פורום אוצר החכמה

רשעים מלאים חרטות - מהו המקור הקדום למשפט זה?

ברי היזיקא כתב:רשעים מלאים חרטות - מהו המקור הקדום למשפט זה?

ביושר דברי אמת (קונטרס דרך אמת) כתב:
אבל הרשעים שמלאו תאותם יראו בחוש שהוא הכל הבל כאומרם ז"ל [זה לא נמצא בשום מקום, רק האברבנאל שמואל ב' קפאיטל י"ג כתב וז"ל במאמר המדיני הרשעים מלאים חרטות] רשעים מלאים חרטות כי אחר המעשים מבינים שהוא שקר גמור ורעות רוח כי הרע הוא היפך הטוב.
ההערה בסוגריים לכאורה מדברי המהדיר [העתקתי מבר אילן]
[וראה נדרים ט:]

יש על זה באלפא ביתא דשמואל (אשכנזי). כמדומני מסקנתו שהמקור הראשון בספרותנו הוא בחיבור יפה מהישועה לרב ניסים מקירואן (עמוד יא במהדורת הירשברג, בנוסח 'הרשעים לא יפסקו מלהתחרט'), ושהוא מצוי כבר בספר המידות של אריסטו, שהעקידה מצטטו ממנו.

חכם משנות הש' המוקדמות - בחיבור שעדיין לא ראה אור:

אבל הרשעים שהם מלאים קטטות ומריבות וחרטות אין להם שלום...

כמש"כ הרב מרחביה, המקור הוא ספר המידות לאריסטו (מאמר ט, פרק ה; במהדורת למברג תרכ"ז, שבאוצר, דף מ ע"א)

וע"ע כאן

מאמר קדמונים זה מובא בחיבור 'יפה הישועה' לרב ניסים גאון) "והכדי אלרשעים לא יזלו נאדמין עלי מא פאתהם", ותרגומו: 'וכן הרשעים לא יפסקו מלהתחרט על מה שחלף".
ובאברבנאל [בראשית כג] הזכירו וכתב: 'כמו שזכר החכם', ובמקום אחר [ש"א יג] כתב: 'כמאמר המדיני'. והדברים מובאים בספר המדות לחכם העמים אריסטו, ומוזכר רבות בספרי המוסר.

ראיתי שמציינים בזה לנדרים ט,ב, ואין שם לשון זו, אבל יש את התוכן.

ראיתי בספר החדש של "עלים לתרופה" שהם מביאים מאמר זה בריש פרשת בשלח והם מציינים שם בשולי הספר:
מובא ב'עקידה' (שער סז), ב'שבט מוסר' (פרק כה) בשם רז"ל (וכן בספר התניא פרק יא בשם חז"ל), וב'ראשית חכמה' (שער היראה פרק ג ד"ה וראיתי) מובא בשם ספר חסידים.