עמוד 1 מתוך 1

מקור בגמ' נדרים לדברי מהר"י אסאד שמה שאומר אדם ג"פ הוי כשבועה?

פורסם: ב' יולי 27, 2020 2:06 am
על ידי אותה אבקש
מהר"י אסאד הביא בתוך א' מדרושיו לפ' דברים את דברי הגמ' שמה שאומר אדם ג"פ הוי שבועה - בגמ' (שבועות לו.) כתוב 'פעמיים' - 'הן הן' אך בדברי מהרי"א מציין לגמ' נדרים, היכן?
ואם הכוונה לגמ' שבועות שדי בפעמיים לעשותו כשבועה הרי כל ה'ווארט' נפל [מדוע נתפרשו שלושת האבות].

האמת שאפשר לשאול על מהרי"א דכל מה דהוי שבועה היינו כשלא הפסיק בדיבורו אבל קם ליה בדרבה מיניה - בקושי' הגדולה - שבגמ' איתא על פעמיים ולא על ג' פעמים.
ג' פעמים.png
ג' פעמים.png (265.19 KiB) נצפה 1240 פעמים

Re: מקור בגמ' נדרים לדברי מהר"י אסאד שמה שאומר אדם ג"פ הוי כשבועה?

פורסם: ב' יולי 19, 2021 10:59 pm
על ידי אותה אבקש
אולי יש ביד מי מענה בחלוף שנה?
יישר כח.

Re: מקור בגמ' נדרים לדברי מהר"י אסאד שמה שאומר אדם ג"פ הוי כשבועה?

פורסם: ב' יולי 19, 2021 11:42 pm
על ידי נוריאל עזרא
אותה אבקש כתב:אולי יש ביד מי מענה בחלוף שנה?
יישר כח.

אולי הכוונה להא דאיתא בנדרים(טו.): "והתניא דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי להתירן בפניהם שנאמר לא יחל דברו". ומפרש כמו הפרישה(יו"ד ריד, ס"ק ב) שנהג כן ג' פעמים. ומבין שה"ה בהבטיח.(ואולי כ"ש כי נלמד מהפסוק "לא יחל דברו").

Re: מקור בגמ' נדרים לדברי מהר"י אסאד שמה שאומר אדם ג"פ הוי כשבועה?

פורסם: ג' יולי 20, 2021 2:16 pm
על ידי נוריאל עזרא
נוריאל עזרא כתב:
אותה אבקש כתב:אולי יש ביד מי מענה בחלוף שנה?
יישר כח.

אולי הכוונה להא דאיתא בנדרים(טו.): "והתניא דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי להתירן בפניהם שנאמר לא יחל דברו". ומפרש כמו הפרישה(יו"ד ריד, ס"ק ב) שנהג כן ג' פעמים. ומבין שה"ה בהבטיח.(ואולי כ"ש כי נלמד מהפסוק "לא יחל דברו").

כתבו לי בפרטי:
אם נהג ג' פעמים הוי נדר.
האם הויא כשבועה?
עכ"פ, בודאי שהיישוב הוא נחמד!


וכתבתי לו:
הערתך הערה בהחלט. וכמובן שאני יודע שזה לא בדיוק. ונראה לי שהמהר"י אסאד לא דק בזה כי לעניין שאלתו אין נפקא מינא אם נדר או שבועה כלפי ה' הינו הך.
באתר דעת כתבו על ההבדלים בין נדר לשבועה:
הבדלי הדינים בין שבועה לנדר הם:
- שבועה אינה תופסת בלי שם השם, ואילו בנדר אין מקום כלל להזכרת שם שמים.
- שבועה בחלקה אינה מופרת, ואילו נדר יכול להיות מופר על ידי חכם בכל המקרים והאופנים.
- שבועה אינה תופסת ואינה חלה על דבר האסור או על דבר מצווה, אלא רק על דבר רשות, ואילו נדר חל על כל סוגי המעשים.

וכלפי ה' מכל העניינים הללו לכאורה יש את עניין הפרת הנדר שלא רלוונטי לקושיא ולתירוץ זה שיש לו אפשרות להפר.

כך שלקרוא לזה נדר או שבועה זה לעניין חילוקי דינים אך למעשה כלפי חיוב קיום הם שווים ושפיר אפשר לקרוא לזה שבועה.

גם כעת מובן מה אומר נכדו של המהר"י אסאד בסוגריים לתוספת נופך שמצינו בשבועות שהאומר הן הן פעמיים הוי שבועה. ויש לשאול (וכמו שאתה שאלת) אם בנדרים מפורש שג' פעמים אמירה זה שבועה, הרי שהמקור בשבועות טוען שצריך 2 פעמים. ומה תוספת נופך בזה?

אך אם נאמר שהמקור בנדרים לא מפורש אלא הוא רק לעניין נוהג ומעשה ולא על אמירה ואנחנו רק רוצים ללמוד שאמירה שווה או אפילו יותר ואולי אף בגדר שבועה.
יש כאן תוספת נופך שהנה מצינו בשבועות שאמירה פעמיים ברציפות הוי שבועה. ואף שבמקרה של הבטחת ה' לאבות זה לא ברציפות אבל בצירוף הא דאיתא בנדרים שדבר שרגיל בו ג' פעמים הוא נדר א"כ ע"י אמירה שמצינו שחמורה יותר [ברצף] תקבל באופן של ג' פעמים גדר של שבועה.

וכמובן שעדיין צ"ע בכל זה.