פורום אוצר החכמה

שלום!
האם מישהו מכיר רשימה מהימנה של תרגומי שמות הפירות במשנה ברורה סימן ר"ג ועוד קצת בסימנים הבאים?
יש לדבר תועלת להבנת הדיוקים בברכות שבין פרי לפרי.
או לחלופין: האם יש כאן דובר יידיש הבקיא היטב גם בהוויות העולם הבוטני שיוכל לעשות זאת?

כוונתי בין השאר לפירות:
מוי"ל בע"ר, מאלינע"ס, יאגד"ש שחורים, פאזימקע"ס, ברומבערי"ן, שטעני"ל נוס"ל, ערפער"ט, זורעוויני"ס, קאלינע"ס, אגרע"ס [הם גם נקראים קאסטעה"ר בערי"ן], שלוי"ם קערשי"ן [בלשון פולין: פיאניצעס], האנפוטי"ן, ציטוו"ר.

מצאתי כמה ריעותות בתרגומים במהדורת ר"א בלום (כגון שבוודאי שאין ברכת תות השדה [שהוא תרגום קאלינע"ס שם] שהכל, מה גם שאינו גדל באילן), וכן במהד' עוז והדר לא שבעה נפשי, ואינני יודע מי חתים על תרגומם.

[ואזכיר כאן מה שכן הצלחתי לזהות בוודאות, והוא האניט"ו הנזכר בדברי מרן, ובהג"ה נתפרש אניס, וכעין זה בדברי הראשונים, כהסבר לשבתא/שֶבֶת. אין לי ספק שמדובר בצמח המכונה כיום שמיר, ונקרא שבת באופן רשמי גם כיום.]

יש מאמר בישורון שמטפל בזה. כרך לח עמ' תרכ"ז, "זיהוי שמות לועזיים של פירות יער" מר' שמחה פרידמן.

ראה גם כאן.

סגי נהור כתב:ראה גם כאן.

כותב המאמר דן בצורה הרבה יותר מדוייקת , לדוגמא הוא מחלק בין תותי שדה ותותי גינה ע"ש. אולי מישהו יעלה את המאמר.

יבנה כתב:

סגי נהור כתב:ראה גם כאן.

כותב המאמר דן בצורה הרבה יותר מדוייקת , לדוגמא הוא מחלק בין תותי שדה ותותי גינה ע"ש. אולי מישהו יעלה את המאמר.

אין לי ספק. אלא שמנהג המקום (המוצדק והמתבקש) הוא להפנות גם לדיונים קודמים בנושא בפורום זה אם ישנם.

סגי נהור כתב:

יבנה כתב:

סגי נהור כתב:ראה גם כאן.

כותב המאמר דן בצורה הרבה יותר מדוייקת , לדוגמא הוא מחלק בין תותי שדה ותותי גינה ע"ש. אולי מישהו יעלה את המאמר.

אין לי ספק. אלא שמנהג המקום (המוצדק והמתבקש) הוא להפנות גם לדיונים קודמים בנושא בפורום זה אם ישנם.

אכן וגם לבדוק באוצר החכמה שכן שם יש קונטרס תרגום המלים במשנה ברורה שתורגמו ע"י ר' יעקב גליס.

לבארי_ב כתב:שלום!
האם מישהו מכיר רשימה מהימנה של תרגומי שמות הפירות במשנה ברורה סימן ר"ג ועוד קצת בסימנים הבאים?
יש לדבר תועלת להבנת הדיוקים בברכות שבין פרי לפרי.
או לחלופין: האם יש כאן דובר יידיש הבקיא היטב גם בהוויות העולם הבוטני שיוכל לעשות זאת?

כוונתי בין השאר לפירות:
מוי"ל בע"ר, מאלינע"ס, יאגד"ש שחורים, פאזימקע"ס, ברומבערי"ן, שטעני"ל נוס"ל, ערפער"ט, זורעוויני"ס, קאלינע"ס, אגרע"ס [הם גם נקראים קאסטעה"ר בערי"ן], שלוי"ם קערשי"ן [בלשון פולין: פיאניצעס], האנפוטי"ן, ציטוו"ר.

מצאתי כמה ריעותות בתרגומים במהדורת ר"א בלום (כגון שבוודאי שאין ברכת תות השדה [שהוא תרגום קאלינע"ס שם] שהכל, מה גם שאינו גדל באילן), וכן במהד' עוז והדר לא שבעה נפשי, ואינני יודע מי חתים על תרגומם.

[ואזכיר כאן מה שכן הצלחתי לזהות בוודאות, והוא האניט"ו הנזכר בדברי מרן, ובהג"ה נתפרש אניס, וכעין זה בדברי הראשונים, כהסבר לשבתא/שֶבֶת. אין לי ספק שמדובר בצמח המכונה כיום שמיר, ונקרא שבת באופן רשמי גם כיום.]

עשיתי בעבר עבודה על משנ"ב הלכות ברכות. הועיל לי מאוד ספרו הנפלא של אברהם אופיר שמש, צמחים מאכלים ודפוסי אכילה בספרות הברכות, ישראל תשע"ד. ספר שכיסה לי כמעט מאה אחוז מהשמות.

יישר כח ותודה רבה לכולם!
מצאתי שגם באגרות משה או"ח (א') סי' פ"ג, פ"ה ופ"ו מתייחס לחלק מהפירות.