פורום אוצר החכמה

עזריאל ברגר כתב:לא בדיוק "בפוסקים", אבל עיין "אגרת התשובה" שבתניא פרק שלישי.

ומכל מקום, כל בעל נפש החפץ קרבת ה' לתקן נפשו להשיבה אל ה' בתשובה מעולה מן המובחר, יחמיר על עצמו להשלים על כל פנים פעם אחת כל ימי חייו מספר הצומות לכל עוון ועוון מעוונות החמורים שחייבין עליהם מיתה על כל פנים כו׳ ולתשלום רנ"ב צומות כנ"ל, יתענה עוד ארבע פעמים פ"ד עד אחר חצות היום בלבד, דמיחשב גם כן תענית בירושלמי, ושני חצאי יום נחשבים לו ליום אחד לעניין זה. וכן לשאר עוונות כיוצא בהן, אשר כל לב יודע מרת נפשו וחפץ בהצדקה.

לבי במערב כתב:ראה פסק"ת ח"ו סי' תקנ סק"ב וסי' תקנד סק"ט, ובהנסמן שם.

ויש שכתבו שאם יש באפשרותו לצום עד אחר חצות ולהתפלל מנחה גדולה ואח"כ לאכול יעשה כן,
[בהע':] השבו"י (ח"ג סי' ל"ז) שהו"ד בביה"ל סי' תקנ"ט לענין ט"ב נדחה כתב שמקילים לחולה ובמעוברת במיחוש קצת שלא ישלימו, והיינו להתענות עד אחר חצות היום, וכ"ה בשע"ת סי' תקנ"ה סק"ב, ולדידם ה"ה לט"ב שאינו נדחה למקילים למעוברת ויולדת שלא להתענות עקב מזג האויר החם וכמשנת"ל, ודווקא בחולי ממש התירו שלא להתענות כלל

שמואל דוד כתב:קבלתי באישי לעיין בספר תשובות והנהגות חלק ה סימן רלב וז״ל ולענ"ד נראה שאם מתענה עד רבע שעה אחרי חצות שאז יש שם תענית שעות עלה, א"צ לצום למחר (אבל אם יתענה עד חצות לבד אין שם תענית שעות עלה, דרש"י מפרש בתענית (כה ב) שחצות היא זמן אכילה וכשצם מחצות ואילך נקרא צום, אבל אם סועד מיד בחצות בצמצום לא נקרא צום כלל)

לבי במערב כתב:הובא בנו"כ הטושו"ע (ב"ח, פרישה ולבוש ריש הסימן. ט"ז סק"א. כה"ח סק"ג. מ"ב סק"א. ערוה"ש ס"א. הובא גם בקצוה"ש סי' צ בבדה"ש סק"א, על־אף השמטת אדה"ז).