פורום אוצר החכמה

אני מחפש את המקור
להמתנה באכילת חלבי אחרי תבשיל של עוף.

בפוסקים (טוש"ע ונו"כ) החמירו בתבשיל של בשר ואפילו בתבשיל אחרי תבשיל
אך לא מצאתי אף אחד שאומר שמחמירים גם אחרי תבשיל של עוף.

(ויש בזה גם משהו קצת מוזר, שלא מצאתי נידון זה מפורש בפוסקי זמננו. ולעומת זאת לא נראה שמישהו מיקל בזה)

נ.ב. תבשיל של בשר היינו שהתבשל עם בשר אך אין בו ממשות לדוג' תפו"א שהתבשלו עם עוף.

מזה עצמו שאף אחד מהפוסקים לא דן בזה, בע"כ שכיון שקיי"ל להמתין אחר אכילת עוף כאחר אכילת בשר בהמה, היה פשוט לפוסקים שה"ה בזה. ומזה עצמו שלא דנו בזה צירופי קולות ע"כ שאין לצרף.

ויש להוסיף, שהלא כל דין תבשיל, הוא רק מחמת המנהג. וכנראה שנהגו כן גם בתבשיל עוף.

יש אריכות בכל זה. עיין ספרי הליקוטים

במחילת כת"ר
טרם נעניתי...

האם יש מקור?

ולמה שומן של עוף הזכיר הש"ך שדינו כמו עוף עצמו?
הרי הרמ"א כבר הזכיר שומן בשר?
והרי לא מחלקים בין בשר לעוף?

ואדרבה, אולי נוכיח מהש"ך שמותר?
כי אם למעשה המנהג להחמיר גם בעוף, מה הנפק"מ אם שומן של עוף הוא כמו תשבשיל של עוף או כמו עוף עצמו?

ראה ברכי יוסף יו"ד סימן פט אות ל שכתב בהדיא שכן המנהג גם אחר תבשיל של עוף

יש"כ.
מצאתי ג"כ בכף החיים.

כעת אני מחפש מקור בפוסקים אשכנזים.

כידוע לדעת השו"ע המתנה שש שעות אחרי עוף היא מדינא
ואילו להרמ"א היא אפילו לא מנהג. (נהגו שעה והמדקדקים שש שעות)

נשר כתב:יש"כ.
מצאתי ג"כ בכף החיים.

כעת אני מחפש מקור בפוסקים אשכנזים.

כידוע לדעת השו"ע המתנה שש שעות אחרי עוף היא מדינא
ואילו להרמ"א היא אפילו לא מנהג. (נהגו שעה והמדקדקים שש שעות)

אולם הפמ"ג ושאר אחרונים כתבו שבני תורה צריכים להמתין שש

לא הפמ"ג אלא הש"ך והט"ז בשם מהרש"ל.
וזה לא סותר את מה שכתבתי שזה לא מעיקר הדין

נשר כתב:לא הפמ"ג אלא הש"ך והט"ז בשם מהרש"ל.
וזה לא סותר את מה שכתבתי שזה לא מעיקר הדין

העתקה מבית דין כו'
אך ברוב תפוצות ישראל המנהג ברור להמתין שש שעות בין אכילת בשר לאכילת מוצרי חלב, ואין לפרוץ גדר (פרי מגדים, משבצות זהב ס”ק א). ב’חכמת אדם’ (כלל מ, סי”ג) כתב שאין להקל בכך שלא במקום הצורך (כגון עבור חולה), ומי שמקל ראש בהמתנה עובר באיסור “אל תיטוש תורת אמך”.

נשר כתב:וזה לא סותר את מה שכתבתי שזה לא מעיקר הדין

יש דין ויש מנהג.
לשו"ע זה דינא דגמ'.
לרמ"א זה מנהג.
ברור שגם על מנהג מקפידים.

אני מחפש מקור למנהג אחרי תבשיל של עוף. כלומר האם המנהג הוזכר בפוסקים.

איך החכמ"א קשור לזה?

המתנת 6 שעות היא גם דעת רש"י וחכמי אשכנז הראשונים וראב"ן. וכך היה המנהג הקדמון באשכנז.
דברי הרמ"א מקורם בדברי רבינו בעל תה"ד ושם נאמר שמן הדין היה ראוי לחכות 6 שעות אבל העולם נהגו לחכות שעה ואין למחות בידם כי יש את שיטת ר"ת דמקל טפי.
כל האחרונים שהובאו לעיל מראים שבקהילות האשכנזים בבפולין וליטא ורוסיא והונגריה וכו' התקבל לחלוטין לנהוג 6 שעות.
וכבר הארכנו בכל זה בס"ד בספרי הראשון (מצוי באוצר) ובשני מאמרים (אחד מצוי באוצר ואחד העליתי לאחד מהאשכולות בעבר).
ולגבי עוף, לא מצאנו מחכמי אשכנז ולא במנהג האשכנזי בפועל לחלק בזה

בברכה המשולשת כתב:ולגבי עוף, לא מצאנו מחכמי אשכנז ולא במנהג האשכנזי בפועל לחלק בזה

השאלה היתה על "תבשיל של עוף" ולא על עוף. ומפורש בפוסקים החילוק בין תבשיל לבין המאכל עצמו. ויש שהקלו בין תבשיל לתבשיל כולל השו"ע.

נשר כתב:

בברכה המשולשת כתב:ולגבי עוף, לא מצאנו מחכמי אשכנז ולא במנהג האשכנזי בפועל לחלק בזה

השאלה היתה על "תבשיל של עוף" ולא על עוף. ומפורש בפוסקים החילוק בין תבשיל לבין המאכל עצמו. ויש שהקלו בין תבשיל לתבשיל כולל השו"ע.

כפי שכתבתי, לא מצאנו חילוק בין בשר בהמה לעוף בזה

נכון. רק חיפשתי מקור יותר ברור.
יואיל נא כת"ר לבאר לי,
א. למה הש"ך הזכיר את הנידון של שומן עוף שדינו כעוף עצמו ולא כתבשיל? למאי נפק"מ?
ב. באשל אברהם סימן קעג באו"ח והובא בדרכ"ת. כתב שיש להקל בכוס מים שהיתה בתוך סיר עם מרק תרנגולת והסיר היה מכוסה וכתב שאין צריך המתנה דהוי עוף,
והוזכרו דבריו בכמה פוסקים. וצ"ע דהרי הוי טעם גמור של עוף ןנהגו להחמיר בתבשיל של עוף?