פורום אוצר החכמה

אני מחפש תשובה לשאלה זו אחרי שרב חשוב לא רצה לקבוע אצל אבי מזוזה דמצוה בו יותר מבשלוחו, אלא שיש להקשות,למה כלל העולם אינם נזהרים בזה.

ראה תולדות כ"ו כ"ב ויעתק משם ויחפור באר אחרת ולא רבו עליה - ובכמה מן הקדמונים שם שפירשו שלכן לא רבו עליה בהיות שיצחק בעצמו חפר אותו ועל כן היה לה קיום.
בכל אופן עניין הנחת אבן הפינה כבר דשו בה הרבה ספרים שיש עניין בזה שאיש חשוב יהיה זה אשר יחנוך את הבית - וראה תשובת חוות יאיר בעניין סעודת חנוכת הבית - וראה גם בת"י מי האיש אשר בנה בית ולא חינכו שכתב שם שלא הניח עדיין מזוזות.
כך שמוזר לי מאוד שהרב סירב להניח מזוזות - בכל אופן הראה לו את דברי הת"י בפסוק ולא חינכו ומשם להדיא מבואר ששימת מזוזות זהו חנוכת הבית.
(כתבתי בראשי פרקים ויש הרבה לדון בעניין מהו הנחת אבן הפינה ומהו חנוכת הבית ועוד)

תולעת ספרים07 כתב:ראה תולדות כ"ו כ"ב ויעתק משם ויחפור באר אחרת ולא רבו עליה - ובכמה מן הקדמונים שם שפירשו שלכן לא רבו עליה בהיות שיצחק בעצמו חפר אותו ועל כן היה לה קיום.
בכל אופן עניין הנחת אבן הפינה כבר דשו בה הרבה ספרים שיש עניין בזה שאיש חשוב יהיה זה אשר יחנוך את הבית - וראה תשובת חוות יאיר בעניין סעודת חנוכת הבית - וראה גם בת"י מי האיש אשר בנה בית ולא חינכו שכתב שם שלא הניח עדיין מזוזות.
כך שמוזר לי מאוד שהרב סירב להניח מזוזות - בכל אופן הראה לו את דברי הת"י בפסוק ולא חינכו ומשם להדיא מבואר ששימת מזוזות זהו חנוכת הבית.
(כתבתי בראשי פרקים ויש הרבה לדון בעניין מהו הנחת אבן הפינה ומהו חנוכת הבית ועוד)

לא הבנתי, השאלה שלי נעוצה בבירור מתי אומרים מצוה בו יותר מבשלוחו ומתי אין אומרים אותו, דכך אנו רואים שבהכנה לשבת יש מצוה אפי' לאנשים חשובים לכבד את השבת לעשות הכל לבד ומשא"כ כאן במזוזה אנו רואים שמכבדים גדולים לקבוע מזוזה.

עי' שו"ת אבני חפץ (לוין) סי' צ' בסופו, שאם עושה דרך כיבוד לא שייך מצוה בו יותר מבשלוחו.

יש הסוברים שדייקא במזוזה היות וחובת הדר היא, שפיר דמי טפי כשהדר עצמו קובע.

