פורום אוצר החכמה

העולה מזה, שיש ב' בחינות הדביקות, דהוא תכלית כל התורה, שיזכה למצוה ובו תדבק

וזה שקרא הזהר את התרי"ג מצות תרי"ג עיטין ר"ל שנותנים לאדם עצה איך להתדבק ביוצרו

ועוד קשה לי שיש מצות עשה בתורה ובו תדבקון (דברים יג, ה), וגם מצות עשה ואהבת את ה' אלהיך...(דברים ו, ה), וכתב המפרש להרמב"ם בפרק ב' מהל' יסודי התורה (הל' א) וז"ל, ולא נתנו כל המצות אלא כדי שיגיע בהם לזה המדרגה דכתיב ובחרת בחיים למען תחיה לאהבה את ה' עכ"ל. הרי כי תכלית כל תרי"ג מצות כדי שנוכל לדבק בו יתברך ולאהבה אותו, וכ"כ מפורש בזוהר (יתרו פב ע"ב) כי תרי"ג מצות נקראו תרי"ג עיטין וכו', כי הם עצות איך לידבק בו יתברך, ולכאורה הוא תמוה איך מרומז דביקות בו יתברך על ידי מצות גרושין כמ"ש וכתב לה ספר כריתות (דברים כד, א), ומצות עשה של עבד עברי, ומצות עשה הענק תעניק, וכיוצא בזה בדבר דוק ותשכח הרבה. ומכח הערות והספיקות הנ"ל מלאני לבי לבאר בעז"ה תרי"ג מצות הנ"ל איך שהם בכל עת וזמן, והם בכל אדם, ואיך יש בו מקום לדבק בו יתברך בכל מצוה מתרי"ג מצות, והש"י יעזור לנו ויגמור בעדינו לטובה.

ככל התורה - כל התורה היה במשמע כל הכתוב בה, אלא ככל התורה כפי מה שכיוונה התורה להורות לנו בכל פרט ופרט דרך הטוב לדבק בו יתברך".

אמסטרדם כתב:אני זוכר כעת מובאה מתיקו"ז שמצוה הוא שם הוי"ה, י' ה' דרך א"ת ב"ש מ-י צ-ה, ו' ה' בפירוש, ללמד שמתדבקים בבורא ע"י מצוות, ומצוה הוא ג"כ לשון צוותא. [אני ראיתיו כמדומה במאור עינים וקדושת לוי].

קוויטל כתב:במאור ושמש יש כמה פעמים כזה הלשון ממש שכל תכלית קיום התורה ומצוות הוא להגיע לדביקות בה'.

קוויטל כתב:במאור ושמש יש כמה פעמים כזה הלשון ממש שכל תכלית קיום התורה ומצוות הוא להגיע לדביקות בה'.

קו ירוק כתב:'שבתי בבית ה' כל ימי חיי - (ע"מ) לחזות בנועם ה' ולהתענג בהיכלו'
'רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות' (פי' לזכותם להתענג על השם).
ואהבת את ה' אלוקיך - פירש"י 'ומהו האהבה והיו הדברים האלה (תלמוד תורה), שמתוך כך אתה מכיר בהקב"ה ומדבק בדרכיו.

האם ציטוטים אלו מספרים חסידיים ??

דוד העיתונאי כתב:רק מקורות חסידיים (מתלמידי הבעש"ט) יש ?
זה מפורש בבמסילת ישרים בשם חז"ל, ולא מצאנו שום חולק. וכך מצאנו בספרו הידוע לכל בר בי רב בפרק א' "בבאור כלל חובת האדם בעולמו":

"שהאדם לא נברא - אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמתי והעדון הגדול מכל העדונים שיכולים להמצא".

א"כ ישאל השואל, מה חידש הבעש"ט?

עתניאל בן קנז כתב:

דוד העיתונאי כתב:רק מקורות חסידיים (מתלמידי הבעש"ט) יש ?
זה מפורש בבמסילת ישרים בשם חז"ל, ולא מצאנו שום חולק. וכך מצאנו בספרו הידוע לכל בר בי רב בפרק א' "בבאור כלל חובת האדם בעולמו":

"שהאדם לא נברא - אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמתי והעדון הגדול מכל העדונים שיכולים להמצא".

א"כ ישאל השואל, מה חידש הבעש"ט?

מבלי להכנס לעצם הנושא, לא כ"כ הבנתי את הקושיא, מאחר שהבעש"ט קדם לרמח"ל, ובוודאי לא הכיר את ה'מסילת ישרים'...

דוד העיתונאי כתב:רק מקורות חסידיים (מתלמידי הבעש"ט) יש ?
זה מפורש בבמסילת ישרים בשם חז"ל, ולא מצאנו שום חולק.

סגי נהור כתב:

דוד העיתונאי כתב:רק מקורות חסידיים (מתלמידי הבעש"ט) יש ?
זה מפורש בבמסילת ישרים בשם חז"ל, ולא מצאנו שום חולק.

לא נכון שלא מצאנו חולק, ואכמ"ל.

שברי לוחות כתב:לא מסתבר שהבעש"ט הכיר את המסילת ישרים
אבל לא קדם לו
הוא נפטר כחמש עשרה שנים אחריו אאל"ט

אנא עבדא כתב:מכון אור הצפון של בעלזא הוציאו לאור בשנים האחרונות סדרת ספרים בכמה מהדורות בשם 'מסילות באור החסידות', שם ראיתי פרק שלם בנדון.
אין לי את הספר כעת תח"י, אבל הוא מצוי ושכיח בחנויות