פורום אוצר החכמה

אם זכרוני אינו מטעני, יש בש"ס במספר מקומות שהגמ' מתרצת שהתנא נמשך אחרי הרגל לשונו וציין דבר נוסף (ולפעמים לא התכוון למעשה לחדש משהו בדבריו הנוספים). אשמח למקורות.

נ.ב. ראיתי מה שכתוב בנתיבי א"ש כלל מ"א עמ' שח. בכ"א כוונתי לחפש אחר המקום שבו זה מצוין בפירוש בגמ', ולא בראשונים.

שייך קצת לאשכול viewtopic.php?f=29&t=43654

המון פעמים! "איידי דתנא X תני Y". חפש בש"ס "איידי".

סליחות כתב:אם זכרוני אינו מטעני, יש בש"ס במספר מקומות שהגמ' מתרצת שהתנא נמשך אחרי הרגל לשונו וציין דבר נוסף (ולפעמים לא התכוון למעשה לחדש משהו בדבריו הנוספים). אשמח למקורות.

נ.ב. ראיתי מה שכתוב בנתיבי א"ש כלל מ"א עמ' שח. בכ"א כוונתי לחפש אחר המקום שבו זה מצוין בפירוש בגמ', ולא בראשונים.

היה זה עתה בדף היומי
שבת דף טו ע"א:
הלל אומר מלא הין מים שאובים פוסלים את המקוה, שחייב אדם לומר בלשון רבו.
והסבר מעניין לכך ראה בפיה"מ לרמב"ם, עדיות פרק א משנה ג

תנא ירושלמאה - בסוגיית חב המזיק בריש בבא קמא.

המשפט "אלמנה לכה''ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט" מופיע הרבה בש''ס על אף שבהרבה מהמקומות אינו מדוייק מחמת שאיסור חלוצה אינו אלא מדרבנן, אבל מכיוון שזוהי רשימה קבועה של הפסולים המצויים לכהנים נקט נמי חלוצה אגב גררא דלישנא. ובחלק מהמקומות העירו כן בתוס'.

חגי פאהן כתב:המון פעמים! "איידי דתנא X תני Y". חפש בש"ס "איידי".

מה ההבנה ב״איידי״? מדוע יש לכתוב דבר מיותר בסיפא איידי דתנא ברישא?

הרבה פעמים זה מועיל להקל על הלומד בעל-פה.

"איידי דתנא" מתייחס לסגנון, והוא מבהיר מדוע נקט התנא בסגנון מסוים - משום התקבולת לחלק אחר במשנה.
אך הדוגמה המפורסמת העוסקת בתוכן ממש היא קביעתו של רב חסדא ששרדה רק בירושלמי: "לית כאן חרש אשגרא לישן הוא", לפיה במשנה המקורית לא נאמר כי אם "שוטה וקטן", ואילו "חרש" נוספה בטעות בשגרא דלישנא (כנראה על ידי "התנאים"-החוזרים, ולא חכמי המשנה).

בן פקועה כתב:"איידי דתנא" מתייחס לסגנון, והוא מבהיר מדוע נקט התנא בסגנון מסוים - משום התקבולת לחלק אחר במשנה.
אך הדוגמה המפורסמת העוסקת בתוכן ממש היא קביעתו של רב חסדא ששרדה רק בירושלמי: "לית כאן חרש אשגרא לישן הוא", לפיה במשנה המקורית לא נאמר כי אם "שוטה וקטן", ואילו "חרש" נוספה בטעות בשגרא דלישנא (כנראה על ידי "התנאים"-החוזרים, ולא חכמי המשנה).

יש איידי גם לגבי יתור לשון…