פורום אוצר החכמה

חזקוני שמות פרק יז
בחר לנו אנשים שנולדו באדר השני ואין להם לירא ממכשפות שהרי אין בו מזל

איה מקורו?

זו שיטה אחת (אינני יודע למה צריך לחפש מקור החזקוני עצמו יכול להיות מקור וכ"ה בדבש לפי מהרחיד"א מערכת כ אות ט"ז בשם רבינו אפרים ובבני יששכר מאמרי חודש אדר מאמר א' אות י"א וראה בשו"ת קרית חנה דוד ח"א סי' צב שמצטט כשיטה זו ממנות הלוי בשם הרוקח ומדרש)
אולם הלבוש בסימן תרפ"ה כותב להיפך שמזל דגים הוא של אד"ב ולאד"א אין מזל.
ראיתי גם מובא מספר התודעה (אינני יודע בשם מי הוא איננו לפני) שהמזל של שני החדשים, לכן המזל הוא שני דגים ולא אחד.

כעת ראיתי בנטעי גבריאל פי"א אות ב בשם "לקוטי מאמרים" לר' צדוק הכהן אות טז ו"שפת אמת לקוטים" לר"ח (אדר?), שאדר הראשון גם כן מזלו דגים, ואולי זה מקור של "התודעה" הנ"ל.

חיפשתי מעט באוצר וראיתי שש המביאים דברי החזקוני בשם מדרש כמו ה"יערות דבש" אך איש לא מציין מקור המדרש, כנראה זה עוד אחד מן המדרשים שהיו לפני הראשונים ואינם לפנינו
אמנם יש המביאים משהו דומה מירושלמי ר"ה פ"ג ח:
רבי יהושע בן לוי אמר עמלק כושפן היה מה היה עושה היה מעמיד בני אדם ביום גיניסיא שלו לומ' לא במהרה אדם נופל ביום גיניסיא שלו מה עשה משה עירבב את המזלות הדא הוא דכתיב שמש ירח עמד זבולה וגו' וכתיב נתן תהום קולו רום ידיהו נשא מרום ידיהו נשא נתן תהום קולו

אין כזה מדרש לפנינו,
אולם מדרש זה כבר היה מוכר לגדול הפייטנים הארצישראלים, ר' אלעזר בירבי קליר, המזכירו באחת מהשבעתות שלו לפרשת זכור (עי': ש' אליצור, בתודה ושיר)

הנה הגאון הרבי ר' יהונתן אייבשיץ זצ"ל הביא ד"ז בספרו יערות דבש (ח"ב דרוש ב') בשם ספר מנות הלוי (ג, ז), וכתב שם כי המנות הלוי הביאו בשם ספר הרוקח ומדרש. אמנם המעיין בפנים בספר מנות הלוי, יראה שלא הביאו בשם המדרש רק בשם הרוקח בספרו שערי בינה כת"י, וז"ל המנות הלוי: וראה והפלא ממה שכתוב בשערי בינה אל הה"ר אליעזר מגרמישא זלה"ה, איתא התם, בחר לנו אנשים שנולדו באדר שני שאין כשפים שולטים בהם, שאין הכשפים שולטים אלא על אותם שנולדו בי"ב חדשי השנה, וכל מעשי עמלק היו על ידי כשוף, עכ"ל. ובספר דבש לפי מהחיד"א (מערכת כ' אות ט"ז) הביאו בשם רבינו אפרים כת"י (פ' בשלח), וז"ל: אין כשפים שולטים במי שנולד באדר שני, עכ"ל.
אמנם יתכן כי המנות הלוי והחיד"א נתכוונו למקור אחד, כי בקובץ סיני (ניסן תשל"ב עמ' א') הובא חיבור מכת"י רבינו אפרים והרוקח, שהיה מונח ברשותו של החיד"א. חלק ראשון של הכת"י היא עה"ת, ובכל פרשה יש שני חלקים, חלק אחד מרבינו אפרים, וחלק אחד הנקרא "מכתיבה אשכנזית", אשר עפ"י רוב הוא מדברי הרוקח. ובסוף הספר יש פירוש על מגילת אסתר, ובגליון כתוב בכתי"ק של החיד"א: "זהו שערי בינה לרבינו אליעזר מגרמיזא, כנראה מס' מנות הלוי, החיד"א", עכ"ל. והנה הספר שערי בינה נדפס אח"כ (ניו יארק תש"מ), ובמבוא כתבו כי ד"ז נמצא בחלק מכתיבה אשכנזית סוף פ' בשלח, וא"כ מה שהביא החיד"א ד"ז בשם רבינו אפרים, לכאורה כוונתו לכת"י הנוכחי, ונמצא בחלק מכתיבה אשכנזית מהרוקח ולא מרבינו אפרים. ואכן כן כתוב בספר פירוש רבינו אפרים עה"ת [ירושלים תשנ"ב] (מכתיבה אשכנזית, סוף פ' בשלח). אמנם ראה בספר פירוש התורה של רבינו אפרים [יוהניסבורג תש"י], שהוא כת"י אחר של רבינו אפרים [ולא נמצא שם חלק מכתיבה אשכנזית] ונמצא ג"כ שם ד"ז (סוף פ' בשלח), וכן בספר פירוש הרוקח עה"ת לא נמצא דבר זה, וא"כ עדיין צ"ע.

