מקור שקדושת סוכה גדולה מקדושת בית כנסת

[שייף נפיק]

מחפש מקור קדום.
(ראיה יש מנידון מה שדנו לגבי תפילה בסוכה במקום בבית כנסת, אבל אינני יודע אם נזכר במקומות שדנו בזה לגבי קדושת הסוכה יותר מבית כנסת).
והמסייע שכמ''ה

[בוצינא]

ציטוט מספר חמדת ימים (חג הסוכות פרק ג)
''ומזה יבחין כל בר שכל להבין ולהשכיל גודל קדושת הסוכה אשר כמעט היא כקדושת בית הכנסת, והעד על זה שאפילו על עצי הסוכה חל הקדושה ואסורין כל שמונה ימים כנזכר לעיל, ועל כן ראוי לירא ממנה כמוראת בית הכנסת בכל מכל כל לבד את אשר התירו לנו חכמים ז"ל, ואשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה''.

[עקביה]

הייתי שמח לעיין שם, אך איני יודע היכן מוצאים זאת. וברוך המעלה.

[לבי במערב]

כדי שלא תהא ביאתי ריקנית, אעיר לנושא האשכול - מהנדון בגדר ביהכנ"ס אי הוי כתשמישי מצוה (היינו סוכה ולולב). ראש לכולם, דברי הרמב"ן שבפ"ג דמגילה (חידושיו שם; הובא בר"ן ח, א מדפי הרי"ף).
חיפוש פשוט באוצה"ח ('+סוכה{5}+ביהכ["]נ*{5}+קדושה') יעלה תוצאות רלוונטיות.

[עקביה]

הענין בכללותו נכב"ב, ובאמת אכ"מ.

זו השיחה המדוברת (וראה מאמרו של הגר"ח רפאפארט בענין זה).

תודה רבה!
יש גם בעברית?
כתבו לי שישנו בעמ' 241, אך לא מצאתי.

[עזריאל ברגר]

ע׳׳פ מנהג חב׳׳ד שרובם לא ישנים בסוכה היא מפני גודל מעלת קדושתה עד שאי אפשר לישון בה [כידוע לכל אודות כך].

אף בבית הכנסת אסור לישון!

[עזריאל ברגר]

בבית הכנסת - אסור מדינא דגמרא, ויש שמצאו לזה היתר.
בסוכה - מעיקר הדין מותר ומצווה.

עכ"פ מכאן ראיה שיש מקום לדמות קדושת סוכה לקדושת בית הכנסת, אבל לא שהיא יותר ממנו.

[באר בשדה]

בהלכות הרי"צ גאות 'מאה שערים' (שערי שמחה) ח"א ס"ע צב:

דסוכה לאו כהר הבית היא ולא כבית הכנסת היא, דתנינא בהו ולא יעשנה קפנדריאה. אלא כבית דמיא, שדרין בתוכה.

[שומע ומשמיע]

שם שמים שחל על הסוכה גדול יותר מכמה טעמים[ובכלל ע''פ פנימיות אין צורך לבאר בגודל קדושת הסוכה].

א אשמח לשמוע את הטעמים.
ב. גם עפ"י נגלה קדושתה גדולה. האם מתורת הסוד יש ראיה שקדושתה גדולה מבית כנסת?

[זאינץ]

עיין בספר דיני קדושת הסוכה ונויה ובקובץ הערות וביאורים אהלי תורה מספר886

[שומע ומשמיע]

עיין בספר דיני קדושת הסוכה ונויה ובקובץ הערות וביאורים אהלי תורה מספר 866[הייתי מעלה זאת בשמחה אך אין לי מנוי לאוצר] ובעוד מקומות ובנוגע למעלת קדושתה על ביהכ''נ יש בזה מעלה ע''ז ויש בזה מעלה ע''ז.

עיינתי במקצת, לא ראיתי מובאה שיש הבדל בין סוכה לכל מצוה אחרת.
הגמ' והראשונים בשבת כב. שבת מד. וביצה ל: השוו את סוכה לכל מצוה אחרת.

[זאינץ]

במקור השני גם עיינת?

[לבי במערב]

יש גם בעברית? כתבו לי שישנו בעמ' 241.

אכן, ומצוי באוצה"ח.

עיין בקובץ הערות וביאורים אהלי תורה מספר 866.

כנראה הכוונה להערה זו.

[עקביה]

יש גם בעברית? כתבו לי שישנו בעמ' 241.

אכן, ומצוי באוצה"ח.

שוב תודה!
(אף כי אין לי הרשאה לעיין שם).

[עזריאל ברגר]

בהלכות הרי"צ גאות 'מאה שערים' (שערי שמחה) ח"א ס"ע צב:

דסוכה לאו כהר הבית היא ולא כבית הכנסת היא, דתנינא בהו ולא יעשנה קפנדריאה. אלא כבית דמיא, שדרין בתוכה.

ויש חולקים ואוסרים קפנדריא בסוכה, כמובא בפסקי תשובות.

[באר בשדה]

ויש חולקים ואוסרים קפנדריא בסוכה, כמובא בפסקי תשובות.

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t ... 40#p600157

[עזריאל ברגר]

ויש חולקים ואוסרים קפנדריא בסוכה, כמובא בפסקי תשובות.

viewtopic.php?t=30065&start=240#p600157

ברוך אתה לה'.
(הסוכה שלי בנויה על-פני הכניסה לבית, ונקפני לבי על שאני עושה את סוכתי קפנדריא...).

[נהר שלום]

בבית הכנסת - אסור מדינא דגמרא, ויש שמצאו לזה היתר.
בסוכה - מעיקר הדין מותר ומצווה.

