שייך כתב:עיין גיטין דף ס:
א"ר יוחנן: לא כרת הקדוש ברוך הוא ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה, שנאמר: כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל.
בברכה המשולשת כתב:ויעויין עוד בהקדמת הסמ"ג
ולולי כי ניתן פירוש לתורה בעל פה היתה כל התורה כסמיות ועיוורון כי המקראות שוברין וסותרין זה את זה, כגון... כתוב אחד אומר... וכתוב אחד אומר .... וכאלה רבים [הם ו]לא יוכל להתבאר פתרונם כי אם על ידי תורה שבעל פה שהוא מסורת ביד החכמים.
ועוד, סימני עוף טהור אין אתה יכול לברר מדברי תורה כי אם מתורה שבעל פה (חולין נט, א). וכן סימני בהמה וחיה לידע אי זו חלבה אסור ואיזו חלבה מותר לא יתבאר כי אם מתורה שבעל פה (שם קיז. א). וגם לברר איזו חלב ואיזו שומן לא יוכל להיות מבואר אם לא על ידי תורה שבעל פה.
והתורה שבכתב סתומים אמריה וכעין רמז הן, ואין אדם יכול להתבונן בה לידע אפילו דין קל, ולא לידע אפילו הכשר מצוה אחת, לפי שהזהיר הקדוש ברוך הוא על ....במה יתחייבו .....כל אלה לולי שפירשה הקדוש ב"ה למשה לא נודע פתרונם.
וכן כל איסורין שבתורה ...כמה שיעור אכילתו להתחייב. וכן ...וכן... וכן כל דקדוקי המסורת וסמניות שבתורה וטעמי הנקודות והתלויות שבמקרא לא יוודע פתרונם כי אם בתורה שבעל פה.
ואמרינן במסכת נדרים בפרק אין בין המודר הנאה (לז, ב) מקרא סופרים ועיטור סופרים וקריין ולא כתבין כתבין ולא קריין הלכה למשה מסיני.
ועל כי התורה רבה ועצומה מאד אשר הכתב לא יכילנה כמה שאמר דוד (תהלים קיט, צו) לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד, וכן ישעיה (מב, כא) אמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר, לכך כתב הקדוש ברוך הוא זכרון המצות בקוצר בתורה שבכתב ופתרונם ודקדוקיהם בתורה שבעל פה. ועוד טעם אחר בפרקי דרבי אליעזר
מפני שראה הקדוש ברוך הוא שעתידין אומות העולם לכתוב עשרים וארבע ספרים שיש בספר תורה נביאים וכתובים ולהפכם לרעה ולמינות מסר סימנין למשה בעל פה. ולא הסכימו מן השמים לכתבן עד לאחר שעמדו אמונת אדום וישמעאל פן יעתיקו אותם הגוים ויהפכו אותם לרעה [ולמינות] כמו שעשו בתורה שבכתב. ולעתיד לבא ישאל הקדוש ברוך הוא מי הם בניו, ובני ישראל מביאים ספר תורה, והאומות מביאים ספר תורה, אילו אומרים שהם בניו, ואילו אומרים שהם בניו, והקב"ה שואל מי יש לו הסימנים שמסר בסיני בעל פה ואין מי שיודע אותם כי אם ישראל, וזהו שכתוב בנביאים (הושע ח, יב) אכתוב לו רובי תורתי כמו זר נחשבו.