שתי הערות קטנות לדברי רבינו ה'כותב':
1. פירוש רבינו אפרים הנדפס ביהונסבורג תש"י, אינו לר' אפרים בר' שמשון ממנו הדפיס קלוגמאן את הפירוש בב"ב תשנב, אלא הוא למחבר ספרדי מאוחר יותר (כנראה, בן המאה הי"ד), ששאב מעט מכתבי חסידי אשכנז.
2. אין לחפש את תורתו של הרוקח ב"פירוש הרוקח על התורה", שאף אותו הדפיס קלוגמאן, כי פירוש זה אינו לו אלא לאחד מתלמידיו או לאחד מתלמידי תלמידיו. והדברים ידועים ומוכחים מגופו של ספר.

עיקר ההנחה בראש האשכול שדברי החזקוני על אדר השני מכוונים לאדר ב'
מוטלת לענ"ד בספק, כוונתו לומר שנולדו באותו אדר שאין לו מזל, ולא נכנס לשאלה מתי חל האדר הרגיל ומיהו האדר הנוסף
והאם מי שהגיע למצוות באדר, הוא באדר א' או באדר ב'
אלא שמכיון שנתחדש חודש נוסף במעגל השנה העברית שאין לגלגל המזלות תפיסה בו, נמצא שמי שנולדו באותו האדר השני, אין להם מזל

חכם באשי כתב:שתי הערות קטנות לדברי רבינו ה'כותב':
1. פירוש רבינו אפרים הנדפס ביהונסבורג תש"י, אינו לר' אפרים בר' שמשון ממנו הדפיס קלוגמאן את הפירוש בב"ב תשנב, אלא הוא למחבר ספרדי מאוחר יותר (כנראה, בן המאה הי"ד), ששאב מעט מכתבי חסידי אשכנז.
2. אין לחפש את תורתו של הרוקח ב"פירוש הרוקח על התורה", שאף אותו הדפיס קלוגמאן, כי פירוש זה אינו לו אלא לאחד מתלמידיו או לאחד מתלמידי תלמידיו. והדברים ידועים ומוכחים מגופו של ספר.

א"כ נמצא שדבר זה יצא מבטן הרוקח [או אחד מרבני אשכנז אחר] ולא מרבינו אפרים, ואכן המנות הלוי והחיד"א נתכוונו לדבר אחד!

במדרש והזהיר (מדרש מאוחר שמקורו בבלי המיוחס לרב אלוף חפץ) בתחילת יתרו כבר מבואר "ולמה ליהושע, כדי שיבחר אנשים שנולדו באדר שני כמותו". לא מבואר ההמשך שאין אז מזלות, אך לכאורה זו הכוונה בפשטות

חכם באשי כתב:1. פירוש רבינו אפרים הנדפס ביהונסבורג תש"י, אינו לר' אפרים בר' שמשון ממנו הדפיס קלוגמאן את הפירוש בב"ב תשנב, אלא הוא למחבר ספרדי מאוחר יותר (כנראה, בן המאה הי"ד), ששאב מעט מכתבי חסידי אשכנז.

נצרך לי לדעת האם יש הוכחות שהמחבר הוא רבינו אפרים הספרדי ולא רבינו אפרים ב"ר שמשון?

גופו של ספר מוכיח עליו.
המעיין בספר יראה, שאין רוח חסידי אשכנז חופפת עליו.

אתמול ראיתי בעילום שם אומרו, כי לכן מצינו "מזל אדר דגים" בלשון רבים, דלא כשאר המזלות שנאמרו בלשון יחיד, להורות שגם באדר שני המזל היא דג.

מישהו מכיר?

ומה עם מזל 'תאומים'?
(ואולי אינו מן הענין, כי כל מושג תאומים הוא בשניים לפחות).

אדר כנגד יוסף. וכמו שיוסף עיתים נמנה א' ועיתים שנים - כך גם אדריים.

עיין במצפה איתן על הגמ' במגילה שהמן שמח שהפור יצא ביום שמת והוא לא ידע שבו ביום גם נולד, והקשה שלכאו' מה אם נולד ביום זה הא סו"ס גם ריע מזלי' דביום זה גם מת, ותי' עפ"י הירושלמי סוף ר"ה דהא דצדיקים מתים ביום שנולדו בו להראות שהם למעלה מהמזל ותלויים רק בהקב"ה, דבאופן הרגיל המזל של האדם אין מיחל שיצא כזה דבר שימותו באותו יום שנולדו, ולכן אף אם המן היה יודע שמשה נולד ג"כ היה בצער וכו' עיי"ש, והנה ידוע מהחת"ס [איני יודע מקורו כעת] דמשה רבינו נפ' באדר השני, וא"כ תואמים הדברים עם מה שנכתב לעיל דבאדר השני אין מזל, והוא עפ"י ד' המצפ"א דהצדיק משה שמת ביום שנולד הוא למעלה מן המזל ותלוי רק בהקב"ה, עיין.

