פורום אוצר החכמה

מה שנכון נכון כתב:לענין שמירת ה' על ישראל ביום שבת עצמו ראה בטור סימן רסז מהמדרש ובט"ז שם לענין שאין חותמים שומר עמו ישראל בהשכיבנו.
אבל למובן של האמרה הנ"ל דהיינו שמירה על הזהות והיחודיות הלאומית וכדו' כמדומני שאין מקור.

אמר הכוזרי כבר חשבתי בענינכם, וראיתי שיש לאלהים סוד בהשאירכם, ושהוא שם השבתות והמועדים מהגדול שבסבות בהשאיר (נ"א להשאיר) תארכם והדרכם, כי האומות היו מחלקות אתכם לעבדים בעבור בינתכם וזוך דעתכם, והיו משימים אתכם עד (נ"א עוד, וא"ל עם) אנשי המלחמה, לולא אלה העתים שאתם שומרים אותה השמירה הזאת המעולה מפני שהם מאת האלהים ולעילות חזקות, כמו זכר מעשה בראשית, זכר ליציאת מצרים, זכר למתן תורה, וכלם עניינים אלהיים אתם מוזהרים בשמירתם. ולולא הם לא היה אחד מכם לובש בגד נקי, ולא היה לכם קבוץ לזיכרון תורתכם מפני שפלות נפשכם בהתמדת הגלות עליכם. ולולא הם לא הייתם מתנעמים יום אחד באורך ימיכם, וכבר היה לכם בזה ששית ימיכם מנוחת הגוף ומנוחת הנפש (נ"א אשר) אין השרים יכולים עליה, מפני שנפשותם אינם מתיישבות ביום מנוחתם, כי אם יצטרכו ביום ההוא ליגיעה ותנועה, היו נעים ויגעים, ואין נפשותם במנוחה שלמה.

חכם באשי כתב:וכמו במקרים נוספים, גם כאן נאספו המקורות בידי ר"ש אשכנזי באלפא שלו.

המשכילים הראשונים ידעו לכבד את השבת. הרב פיינשטיין ע"ה כתב בתשובה "אמרו חז"ל יותר משישראל שמרו על השבת השבת שמרה על ישראל", אז כתב לי פעם רבי אברהם קורמן ז"ל, שזה לא מאמר חז"ל זה אמר "אחד העם" (במאמרו "שבת וציונות"). ומה הוא התכוון? שישראל שמרו על השבת אבל השבת איחדה את ישראל, כי בכל שבוע יש לנו יום אחד שכולם באים לבית הכנסת, שומעים דברי תורה ופרשת שבוע וחידושים, וזה טעם מיוחד. ו"ביאליק" (שהיה תלמידו ברוח של אחד העם), לא היה שומר שבת כי הוא היה מעשן בשבת, אבל היתה פעם חנות בירושלים שקראו לה "צלמניה" (וזו חנות של פוטו, צלמניה מלשון מצלמה), ובעל החנות הזאת היה פותח בשבת, והיתה לו שם תמונה של המשורר הלאומי "ביאליק", אז הוא שלח לו מכתב ואמר לו: "או שתוציא את התמונה שלי או שתסגור את החנות בשבת", כי צריך לכבד את יום השבת שזה "יום מנוחה לאומי" (וראיתי את זה בעלון "גנזי המלך" של ר' אמנון יצחק).

אוצר החכמה כתב:אבל מאיפה זה?

שלמה בן חיים כתב:ברור שאין לפרסם זאת, ויש מצוה לפרסם שלא אמרו הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל אשר כל רז לא אניס ליה

המתבונן בשכל הבריא בדברי ימי ישראל במשך גלותו הכי מגוון והכי רב, נוכח לדעת גודל שמירת השבת, כוונתי איך ששמירתו שמרה על קיום בני ישראל במובן הרוחני, ומקום לומר גם במובן הגשמי.

כי אשמרה שבת - א-ל ישמרני

באמונתו כתב:

כי אשמרה שבת - א-ל ישמרני