חושבני שכתבתי דברים ברורים מאוד:
שיש אומרים שקביעת המזוזות זהו החנוכת הבית וכפי שמבואר להדיא בתרגום יונתן מי האיש אשר בנה בית ולא חנכו ע"ש.
ובמידה וכך הם פני הדברים הרי ידוע הוא שכדי לחנוך בית כדי שיהא לו קיום צריך שאדם חשוב ביותר יהא זה החונך וכפי שהבאתי גם מיצחק אבינו ע"ה וראה גם אצל יעקב אבינו ע"ה שהוא זה אשר בנה את הקרשים למשכן וכל זה כדי שיהא קיום למשכן כידוע - וכפי שכתבתי וכבר מבואר דבר זה בהרבה ספרים שהחינוך לבית עדיף שייעשה בידי אדם גדול בכדי שיהא לו קיום.
ולדעתי פשוט הדבר שאם זה לצורך הבית ולשמירה וכדו' שאין לומר בזה מצווה בו יותר מבשלוחו - אם כי דיש לדון בזה קצת אך לדעתי לא אמרו מצווה בו יותר מבשלוחו אלא במידה והוא יודע לעשות לבד אך במידה והדבר ייעשה על ידי שליח הרי זה ייעשה טוב יותר ברור הדבר שצריך שייעשה על ידי שליח.
הגע בעצמך שמא תאמר שהיה להם לתנאים לעשות קוגל לשבת כאשר לא ידעו לבשל והרבנית ידעה טוב יותר איך לעשות את הקוגל??
הוא הדין בברית ועוד הרבה כהנה.
ויש להתיישב.

תולעת ספרים07 כתב:חושבני שכתבתי דברים ברורים מאוד:
שיש אומרים שקביעת המזוזות זהו החנוכת הבית וכפי שמבואר להדיא בתרגום יונתן מי האיש אשר בנה בית ולא חנכו ע"ש.
ובמידה וכך הם פני הדברים הרי ידוע הוא שכדי לחנוך בית כדי שיהא לו קיום צריך שאדם חשוב ביותר יהא זה החונך וכפי שהבאתי גם מיצחק אבינו ע"ה וראה גם אצל יעקב אבינו ע"ה שהוא זה אשר בנה את הקרשים למשכן וכל זה כדי שיהא קיום למשכן כידוע - וכפי שכתבתי וכבר מבואר דבר זה בהרבה ספרים שהחינוך לבית עדיף שייעשה בידי אדם גדול בכדי שיהא לו קיום.
ולדעתי פשוט הדבר שאם זה לצורך הבית ולשמירה וכדו' שאין לומר בזה מצווה בו יותר מבשלוחו - אם כי דיש לדון בזה קצת אך לדעתי לא אמרו מצווה בו יותר מבשלוחו אלא במידה והוא יודע לעשות לבד אך במידה והדבר ייעשה על ידי שליח הרי זה ייעשה טוב יותר ברור הדבר שצריך שייעשה על ידי שליח.
הגע בעצמך שמא תאמר שהיה להם לתנאים לעשות קוגל לשבת כאשר לא ידעו לבשל והרבנית ידעה טוב יותר איך לעשות את הקוגל??
הוא הדין בברית ועוד הרבה כהנה.
ויש להתיישב.

אכן ראיתי כדבריך בדעת קדושים להגאו מבוטשאטש בהל' מזוזה שהוא שואל הקו' ותי' כמו שכתבת שהגדולים יודעים יותר עמקי כוונותיה וכו' עיי"ש ולכן מכבדים אותם אף שיש ענין של מצוה בו יותר מבשלוחו, עיי"ש.

כעת יצא לאור ס' היכל הוראה לר"מ שליט"א בן הגר"מ ברנדסדורפר זצ"ל, ושם בהוראה קע"ה - מילי דהוראה כ' בשם מרן הגריש"א זצ"ל, שמצות מזוזה מוטל על בעה"ב, ואין ענין למסרה לאחרים, ולא רצה בשום באופן לקבוע מזוזה ב'היכל הוראה' עי"ש, וכ' שגם אביו הגאון ר"מ זצ"ל היה דעתו שמצות מזוזה מוטלת על בעה"ב, ומצוה בו יותר מבשלוחו, אמנם לא היה נמנע מלקבוע מזוזה בבית אחרים כשכיבדו אותו

