פורום אוצר החכמה

אוצר החכמה כתב:יש גם פסח ניסן וחנוכה (ושבתי)

ירח מלא כתב:האם ידוע לאי מי מחו"ר הפורום, מפני מה זכה "יום טוב" לשם של איש?
מה עם איש בשם שבת, חול המועד, או סתם יום חול?
ובכלל מיהו הראשון שנקרא בשם זה.
שיהיה לכולכם יום טוב.

לומד_בישיבה כתב:עיין תוס' שבתאי וכו'.

ובתריה לא הוה בהון ראוי וסמכיה דוד נשיאה למר רב יום טוב כהנה בר מר רב יעקב אע"ג דאורג הוה הואיל ולא הוו תמן רבנן כולי האי ומלך י' שנים.

לומד_בישיבה כתב:יותר יש להתפלא מי קבע לקרוא למועדים בשם יום טוב עד שקבועה למטבע לשון בתפלה בברכות לג בין קדושת שבת לקדושת יום טוב וכו' בשעה שהוא נזכר אלא פעם אחת בשמואל כמדומני.

נושא: מקר השם "יום טוב", ומשמעותו

בהחלט צודק.
תורה תמימה הערות שמות פרק לד הערה כ
(יח) את חג המצות תשמור - א"ר ששת משום ר' אלעזר בן עזריה, כל המבזה את המועדות כאלו עובד עבודת כוכבים, שנאמר אלהי מסכה לא תעשה לך וסמיך ליה את חג המצות תשמור כ) פי' רשב"ם דקאי על חולו של מועד אם עושה בו מלאכה, וכ"פ המפרש למכות כ"ג א' והרע"ב פ"ג מי"א דאבות, אבל הרמב"ם פ"ו הי"ז מיו"ט פירש כפשוטו דקאי על יו"ט, אבל יש סמך לפי' המפרשים, משום דאמרו בחגיגה י"ח א' על פסוק זה דאת חג המצות תשמור למה הוא בא אם בראשון ובשביעי הרי כבר אמור ביום הראשון מקרא קודש וביום השביעי מקרא קודש, הא לא בא אלא להזהיר על חולו של מועד, וכיון דהדרשה כאן מוסבת על זה הפסוק ממילא מוסב על חוש"מ. ולבד זה נראה בלשון חז"ל דבשם מועד מכוונים על חוה"מ כמש"כ התוי"ט פ"א מ"א דמו"ק בשם הרמב"ם, וימי החג קורים יום טוב, רגל, או חג, וכיון שאמר המבזה את המועדות פרשו דמכוין לחוש"מ: [פסחים קי"ח א']:

לומד_בישיבה כתב:בהחלט צודק.

- ויש בזה אריכות דברים.אגב, מציין אצלי שהתוס' יו"ט כותב בתחילת מועד קטן בשם הרמב"ם שהחגים נקראים חגים מועדים וכו' - כאשר הוא דן שם מהיכן הרמב"ם לקח את השם חול המועד כידוע - אך איני מוצא את התוס' יו"ט הזה. מוזר מה הפשט בזה.
אולי מישהו יוכל להחזיר אבידתי. הרמב"ם כותב שם כמה שמות יש להם ואינו מזכיר את השם יו"ט כלומר, שהם נקראים ימים טובים.
---
אני כותב בחפזי ותקוותי שהובנתי.

אוצר החכמה כתב:יש גם פסח ניסן וחנוכה ? (ושבתי)

לומד_בישיבה כתב:ברור שפורים אינו יו"ט במובן בין קדושת שבת לקדושת יו"ט כך שקשה לכאו' לומר שזהו המקור. אם כבר זה ראיה לסתור. לא כן?!

ברוך ברגר כתב:

אוצר החכמה כתב:יש גם פסח ניסן וחנוכה ? (ושבתי)

צונאמי כתב:

לומד_בישיבה כתב:ברור שפורים אינו יו"ט במובן בין קדושת שבת לקדושת יו"ט כך שקשה לכאו' לומר שזהו המקור. אם כבר זה ראיה לסתור. לא כן?!

התכוונתי למקום הראשון בו מופיע יום-טוב ככינוי ל"מועד" כלשהו, ולא לבטא "יום מוצלח", או את האיחול המקביל ל"לילה טוב".

צונאמי כתב:

ברוך ברגר כתב:

אוצר החכמה כתב:יש גם פסח ניסן וחנוכה ? (ושבתי)

מהגנוז עמי:
במרוקו נהגו לקרוא לבן הנולד בחנוכה בשם "ניסים". יש לציין שאחד השמות הפרטיים המקובלים בקרב יהודי המזרח הינו ''חנוכה'', כך בבוכרה, פרס כורדיסטאן ועוד.

הסרפד כתב:

צונאמי כתב:

אצל הכוזרים היה שר צבא בשם 'חנוכה', אם אינני טועה.

ירח מלא כתב:אי לי בעיה שהפורום גלש למחוזות אחרים [במיוחד בזכות ידידי הרב צונאמי], אני רק רוצה להוסיף על מקור השם יום-טוב, שהוא הגיע אולי מהשם התלמודי 'טביומי'.

צונאמי כתב:הנראה ע"מ ליישב את האמור לעיל:
במקור, פשטות המושג "יום טוב", הוא יום שמטיבים בו את הלב במאכל ומשתה.
וכן במגילת רות: וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ.
ולכן, שְׁאַל אֶת נְעָרֶיךָ וְיַגִּידוּ לָךְ וְיִמְצְאוּ הַנְּעָרִים חֵן בְּעֵינֶיךָ כִּי עַל יוֹם טוֹב בָּנוּ תְּנָה נָּא אֵת אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲבָדֶיךָ וּלְבִנְךָ לְדָוִד,
עיין במצודות שכתב:
כי על יום טוב. דרכם היה לעשות יום טוב ומשתה ושמחה בעת גזיזת הצאן, וכן נאמר באבשלום (שמואל ב יג כג).
וכן באסתר,
עַל כֵּן הַיְּהוּדִים (הפרוזים) הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ.
לאחר מכן, במשנה ואילך, הוסב השם "יום טוב" לחג בלבד.
ואינו כולל את יום הכיפורים, שהרי אין בו אכילה ושתיה!

תואר 'יום טוב' לא מצאנו בתנ"ך על חג ומועד, רק חכמינו ז"ל כינו שֵׁם זה לחגים ומועדים מִקְּרָא דנָבָל, דכתיב "על יום טוב באנו" (שמואל א' כה, ח), והיה יום משתה ואכילה. והשאילו חז"ל שֵׁם זה לכל יו"ט