פורום אוצר החכמה

שמעתי פעם מדרשן פשט חסידי מעניין מאוד, ואיני זוכר את מקורו.
אני מביא כאן את הפירוש כפי שמונח בזכרוני, ונודה למי שיעלה כאן את המקור של זה, וכן למי שיעדכן את המאמר כראוי.

מאמר הכתוב: והיה כנגן המנגן - ותהי עליו יד ה'.
פירוש. הכלי שמנגנים בו, נקרא: "נגן". האיש המנגן על ה"נגן", נקרא: "מנגן". והיה כ"נגן" - ה"מנגן". היינו, אם האיש ה"מנגן", המוציא מכינורו קולות נפלאים ומיוחדים, ובכל זאת מרגיש את עצמו בדיוק כמו כלי הנגינה - ה"נגן", ואין לו שום התפעלות והתנשאות ממיטב יצירתו ומכושר נגינתו, בדיוק כפי שהכלי עצמו אין לו שום התפעלות מעצמו, שהרי הוא חפץ דומם בלבד ללא תחושות הרגשה כלל. אם האדם יתנהג באופן זה, ולא יתפעל ממעשיו ולא יתגאה בהם, יזכה שיקויים בו: ותהי עליו יד ה', שהשכינה תשרה עליו, ויזכה לטהרת הלב ולרוח הקודש.

דרש זה הינו דרש ידוע מאד של המגיד ממעזריטש זי"ע ומצוי בספריו.

אתנחתא כתב:דרש זה הינו דרש ידוע מאד של המגיד ממעזריטש זי"ע ומצוי בספריו.

האם אפשר לציין מקור מדויק.
מאוד מעניין אותי לראות את לשון קדשו בתוך הספר, בבחי' אותיות מחכימות.

תודה מראש.

בחיפושים באוצר מצאתי כדלהן
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?14 ... 0131305031

http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?62 ... 0131305031

בספר עצמו לא מצאתי אבל יתכן שבתורת המגיד של קלפהולץ אפשר למצא את זה

סליחה, אכן אין זה בספרו אך כך מביא הגה"ק ר' עוזיאל מייזליש בספרו תפארת עוזיאל לר"ה.

וכתבתי שזה מפורסם מאד... שכן תורה זו מובאת בשם המגיד ביומנו של המשכיל הנודע לשמצה שלמה מיימון ששמע מפי חסיד

אתנחתא כתב:סליחה, אכן אין זה בספרו אך כך מביא הגה"ק ר' עוזיאל מייזליש בספרו תפארת עוזיאל לר"ה.

וכתבתי שזה מפורסם מאד... שכן תורה זו מובאת בשם המגיד ביומנו של המשכיל הנודע לשמצה שלמה מיימון ששמע מפי חסיד

האם אטעה אם אסיק מדבריך שציטט את דברי המגיד כהוגן?
דומה שזו מסקנת החוקר ד. אסף.

יש לציין שאכן ש"מ היה אדם בזוי מכל הבחינות, דת ומוסר ובגרות הנפש - אך שקרן וממציאן לא היה (לא כל פעם זה הולך ביחד...) . מרבית אם לא כל דבריו מעוגנים חזק מאד במציאות ותיאורים מקבילים לא תלויים בדרך כלל תואמים באפן קולע לתיאוריו. גם תורה זו מדוייקת מאד.