פורום אוצר החכמה

גוראריה כתב:מנהג ישראל עתיק הוא ליתן צדקה במנין גימטריא. וודאי יבוא אלופינו חכם באשי ויחכימנו באשר לראשיתו הקדומה של מנהג זה.
אמנם, שמעתי פעם בשם רבי משה פיינשטיין שאמר למישהו שתרם עשר פעמים ח"י ש"'אם תתרום פעם אחת כמניין מת, הרי זו סגולה טובה יותר..."
א"י אם אמת זו או דבר צחות, אבל בפשטות כך הוא שהרי נתן יותר צדקה.ואף אם תאמר שיש עניין במספר מכוון דייקא [ומן הסתמא יש וכנ"ל] הרי שנינו במשנה ברורה שכל מה שנעשה כנגד מספר כלשהו, יכול להיות במספר גדול יותר, העיקר לא פחות...

היא שיחתי כתב:וכן האם יש למישהו דוגמאות נוספות לח"י

גוראריה כתב: 1. מנהג ישראל עתיק הוא ליתן צדקה במנין גימטריא. וודאי יבוא אלופינו חכם באשי ויחכימנו באשר לראשיתו הקדומה של מנהג זה.
2. אמנם, שמעתי פעם בשם רבי משה פיינשטיין שאמר למישהו שתרם עשר פעמים ח"י ש"'אם תתרום פעם אחת כמניין מת, הרי זו סגולה טובה יותר..."

חכם באשי כתב:2. מסופר על אחד שבא לאדמו"ר מסאטמר שיברכו ברפואה שלימה. אמר לו האדמו"ר, שיתן צדקה כמניין שמו ומחלתו. והוא שאלו על פרטים אלו. ענה אותו אדם: שמי דוד והנני חולה בלב. הפטיר האדמו"ר: חבל ששמך אינו ארתחששתא ואינך סובל על הקרקשתא...

חכם באשי כתב:
2. מסופר על אחד שבא לאדמו"ר מסאטמר שיברכו ברפואה שלימה. אמר לו האדמו"ר, שיתן צדקה כמניין שמו ומחלתו. והוא שאלו על פרטים אלו. ענה אותו אדם: שמי דוד והנני חולה בלב. הפטיר האדמו"ר: חבל ששמך אינו ארתחששתא ואינך סובל על הקרקשתא...

צולניק כתב:למה א"א לתרום בשקלים או אפילו באגורות

סגי נהור כתב:במקום בית/דירה - מחסן...

דרומי כתב:מפורסם הסיפור אודות ר"י מסאטמאר שבא אליו אחד מחסידיו וסיפר לו שהיה בעת צרה ונדר לצדקה כמנין שמו הק' של רבו - יואל.
אמר לו רבו: מי שאוהב אותי קורא לי יואליש...

א' זעירא כתב:ושוב מעשה בגבאי בית-מדרש אחד שהתאונן, למה בלה"ק קורים לחיים "חי" ולמוות "מת", ובכך נגרעו הכנסות בית-המדרש...

בינוני כתב:ושמעתי שפרמשתא הוא השם עם הגימטריא הגדולה ביותר בתנ"ך, וכרכשתא (המעי הגס) הוא האבר עם הגימטריא הכי גדולה.

מנחם כתב:

בינוני כתב:ושמעתי שפרמשתא הוא השם עם הגימטריא הגדולה ביותר בתנ"ך, וכרכשתא (המעי הגס) הוא האבר עם הגימטריא הכי גדולה.

נדצ"ל ארתחששתא

דרומי כתב:ואולי מכאן פתרון לשמו של יצחק אבינו - שבתחילה היה 'ישחק' ולאחר מכן נעשה 'יצחק'...

י. בנימין כתב:זה לשון ספר המידות לר' נחמן מברסלב זי"ע, ערך תפלה - חלק שני אות ט:
"יש תפלות שאינם נתקבלים למעלה אלא עד שנותנים כל כך מעות לצדקה כפי מספר האותיות של התפלה השייך לזה הדבר. למשל, כשמתפלל אלו התבות: 'תן לי בנים', צריך לתן צדקה כמספר אותיות 'תן לי בנים'".

ישבם כתב:ראה ברמ"א או"ח סי' שלד סכ"ו
"ולא יאכל בשר ויתן במקום חטאת שמונה עשר פשיטים לצדקה"
הובא באגרת התשובה לבעל התניא פרק ג

לבנון כתב:

ישבם כתב:ראה ברמ"א או"ח סי' שלד סכ"ו
"ולא יאכל בשר ויתן במקום חטאת שמונה עשר פשיטים לצדקה"
הובא באגרת התשובה לבעל התניא פרק ג

בדיחה נאה

עיין משנ"ב שם: וטעם לשיעור זה שכתבו הפוסקים הוא מפני שזה היה פחות שבכבשים או שבעזים באותו העת ולכך צריך ליתן שיעור זה לצדקה שהרי כשהיה בהמ"ק קיים היה חייב להביא חטאת מאלו המינים אם עשה מלאכה דאורייתא ולא יהא חוטא נשכר.

חד ברנש כתב:לכאורה עדיף שיתנו כמניין מת. העני ירוויח מזה יותר.

עזריאל ברגר כתב:

לבנון כתב:

ישבם כתב:ראה ברמ"א או"ח סי' שלד סכ"ו
"ולא יאכל בשר ויתן במקום חטאת שמונה עשר פשיטים לצדקה"
הובא באגרת התשובה לבעל התניא פרק ג

בדיחה נאה

עיין משנ"ב שם: וטעם לשיעור זה שכתבו הפוסקים הוא מפני שזה היה פחות שבכבשים או שבעזים באותו העת ולכך צריך ליתן שיעור זה לצדקה שהרי כשהיה בהמ"ק קיים היה חייב להביא חטאת מאלו המינים אם עשה מלאכה דאורייתא ולא יהא חוטא נשכר.

זו לא בדיחה, אלא טעות פשוטה בהבנה.

כדכד כתב:

עזריאל ברגר כתב:

לבנון כתב:

ישבם כתב:ראה ברמ"א או"ח סי' שלד סכ"ו
"ולא יאכל בשר ויתן במקום חטאת שמונה עשר פשיטים לצדקה"
הובא באגרת התשובה לבעל התניא פרק ג

בדיחה נאה

עיין משנ"ב שם: וטעם לשיעור זה שכתבו הפוסקים הוא מפני שזה היה פחות שבכבשים או שבעזים באותו העת ולכך צריך ליתן שיעור זה לצדקה שהרי כשהיה בהמ"ק קיים היה חייב להביא חטאת מאלו המינים אם עשה מלאכה דאורייתא ולא יהא חוטא נשכר.

זו לא בדיחה, אלא טעות פשוטה בהבנה.

לא הבנתי.
מה רוצים פה? בין למ"ד בדיחה בין למ"ד טעות בהבנה