פורום אוצר החכמה

אני מצטט כאן את דברי המשך חכמה בענין
ויתיצבו בתחתית ההר. מלמד שכפה עליהן הר כגיגית, פירוש שהראה להם כבוד ה' בהקיץ ובהתגלות נפלאה עד כי ממש בטלה בחירתם הטבעי ויצאה נשמתם מהשגת כבוד ה', והיו מוכרחים כמלאכים בלא הבדל, וראו כי כל הנבראים תלוי רק בקבלת התורה'.

אני מכיר את זה שנים בשם המהר"ל. בחיפוש שערכתי מצאתי מהמהר"ל שכתב דווקא הפוך. שהיה מוכרח שקבלת התורה תהיה בכפייה.

האם מישהו מכיר את דברי המשך חכמה שכן מופיעים במהר"ל?

אגב, המשך חכמה כתב שכמדומה שכבר עמדו על זה. אז כנראה דברי המשך חכמה כן מופיעים במקום נוסף.

עוד הערה. ת"ח מופלג הבקי בכתבי המהר"ל אמר לי שלא נראה לו שזה מהמהר"ל, מה גם שזה לא סגנונו.
הוא לא אמר שהוא שטוח שזה לא מופיע במהר"ל אבל כן איתגר אותי לברר דבר זה.

אשמח אם חברי הפורום יסייעו לי בבירור הענין, בין לחיוב ובין לשלילה.
בברכה.
יאיר.

עכשיו חבר אמר לי שכן מופיע בספר של הרב עזריאל טאובר 'מאיפה לאורה' בעמוד 71
שכתב כעין זה בשם המהר"ל.

יש כעין זה בספר 'תורה אור' לבעל התניא.

מספר "משך חכמה השלם" להגרח"ש דומב שליט"א

יש שם בצורך הכפייה
לא מצאתי באופן הכפייה שהיה בהתגלות נבואית ונטילת הבחירה.

יאיר1 כתב:אני מצטט כאן את דברי המשך חכמה בענין
ויתיצבו בתחתית ההר. מלמד שכפה עליהן הר כגיגית, פירוש שהראה להם כבוד ה' בהקיץ ובהתגלות נפלאה עד כי ממש בטלה בחירתם הטבעי ויצאה נשמתם מהשגת כבוד ה', והיו מוכרחים כמלאכים בלא הבדל, וראו כי כל הנבראים תלוי רק בקבלת התורה'.

אני מכיר את זה שנים בשם המהר"ל. בחיפוש שערכתי מצאתי מהמהר"ל שכתב דווקא הפוך. שהיה מוכרח שקבלת התורה תהיה בכפייה.

האם מישהו מכיר את דברי המשך חכמה שכן מופיעים במהר"ל?

אגב, המשך חכמה כתב שכמדומה שכבר עמדו על זה. אז כנראה דברי המשך חכמה כן מופיעים במקום נוסף.

עוד הערה. ת"ח מופלג הבקי בכתבי המהר"ל אמר לי שלא נראה לו שזה מהמהר"ל, מה גם שזה לא סגנונו.
הוא לא אמר שהוא שטוח שזה לא מופיע במהר"ל אבל כן איתגר אותי לברר דבר זה.

אשמח אם חברי הפורום יסייעו לי בבירור הענין, בין לחיוב ובין לשלילה.
בברכה.
יאיר.

המהר"ל רק אומר שהיה צורך בכפייה, וכמודמה שאינו אומר כלל איך היתה הכפייה. ומדוע זה להיפך ממהר"ל. לא להיפך, וגם אין קשר.
המהר"ל עוסק בזה הרבה גם בגור אריה, וגם בהקדמה לתפארת וגם באור חדש.
יש לו כמה מהלכים מופלאים מדוע הוצרכו לכפייה דווקא (קושיית התוס' בשבת שקדמום בתנחומא נח).
הן מצד הקב"ה שכביכול רצה לחייב עצמו בקשר לישראל, ולהניח דעתם לבטוח בקשר זה, ומביא על כך מדרש שרצה הקב"ה שיהיו בבחינת אנוסה דשותה בעציצו להבדיל ממפותה, והן מצד החיוב של עמ"י שבדוקא יהא בכפייה ולא ברצון, שכל שתלוי ברצון, למחר ייבטל הרצון ויתערער יסוד החיוב.