פורום אוצר החכמה

כתב הראי"ה באיגרת להרב לינטופ, איגרות הראיה, איגרת קיב, כרך א, עמ' קמב:
וגדולים דברי הגר"א ז"ל: "ואת עשו שנאתי - את הטפל לעשו,
אבל עקרו שהוא ראשו בהדי אבהן דעלמא גניז,
ועל-כן "ראיתי פניך כראות פני אלקים" אמר איש האמת יעקב איש תם.

בהערות לדברים אלה ציין הרצי"ה כי מקורם בסוף ספר עליות אליהו.
בדקתי והדברים שמביא הראי"ה בשם הגר"א אינם נמצאים שם. נכתב שם על עשו ומערת המכפלה, אבל הציטוט הנ"ל איננו.
דברי הראי"ה הנ"ל חוזרים בספרים רבים, ובכולם חוזרים ומביאים את ספר עליות אליהו כמקור לדברים, ואין איש בודק האמנם נמצא הציטוט בספר זה.
חיפשתי בעצמי מקור לדברי הגר"א הללו, וגם שאלתי חכמים בקיאים בספרי הגר"א, והעליתי חרס.
הציטוט שמביא הראי"ה מדברי הגר"א מורכב מדיוק בפסוק בדרך מדרש חכמים (ואת - את הטפל) ומלשון ספרי הזוהר וכדומה (בהדי אבהן דעלמא גניז).

אודה לכל מי שיוכל לציין מקור לדברי הגר"א הללו.

[איני יודע מקור, אבל אולי יש לצרף לבירור זה את דברי ר"ח מוולוז'ין בתחילת רוח חיים, על דברי חז"ל בדבר קבורת ראשו של עשיו במערה 'והכונה על דרך המליצה כי אחוז הוא בקדושה בראש', ואת דברי הגר"א בתחילת פירושו לאסתר, על וידו אוחזת בעקב עשו 'ואף אוה"ע לא יתבטלו... רק טמונים יהיו ביד יעקב'.]

בחיפוש במחשב מצאתי משהו דומה בספר מאמר הנפש לרמ"ע מפאנו חלק ו פרק ה:

כי אדרבא היה מחמלת המקום על ברואיו שאפילו המורדים והפושעים בו מעט הכתוב בשנאתן, דכתיב ואת עשו שנאתי את הנטפל אליו מן הבלתי טהור הוא השנאוי למקום ועשו עתיד ליטהר

צ"ע שבדרך כלל דרשת 'את' היא לרבות, כגון 'את בשרו' את הטפל לבשרו, וכל שכן בשרו ממש. ברם כאן דרשו 'את עשיו' רק את הטפל לעשיו ומיעטו את עשיו ממש. וזה לא כדרך הבבלי בדרשות 'את'.
אמנם יתכן שהתנאים נחלקו במהות דרשת 'את'. שמעון העמסוני היה דורש 'את' - זה, ולכן התקשה ב'את ה' אלהיך תירא'. ברם ר' עקיבא היה דורש 'את' לרבות, ולכן לא התקשה. ולפי זה הדרשה הנ"ל היא לפי שיטת שמעון העמסוני, ברם ר' עקיבא, שהלכה כמותו, לא ידרוש כן את הפסוק.

רק עתה ראיתי את מציאתו של יצג. ראיתי והתרגשתי.
לכך התכוונו חכמים באומרם: יגעת ומצאת תאמין.
פנינה של ממש.
ואוסיף עליה דבר מעניין.
הגר"א, יהל אור, ליקוטים בסוף ספר במדבר, דף לא טור שני, כותב כך:
פירשו הראשונים וכל מעשיך בספר נכתבין הוא האויר שהוא ספירי וכל מעשה או דיבור נחקק באוויר וכו'.
מי הם הראשונים שפירשו כך?
הרמ"ע מפאנו, מאמר חקור דין, חלק שני, פרק יב.
הרמ"ע לא היה בתקופת הראשונים, כפי שאנו גובלים אותה היום, ובכל אופן קורא לו הגר"א 'הראשונים'.
ייתכן שבמקום נוסף בכתבי הגר"א הוא הביא מדברי הרמ"ע שמצא יצג, ומשם הביא הראי"ה באיגרתו.
או שנטל הראי"ה דברי הרמ"ע עם דברים אחרים של הגר"א וכרך יחדיו.
בין כך ובין כך יהיה שכרו של יצג כפול מן השמים על פריצת הדרך.