עכ"פ מכאן ראיה שיש מקום לדמות קדושת סוכה לקדושת בית הכנסת, אבל לא שהיא יותר ממנו.

לגבי קדושת בית המדרש כתוב שהיא חמורא מבית הכנסת, ומ"מ לעניין שינה ואכילה בית המדרש קל יותר

[באר בשדה]

נתיבות עולם נתיב העבודה פ"ה:

כבר התבאר לפני זה, הליכת בית הכנסת הוא החיים הגמורים. ומה שאמר בדבר הזה בפרט, דהיינו התפלה, שהקדוש ברוך הוא מונה פסיעתך, וכך אמרו בגמרא שיש ללכת אל בית הכנסת שהוא יותר רחוק מן האדם מפני שהוא נוטל שכר פסיעות. ויראה כי אין הדין הזה גבי סוכה - שאם יש לו שתי סוכות האחת קרובה והאחת רחוקה, שאין לו לילך אל הסוכה הרחוקה בשביל שהוא נוטל שכר פסיעות, כי אם גבי בית הכנסת אמרו, וכדאמר הכתוב אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי וגו' מזוזות פתחי. וזה כי השם יתברך מצוי בבית הכנסת, כמו שאמרו ז"ל כי בית הכנסת הוא מקדש מעט ולכך השם יתברך מצוי בבית הכנסת, ולפיכך כאשר הולך לבית הכנסת הוא נמשך אל השם יתברך להיות לו דביקות בו יתברך.

[מגדל]

מחפש מקור קדום.
(ראיה יש מנידון מה שדנו לגבי תפילה בסוכה במקום בבית כנסת, אבל אינני יודע אם נזכר במקומות שדנו בזה לגבי קדושת הסוכה יותר מבית כנסת).
והמסייע שכמ''ה

קדושת סוכה.png (2.96 MiB) נצפה 4090 פעמים

מתוך ספר כנפי יונה לגורי האר"י בעתקת הר"י מסעוד.
אף שתוכן הדברים פשוט בסברא ובטוח עלה על דעתם של כל הדנים כאן, הרי אסמכתא.

[יוסף חיים אוהב ציון]

הרב מגדל לא כולם יודעים חצי קולמוס.

[מגדל]

מגדל, לא כולם יודעים חצי קולמוס.

וגם צריך לזהר שלא לדבר בסוכה כי אם ד"ת לבד, כי קדושתה היא גדולה מבית הכנסת; כמו שפי' בתיקונים כי היא רומזת לאימ' מסככה על בנין.

[עזריאל ברגר]

וגם צריך לזהר שלא לדבר בסוכה כי אם ד"ת לבד, כי קדושתה היא גדולה מבית הכנסת; כמו שפי' בתיקונים כי היא רומזת לאימ' מסככה על בנין.

יישר כח גדול. נראה שזה בדיוק מה שחיפש פותח האשכול!

[בוצינא]

אף שתוכן הדברים פשוט בסברא ובטוח עלה על דעתם של כל הדנים כאן, הרי אסמכתא.

האם ניתן להוכיח מהשמטת המהרח"ו דלא ס"ל כן
ואם משום סברא, אפשר שהרמז לאימ' אינו טעם נכון, שכיון שהיא מן הג"ר אין בה פגם.

[מגדל]

אף שתוכן הדברים פשוט בסברא ובטוח עלה על דעתם של כל הדנים כאן, הרי אסמכתא.

האם ניתן להוכיח מהשמטת המהרח"ו דלא ס"ל כן
ואם משום סברא, אפשר שהרמז לאימ' אינו טעם נכון, שכיון שהיא מן הג"ר אין בה פגם.

לא ולא.

סביר מאוד שרח"ו לא ראה את הדברים הללו.
בנוסף, אף שבחיבור זה באו רבים מדברים גורי האר"י, נדמה כי יש שם גם דברים ממקורות אחרים.
אף אם הקטע הנ"ל הוא אכן לאחד הגורים, ואף אם רח"ו ראהו, יתכן שלא הביאו בספרו משום סגנונו הקצר או מסיבות אחרות.
חשוב לזכור שרח"ו הביא דברים שמצא אצל החברים השונים (הר"א הלוי, הר"מ יונה ועוד), וכתב עליהם שאינם לאר"י ז"ל. כך שבאופן כללי אינני בטוח אם אפשר לבנות בניינים על השערות להשמטה מכוונת.

הרבה נכתב על הפגמים בעולמות העליונים, ואת הסברא ניתן לדחות בהמון אופנים. אינני מונע בר, אלא שלא ניחנתי בזכרון מופלא.
אבל קח לדוגמא את הסברא שככל שהבחינה גבוהה יותר, אמנם אין בה "פגם" כפשוטו, אבל אדרבה, לרוב גובהה אפילו "מעט אבק או מניעת צחצוח" לפגם ייחשב בה.
ראה מעין זה בנפש החיים שער א' פרק י"ד. (ניתן לראות היררכיה מעין זו בחילוקים גבי שבירת הכלים בין הז"ת, חו"ב והכ').
וראה עוד לרי"ח בשו"ת רב פעלים חלק סוד ישרים. (כמדומני בחלקים ג-ד)

[לבי במערב]

וראה הנסמן ונלקט בכה"ח סי' תרלט סק"ה ואילך.

[עזריאל ברגר]

וראה הנסמן ונלקט בכה"ח סי' תרלט סק"ה ואילך.

כל זה מתאים גם לבית-כנסת.

[לבי במערב]

אה"נ, לא באתי אלא להעיר.