פורום אוצר החכמה

איה המקור לכך שבכל אדם ואדם טמונים בכוחו כל מה שיש בידו לפעול בבריאה
כגון, ת"ת למד כולו כבר בבטן אמו ויש לו תפקיד לחזור ע"ז (וכמש"כ הגר"א לפרש דזהו יגעתי ומצאתי לשון מציאה)
כמדומני זה מובא בשם ספר הישר
אשמח לכל מקור בנושא גם מאוחרת

לא כ"כ הבנתי את הנידון. פשיטא שבכל אדם יש בכוח את כל מה שהוא יכול לעשות ולפעול, והא ראיה - שהוא עושה. באם אין לו את הכוח מעיקרא - כיצד עושה? וכל מה שמישהו עשה בעולם - מתברר שהיה בכוחו מעיקרא לעשות זאת.

לכן אם אפשר להסביר/לחדד יותר את הנידון/השאלה.

הכוונה שבעצם כל מעשה שאדם עושה "כבר היה לעולמים", זה לא משהו "חדש"
אלא מוטל על האדם החובה לנסות ולהשיג שוב את מה שכבר הוא קיבל וניתן לו
כמו שהגר"א מסביר לגבי תורה שכל מה שאדם לומד ומחדש זה "מציאה" של אבידה שהייתה לו כי כבר למד כן בבטן אמו
כך אותו דבר במידות ובתכונות ובעבודת ה'
אם אדם למשל מצליח להגיע למדריגה גדולה זה בגלל שבשורשו הוא שייך לשם והוא סך הכל מגיע חזרה לשם
וכן להיפך

אם עדיין לא מובן אני יעתיק איזה פסקא מאחד מספרי המוסר בדומה לזה

בכתר ראש סח,
בשם רבינו חיים מוואלאז'ין זי"ע

בביאור דברי הגמ' נדרים פא, א "הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה", וז"ל,

היינו שבני עניים מקבלים פעולה בהישיבה יותר ממני העשירים, מפני שאבותיהם לא הרבו עליהם בהוצאות שכר לימוד, ונשאר אצלם הכל בכח, ובהישיבה מוציאים מכח אל הפועל, לא כן בני העשירים שכבר הוציאו עליהם למלמדים מופלגים כו' כל מה שהיה בכוחם הוציאו אל הפועל, ומזה תקיש לשאר אופנים.

נוטר הכרמים כתב:בכתר ראש סח,
בשם רבינו חיים מוואלאז'ין זי"ע

בביאור דברי הגמ' נדרים פא, א "הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה", וז"ל,

היינו שבני עניים מקבלים פעולה בהישיבה יותר ממני העשירים, מפני שאבותיהם לא הרבו עליהם בהוצאות שכר לימוד, ונשאר אצלם הכל בכח, ובהישיבה מוציאים מכח אל הפועל, לא כן בני העשירים שכבר הוציאו עליהם למלמדים מופלגים כו' כל מה שהיה בכוחם הוציאו אל הפועל, ומזה תקיש לשאר אופנים.

מה באמת הכוונה בזה? שהדרך היא "לא להרבות עליהם בהוצאות שכר לימוד"? להסתפק במה שלומד ומבין לבד?

הנה כנראה המקור שאני מחפש אבל אינני מוצא דברי ספר הישר
בספר אור יחזקאל דרכי העבודה עמ' שכ"ד וז"ל....
הנה כתב ר"ת (ספר הישר) הכל הולך אחר השורש, ומשורש תפוחים יוצא תפוחים, ומשורש אגוזים הפרי יהיה אגוזים, אין שום אפשרות שהפירות לא יתאמו עם השורש,

עיי"ש שהוא (לפי דרכו ואכ"מ) מסביר ששורשי לב האדם תמיד רע מנעוריו

ואני מחפש דוקא בכיון של סלבודקא

מי יכול לעזור בזה?

עי' בדעת תורה לרבי ירוחם זצ"ל פרשת בלק עמוד רכ"ה שמבאר שזה העניין של ההנסיונות