עזרה במציאת מקור בספר 'משה ידבר'
פורסם: ד' מרץ 09, 2016 3:55 pm
בס"ד. שלו' שלו'. במכון שלמה אומן מסיימים בימים אלו את ההדרת הספר 'משה ידבר' לר' משה ישראל זצ"ל אב"ד רודוס, בן ה'קול אליהו' ונכד 'משאת משה' ששמו כשמו. יש שם ציטוט מספר שלא הצלחנו למצוא, ונודה לחכמי הפורום אם יסייעונו.
משה ידבר הל' אישות סי' א [ארוך מאוד]. הקטע הזה עוסק בצירופי ספיקות.
...ושוב מצאתי למהרימ"ט ז"ל בראשונות [חלק א] סימן קמ"ט שחולק על מהרשד"ם וכתב דספק דכהן אין ראוי לקרותו ספק בפני עצמו, משום דגדולה חזקה ואחזקתייהו קיימי דכהנים הם, ומה שהקל בה מהרשד"ם אינו אלא בשבויה דרבנן דספק לקולא, וכל שכן בספק ספיקא. וכתב עוד מהרימ"ט שם, דמה שכתב הריב"ש בתשובה סימן צ"ד על כהני הזמן הזה שאין להם כתב יחס שמפני חזקתם לבד נהגו לקרוא בתורה ראשון כו', לא נפקא לן מזה מידי זולת לגבי אחרים, שאין אנחנו חייבים לכבדם ואם זלזלו בהן לא ענשינן להו על פיו כיון שהם בעינינו ספק כהנים, וכמו שכתב הרמב"ם בפרק עשרים מהלכות איסורי ביאה שאין הנבעלת לו לוקה על פיו, אבל לגבי דידיה כיון שהחזיק עצמו בכהן נאמן על עצמו יותר ממאה עדים, יעויין שם. וכיוצא בזה כתב מהר"י הלוי בתשובת ק"ק סימן ו'. והוסיף להביא דלא כמהרשד"ם מההיא דפרק קמא דכתובות [ט, א] האומר פתח פתוח מצאתי נאמן לאוסרה עליו כו', מאי קא משמע לן כו', מהו דתימא התם דוודאי קים ליה, אבל הכא מיקם הוא דלא קים ליה, קא משמע לן. ואם איתא לדברי מהרשד"ם דבכהני הזמן הזה שהם אינם יודעים בבירור שכהנים ודאי הם, ואף על פי שבא אחד ואמר כהן אני מכל מקום כיון דאנן בדידן מספקא לן ביה אם אומר אמת או לא הוי זה ספק אחד, ואם איכא בהדיה ספיקא אחרינא כמו בנדון מהרשד"ם אמרינן ספק ספיקא להקל, דאם כן הכא נמי הא איכא ספק ספיקא, דמה שאומר פתח פתוח מצאתי יש להסתפק בו אם הוא אמת או לא, דאפילו אומר כן מפני שאינו בקי, אלא דכל שהוציא מפיו לומר פתח פתוח אף על פי שאנו מסופקים אם אמת הדבר לא חשבינן ליה לספק לגבי נפשיה.
לא הצלחתי למצוא מיהו מהר"י הלוי הזה ומהו 'ק"ק', ואודה למי שיוכל לסייע. הק' יואל
משה ידבר הל' אישות סי' א [ארוך מאוד]. הקטע הזה עוסק בצירופי ספיקות.
...ושוב מצאתי למהרימ"ט ז"ל בראשונות [חלק א] סימן קמ"ט שחולק על מהרשד"ם וכתב דספק דכהן אין ראוי לקרותו ספק בפני עצמו, משום דגדולה חזקה ואחזקתייהו קיימי דכהנים הם, ומה שהקל בה מהרשד"ם אינו אלא בשבויה דרבנן דספק לקולא, וכל שכן בספק ספיקא. וכתב עוד מהרימ"ט שם, דמה שכתב הריב"ש בתשובה סימן צ"ד על כהני הזמן הזה שאין להם כתב יחס שמפני חזקתם לבד נהגו לקרוא בתורה ראשון כו', לא נפקא לן מזה מידי זולת לגבי אחרים, שאין אנחנו חייבים לכבדם ואם זלזלו בהן לא ענשינן להו על פיו כיון שהם בעינינו ספק כהנים, וכמו שכתב הרמב"ם בפרק עשרים מהלכות איסורי ביאה שאין הנבעלת לו לוקה על פיו, אבל לגבי דידיה כיון שהחזיק עצמו בכהן נאמן על עצמו יותר ממאה עדים, יעויין שם. וכיוצא בזה כתב מהר"י הלוי בתשובת ק"ק סימן ו'. והוסיף להביא דלא כמהרשד"ם מההיא דפרק קמא דכתובות [ט, א] האומר פתח פתוח מצאתי נאמן לאוסרה עליו כו', מאי קא משמע לן כו', מהו דתימא התם דוודאי קים ליה, אבל הכא מיקם הוא דלא קים ליה, קא משמע לן. ואם איתא לדברי מהרשד"ם דבכהני הזמן הזה שהם אינם יודעים בבירור שכהנים ודאי הם, ואף על פי שבא אחד ואמר כהן אני מכל מקום כיון דאנן בדידן מספקא לן ביה אם אומר אמת או לא הוי זה ספק אחד, ואם איכא בהדיה ספיקא אחרינא כמו בנדון מהרשד"ם אמרינן ספק ספיקא להקל, דאם כן הכא נמי הא איכא ספק ספיקא, דמה שאומר פתח פתוח מצאתי יש להסתפק בו אם הוא אמת או לא, דאפילו אומר כן מפני שאינו בקי, אלא דכל שהוציא מפיו לומר פתח פתוח אף על פי שאנו מסופקים אם אמת הדבר לא חשבינן ליה לספק לגבי נפשיה.
לא הצלחתי למצוא מיהו מהר"י הלוי הזה ומהו 'ק"ק', ואודה למי שיוכל לסייע. הק' יואל