריך אחד מהחכמים (לא אני).

לצורך העניין, מחמת השאלה שהועלתה, ותשובה חלקית נמצאת כאן.

שמעתי פעם מהרבי מזוטשקא זצ"ל שעצם הידיעה שמחכים להם עוד כו"כ שנים של גלות עד הגאולה, העצימה את הקושי וקיצרה את הגלות. [וצא ולמד מהכורים הלכודים בצ'ילה שלא מגלים להם כמה זמן נותר ליציאה מהמכרה...]
הוא הוסיף שלפעמים כשנגזר על אדם משהו, עצם זה שאינו יודע מתי יצא מזה, מזרז את הישועה.


וכיון שהזכירו כאן דברי השם משמואל: השמ"ש כותב שהגלות אכן לא נשלמה. 400 שנים היו כנגד 4 גלויות. כל מאה כנגד גלות. וכיון שלא עברו במצרים את כל הארבע מאות [כי כבר היו חייבים להגאל, כידוע] לא תוקנו הגליות והיו צריכים לעבור אותן בפועל.
אפס, המאתיים הראשונות עברו בשלמות - ולכן בבל ופרס עברו מהר. מהמאה השלישית טעמו קמעה - וגלות יון נמשכה יותר, 180 שנה, אבל עם גבול ומידה.
וכיון שאת המאה הרביעית עוד לא התחילו לתקן נמשכת גלותינו זו לאין שיעור. ה' יגאלנו במהרה.

אם כי "חכמינו" אינו מוגבל בדורות, וצע"ג לומר שכיוון בזה לחכמי הדורות

אך יש לדחוק שהסכים לפי' היפה תואר המובא לעיל שהכניס זאת בל' המדרש (שמו"ר טו, א)

לשון זה נמצא גם בתו"ח עהש"ס ובמהר"ם שיף בדרושים נחמדים [פר' לך לך ופר' שמות] עיין כאן viewtopic.php?f=7&t=4536&p=34997&hilit=%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%99+%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93#p34997
ובעוד כמה מן האחרונים בשם חז"ל
ואמנם הובא לשון זה של 'קושי השעבוד' כבר ברש"י שיר השירים פ"ב פי"ב [אבל לא שהשלים] והוא ע"פ המדרש רבה וילקוט שם רק שם אין לשון זה ממש

ראה סדרת מאמריו בענין זה מהרב פסח ניצליך שיישב הקושיא בכמה אופנים בקובץ זרע יעקב - סקווירא, גליונות כט (עמ' תסד), ל (עמ' תרז), לא (עמ' תק), לב (עמ' תרמז), לד (עמ' רד).
ובענין היישוב "קושי השעבוד" ראה בקובץ ל.

בהגש"פ המכונה 'פרדס יוסף החדש' אשר כידוע לכל באי שערי הפרדס יוסף אין שום קשר בין הספרים זולת צבע הכריכה ליקט מכל הליקוטים בזה כדרכו.

היכן המקור?
"ויש שדרשו שעבור זה נתחדשו ארבע גליות שאנחנו עתה בגלות הרביעי" (צל"ח על פסחים דף קטז:).
וכן בתורת משה כתב:
"כי שיעבוד מלכיות משלים לגלות מצרים".