בדרך מליצה י"ל דהמקור הוא הגמ' בברכות (מ"ז א') "אין מכבדין אלא בפתח שיש בה מזוזה...",
ולגוף הנידון חושבני שיש מקום לחלק בזה, דדוקא בבית שהוא מקום חיוב בודאי, לכן שייך מצוה בו יותר משלוחו ובאמת בזה לא מצינו כ"כ שנותנים לאחרים לקבוע (עכ"פ מה שידוע אצלינו), אבל מה שבעיקר מצוי שמכבדים אחרים זהו במוסדות ציבור ובתי כנסיות ומדרשות וכיו"ב שע"ד הכלל אין בהם בית דירה ואינם מקום חיוב מן הדין, אלא שנהגו לתת שם מזוזה, וא"כ אדרבה יכולים להרויח מצוה דאורייתא ע"י שמכבדים גדול בתורה, על גבי המנהג שנותנים מזוזה במקומות פטור, ובפרט אם נותנים להם בשביל התמונה להדרת המוסדות ופרסומם, וכדי להשתמש בהם להתרמות וכיו"ב.
וגם אם יש חיוב במקומות אלו (כגון שיש בית דירה) יש מקום לומר דכיון דהם מקומות ציבוריים א"כ מהו מצוה בו יותר משלוחו, האם הגבאי יותר משאר אינשי? הלא הוא של הציבור וא"כ מכבדים החשובים שבציבור.

המקור הוא כפי הנראה שרוב האנשים אינם יודעים איך לקבוע מזוזה בשליש העליון ובאלכסון וכדו' בתוך הקיר או בנרתיק וכדו' ועל כן היו מבקשים מן הרב לקבוע את המזוזה. ואין הכי נמי אם ניתן לעשות על ידי עומד על גביו מה טוב אך רוב האנשים חוששים אם עושים כהלכה.

כמה מסובך זה לקבוע מזוזה לפי כל ההקפדות ההלכתיות?!
נראה לי, שלבנות סוכה זה יותר מסובך הלכתית, ומעולם לא מצאנו שמישהו כיבד את רבו בבניית סוכתו...

נאשער כתב:אני מחפש תשובה לשאלה זו אחרי שרב חשוב לא רצה לקבוע אצל אבי מזוזה דמצוה בו יותר מבשלוחו, אלא שיש להקשות,למה כלל העולם אינם נזהרים בזה.

הפוסקים דנו בזה לגבי מצוות מילה, וכותבים סברא (אאל"ט זה תבואות שור) שבמקום שנעשה דרך כבוד ולא כמתעצל במצוה אין שייך מצוה בו יותר מבשלוחו.

דניאל כתב:

נאשער כתב:אני מחפש תשובה לשאלה זו אחרי שרב חשוב לא רצה לקבוע אצל אבי מזוזה דמצוה בו יותר מבשלוחו, אלא שיש להקשות,למה כלל העולם אינם נזהרים בזה.

הפוסקים דנו בזה לגבי מצוות מילה, וכותבים סברא (אאל"ט זה תבואות שור) שבמקום שנעשה דרך כבוד ולא כמתעצל במצוה אין שייך מצוה בו יותר מבשלוחו.

וידוע שנחלקו בזה הש"ך ושאר אחרונים (וכמדומני שהיה על כך אשכול)

בברכה המשולשת כתב:

דניאל כתב:

נאשער כתב:אני מחפש תשובה לשאלה זו אחרי שרב חשוב לא רצה לקבוע אצל אבי מזוזה דמצוה בו יותר מבשלוחו, אלא שיש להקשות,למה כלל העולם אינם נזהרים בזה.

הפוסקים דנו בזה לגבי מצוות מילה, וכותבים סברא (אאל"ט זה תבואות שור) שבמקום שנעשה דרך כבוד ולא כמתעצל במצוה אין שייך מצוה בו יותר מבשלוחו.

וידוע שנחלקו בזה הש"ך ושאר אחרונים (וכמדומני שהיה על כך אשכול)

לא כי אלא מחלוקת הש"ך והאחרונים היא אם מועיל בכלל שליחות במילה או שנחשב מצוה שבגופו.

ודאי שאין זו ממש מחלוקת הש"ך והאחרונים, וכפי שכתב כתר"ה, אך יש ללמוד מכאן לענייננו.