פורום אוצר החכמה

מתאמרא בשם גדולי החסידות זי''ע שכשחישב לעשות מצוה ונאנס, זה גדול יותר מאילו עשאה בפועל, כי בקיום ה'מצוה בפועל לפעמים זה עם פניות, וכן אינו יודע כל הכוונות הטמונים במצוה, אך עם חז''ל אומרים ''כאילו עשאה'' היינו בכל פרטיה ודקדוקיה והכוונות וכו'.....
שמעתי זה בשם כמה, אך לא מצאתיו בפנים.
האם ידוע לאחד כאן מקור הדבר ?

בברך משה סו"פ תשא מביא ששמע זה מדודו הדברי יואל מסאטמר בשם המגיד ממעזריטש ז"ל.

כמדומני שפת אמת לחנוכה, איני זוכר איזה שנה.

בספר אבני זכרון (פא, א) בשם ספר טירת כסף: "פעם אחת כבדו את רבינו הקדוש מלובלין זצוק"ל להיות סנדק בברית מילה שהיה בסביבות עיר לובלין במרחק איזה פרסאות, ומאיזה סיבה נתעכב הרבי בדרך עד שהיה מוכרח הבעל ברית לכבד לאיש אחר בסנדקאות, כי היה ירא אולי יעבור הזמן ויפנה היום. ויהי תיכף עם גמר הברית הופיע הרבי למקום, ותוך התנצלות לפני רבינו הקדוש, הזמינוהו שיכבדם ולקחת חלק בראש הסעודה. מילא הרבי את בקשתם ללא שהות וישב עמהם בהסעודה כשארשת השמחה הורגשה על פניו עוד יותר מהרגיל בשאר סעודות ברית מילה בהם נתכבד הוא בסנדקאות. הדבר עורר את פליאת המסובים, עד שהרהיב אחד עוז בנפשו לשאול אותו על כך.

ענהו הרבי הקדוש, הנה באמת מצות סנדקאות היא גדולה עד למאוד, אולם אי אפשר שלא יהא מעורב בו גם כן איזה מחשבת חוץ הפוסלת, דהיינו נגיעה מכבוד, דהמנהג לכבד בסנדקאות לגדול בתורה או במעשים, אם כן קרוב לודאי שאיזה פניה קטנה או גדולה נוגעת בו, שיכול לחשוב בעצמו מאי גבר בגוברין. וגם האם יש לאל יד אנוש בשר ודם אשר הוא קרוץ מחומר לכוון בשום דבר מצוה בכל הכוונות הראויות לכוון בה. משא"כ בחשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה דמעלה עליו הכתוב כאיו עשאה, אזי מצוה כזאת היא בודאי בלי שום פניה וכדומה, וגם היא נחשבת לפני השי"ת כאילו היא עשויה ע"פ אופן היותר מעולה ומשובח, ובכל הכוונות הראויות לכוון בה, אחרי שהשי"ת ב"ה וב"ש עושה זאת בעצמו בלי שום תיקון עשייתה מלמטה. והדברים עתיקים ומדבש מתוקים". עכ"ל.

יענקלה הכונס כתב:כמדומני שפת אמת לחנוכה, איני זוכר איזה שנה.

חפשתי בשפ''א מקופיא ולא מצאתי.
האם כת''ר יכול לבדוק. יישר כח בהקדם