במועד לכל חי כתב שמי שנולד בחודש זה אין הכשפים שולטים בו.

חנבין כתב: ראיתי גם מובא מספר התודעה (אינני יודע בשם מי הוא איננו לפני) שהמזל של שני החדשים, לכן המזל הוא שני דגים ולא אחד.

כנראה שאין לו מקור. בסוף הספר מובאים המקורות לדבריו, ולא נרשם שם מקור לדברים אלו

תלמוד_ישן כתב:כנראה

אכן כדבריך

מהרש"א סנהדרין דף יב ע''א
חודש עיבור הרומז לזרעו של יוסף שנחלק לב' שבטים כמו ב' אדרים שמזלו דגים בלשון רבים

בקרו טלה כתב:מהרש"א סנהדרין דף יב ע''א
חודש עיבור הרומז לזרעו של יוסף שנחלק לב' שבטים כמו ב' אדרים שמזלו דגים בלשון רבים

ייש"כ!
ולכאורה אפי' בדברי המהרש"א אין לדייק ששני החודשים שייכים למזל דגים. הרי הוא כתב "שמזלו דגים", והיינו דבדרך כלל מזל אדר דגים, ויש לאדר בחינה שהוא יכול להיות נחלק לשני חלקים - וכמו שהיה גבי יוסף.
נכון?

כפי שציינו (לעצם הענין שמלחמת עמלק היא בילידי אדר ב')
כ"ה בפיוט הקליר (בתודה ושיר ע' 57) ובמדרש והזהיר.
וכעת ראיתי גם בפיוטי רבי פנחס הכהן -




ומרן הגרח"ק זללה"ה בשקל הקודש (קדוה"ח ד,א ביהה"ל) כתב בזה:
ונראה דהחזקוני שהביא בס"פ בשלח בחר לנו אנשים שנולדו באדר השני ואין להם לירא ממכשפות שהרי אין בו מזל ובני עמלק מכשפים הם ויש להם יכולת בי"ב מזלות ובעת שאין בו מזל אין כישוף מצליח והוא ממדרש בס' והזהיר פ' יתרו אותו מדרש ס"ל דאדר השני תוספת דאי אדר א' תוספת אמאי אין מזל לאדר שני.

כותב כתב:הנה הגאון הרבי ר' יהונתן אייבשיץ זצ"ל הביא ד"ז בספרו יערות דבש (ח"ב דרוש ב') בשם ספר מנות הלוי (ג, ז), וכתב שם כי המנות הלוי הביאו בשם ספר הרוקח ומדרש. אמנם המעיין בפנים בספר מנות הלוי, יראה שלא הביאו בשם המדרש רק בשם הרוקח בספרו שערי בינה כת"י, וז"ל המנות הלוי: וראה והפלא ממה שכתוב בשערי בינה אל הה"ר אליעזר מגרמישא זלה"ה, איתא התם, בחר לנו אנשים שנולדו באדר שני שאין כשפים שולטים בהם, שאין הכשפים שולטים אלא על אותם שנולדו בי"ב חדשי השנה, וכל מעשי עמלק היו על ידי כשוף, עכ"ל.

לכאורה היערות דבש הבין בלשון המנות הלוי ש"איתא התם" הוא תחילת דברי הרוקח, והוא מציין לאיזה מדרש. אמנם בפשטות אי"ז כך, אלא היינו "וכך איתא שם" - ברוקח, דהיינו כמו "וזה לשונו" [ולהעיר שבמקום אחר שמביא המנות הלוי משערי בינה לרוקח, לגבי ויחלוש יהושע, מביאו בהקדמת "וזה לשונו", ואולי שינוי לשון זה גרם לגרי"א להבין כאן כפי שהבין].

עוד יש לציין שב"כתיבה אשכנזית" הנ"ל [נדפסה יחד עם פירוש רבינו אפרים בהוצאת קלוגמאנן שהזכיר לעיל הרב חכם באשי] מובא ד"ז בשם פרקי רבי אליעזר:

ובפרקי ר׳ אליעזר בחר לנו אנשים שנולדו באדר השני שאין כשפים שולטין בהם, שאין הכשפים שולטים אלא על אותם שנולדו בשנים עשר חודשי השנה, וכל מעשה עמלקיים על ידי כישוף.

המהדיר שם ציין לפרקדר"א פרק מד, אמנם הגם שפרק זה אכן עוסק במלחמת עמלק [ואולי לכן הניח המהדיר שבפרק זה היו הדברים לפני הרוקח] אבל אינו נמצא שם לפנינו.

יושם לב שהמנות הלוי מעתיק קטע זה מילה במילה - ובלי המילים "ובפרקי רבי אליעזר". ומשמע שבכת"י שלפניו לא היו מילים אלה.