פורום אוצר החכמה

סדר הקדימות המפורסם והפחות מדוייק מבחינה הלכתית (עיין סימן ריא), מה מקורו?

https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... agenum=137
עמ' ת"ו.

עני בן פחמא כתב:סדר הקדימות המפורסם והפחות מדוייק מבחינה הלכתית (עיין סימן ריא), מה מקורו?

ראה בן איש חי (פר' מטות אות ג) ובכף החיים (סי' רי"א ס"ק ו וס"ק יד).

יוסף חיים אוהב ציון כתב:https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=603590&width=-17&scroll=0&udid=15875498768958942&fs=112995&pagenum=137
עמ' ת"ו.

אין עמ' כזה.

סופר-סתם כתב:ראה בן איש חי (פר' מטות אות ג) ובכף החיים (סי' רי"א ס"ק ו וס"ק יד).

זה שיש דעות שצריך להקדים עץ לאדמה אני יודע, הלא זו שיטת בה"ג, ומובאת בשו"ע בשם י"א, אך בסתם דעת שו"ע להקדים את איזה מהם שירצה, ודעת רוב הראשונים להקדים את החביב, ואם שניהם חביבים מקדים מין ז' (דעת המג"א, לחוש למרדכי).

אני עכ"פ מחפש את הראשי תיבות מג"ע א"ש, האם יש להן מקור?

עני בן פחמא כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=603590&width=-17&scroll=0&udid=15875498768958942&fs=112995&pagenum=137
עמ' ת"ו.

אין עמ' כזה.

ע' 137 מעמודי האוצר. מקורו כאן.

עני בן פחמא כתב:

סופר-סתם כתב:ראה בן איש חי (פר' מטות אות ג) ובכף החיים (סי' רי"א ס"ק ו וס"ק יד).

זה שיש דעות שצריך להקדים עץ לאדמה אני יודע, הלא זו שיטת בה"ג, ומובאת בשו"ע בשם י"א, אך בסתם דעת שו"ע להקדים את איזה מהם שירצה, ודעת רוב הראשונים להקדים את החביב, ואם שניהם חביבים מקדים מין ז' (דעת המג"א, לחוש למרדכי).

אני עכ"פ מחפש את הראשי תיבות מג"ע א"ש, האם יש להן מקור?

אחד המקורות כמדומה שמזכיר, וכרגע אין באפשרותי לעיין.

אגב למרן אין מג"ע א"ש.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:אגב למרן אין מג"ע א"ש.

מפ"ש

לייטנר כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:אגב למרן אין מג"ע א"ש.

מפ"ש

אם כוונתך ל"מה פירוש", לדעת מרן 'עץ' ו'אדמה' איזה שירצה יקדים.

באר בשדה כתב:

עני בן פחמא כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=603590&width=-17&scroll=0&udid=15875498768958942&fs=112995&pagenum=137
עמ' ת"ו.

אין עמ' כזה.

ע' 137 מעמודי האוצר. מקורו כאן.

אז נדברו?! זה המקור הקדום ביותר? מעניין זה התפרסם בצורה חזקה מאוד, אני זוכר משנות ילדותי בבית ספר שלימדו אותנו את הסימן, וכיום כל דתי שמגיע לבית כנסת לאזכרות יודע את הסדר הזה.

יש בזכרוני שיש הגר"ח נאה עלזה ולא מצאתי

עני בן פחמא כתב:

לייטנר כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:אגב למרן אין מג"ע א"ש.

מפ"ש

אם כוונתך ל"מה פירוש", לדעת מרן 'עץ' ו'אדמה' איזה שירצה יקדים.

מפ"ש = מוציא/מזונות, פרי (הגפן/עץ/אדמה), שהכל.

כלומר, אדם שיש לפניו יין ותפוח עץ ותפוח אדמה, לפי השו"ע יכול להקדים איזה מהם שירצה (כמובן, בלי קשר לקידוש).

יין קודם לתפוח עץ כיון שהוא ממין ז'.

עני בן פחמא כתב:יין קודם לתפוח עץ כיון שהוא ממין ז'.

יש שכל עניינם לחפש טעויות

לייטנר כתב:

עני בן פחמא כתב:יין קודם לתפוח עץ כיון שהוא ממין ז'.

יש שכל עניינם לחפש טעויות

כוונתך, יש שעניינם לדקדק בהלכה ולא לחפף אף בהלכות שאדם דש בעקביו, וכמו שכל גדולי הראשונים והאחרונים האריכו בדינים אלו.

כוונתי, שכתבתי בקצרה לעיל 'מפ"ש', והחלטת להראות את חכמתך הגדולה בפענוח שגוי של ראשי התיבות, ובמקום להודות על הסברי (עם ציון: "הדוגמא לגבי תפוח בעיתית כי..."), הסתפקת בהתנשאות - יד לפה!

סופר-סתם כתב:

עני בן פחמא כתב:

סופר-סתם כתב:ראה בן איש חי (פר' מטות אות ג) ובכף החיים (סי' רי"א ס"ק ו וס"ק יד).

זה שיש דעות שצריך להקדים עץ לאדמה אני יודע, הלא זו שיטת בה"ג, ומובאת בשו"ע בשם י"א, אך בסתם דעת שו"ע להקדים את איזה מהם שירצה, ודעת רוב הראשונים להקדים את החביב, ואם שניהם חביבים מקדים מין ז' (דעת המג"א, לחוש למרדכי).

אני עכ"פ מחפש את הראשי תיבות מג"ע א"ש, האם יש להן מקור?

אחד המקורות כמדומה שמזכיר, וכרגע אין באפשרותי לעיין.

אחר שבשו"ע נפסק שבהעץ והאדמה איזה שירצה יקדים, יש אחרונים שכתבו לחשוש לבה"ג ולהקדים העץ, וכן פסק המשנ"ב כשאין חביב או מין ז', והכף החיים גם פסק כן (וכתב שהעץ קודם אף לחביב) והוסיף שכן המנהג.

נ.ב. המג"ע א"ש זה רק יכול לעזור כסימן, אבל באמת יש שרשרת של דרגות מה קודם למה- הנה תמצית דברי המשנ"ב בסוף רי"א שסיכם את סדר המעלות:
המוציא, מזונות דחיטה, מזונות דשעורה, מזונות דכוסמין, דשיפון, דשיבולת שועל [כ"כ המ"ב לעיל קס"ח סקי"ג שהסדר כוסמין שיפון ש. שועל.] בורא פרי הגפן, זית, תמר, ענב, תאנה, רימון, ברכות העץ והאדמה, שהכל – בכל אלו אין משגיחים בחביב. העץ והאדמה- החביב, מין ז', מוקדם בפסוק, העץ. שניהם אדמה או שהכל- [יש להוסיף כאן ע"פ המ"ב לעיל: שלם,] חביב תמיד, חביב עתה.