פורום אוצר החכמה

מהו המקור הראשון ל"שושן פורים" (כשהכוונה לצירוף המילים בסדר הזה דייקא)
השאלה היא שאלה לשונית גרידא.

לכאורה מגיע מאידיש

ראה י' קלוזנר, 'דעת יחיד בענייני לשון', לשוננו יא (תשא) עמ' 294, ובתגובה: י' אבינרי, 'מעקשים למישור', לשוננו יב (תשג-תשד), עמ' 169.

הכהן כתב:לכאורה מגיע מאידיש

???

ארזי ביתר כתב:

הכהן כתב:לכאורה מגיע מאידיש

???

באידיש, כבשפות נוספות, מקדימים את התואר לשם העצם, ולכן תחת 'פורים שושן' אמרו 'שושן פורים' (ואולי 'שושן'ס פורים').

הכהן כתב:לכאורה מגיע מאידיש

זה נכון, לפחות על פי המקובל.
אבל הייתי רוצה לדעת אם יש מקום שהתחקה אחר המקורות הספרותיים הראשונים שמשתמשים בזה.

כבר הזכירו שמסתבר שמקורו באידיש.
אך מעניין שיש גם פוסקים ספרדים שמזכירים "שושן פורים" (ולא פורים שושן).
הנה כמה מראה מקומות:
א] שו"ת בית יוסף (אה"ע) דיני קידושין שאלה ד': "והעידו איך יום שני שושן פורים קודם חצות".
ב] מעגל טוב השלם (להרב חיד"א) עמ' 2 שורה 18: "ויום רביעי שושן פורים נשיב זיקא".
ג] אגרות דרב חיד"א (מהדורת רוזנברג) סי' ו' (עמ' 10): "שושן פורים תקמ"ט".
ד] ספר חיים (לרבי חיים פאלאג'י) סי' מ"א אות ט'.

[ראיתי עוד מקומות שכותבים "שושן פורים", אך אין ענין לציין, משום שזה העתקת הלשון של קדמונים מאשכנז].

מצאתי בכתה"י http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS
מהמאה ה14-15, את הקטע הבא, המזכיר "שושן פורים" (דף 312א)