פורום אוצר החכמה

ציבור של עשרה שמתפללין, ויחיד אינו מכוין בתפלתו, דלכאו' מדינא דגמרא בעי לחזור ולהתפלל שוב, [רק שלא נהגו], לכאו' י"ל דאינו מצטרף כלל לעשרה להיות במנין, שהרי הוא לא התפלל כלל, וצ"ב.

אשמח למ"מ בנושא.

כמדומה שראיתי פעם שר' חיים קניבסקי שאל דבר זה מהחזו"א והשיב שנחשב תפילה בציבור אבל אינני זוכר מראה מקום לזה.

לא כיוון בג' ראשונות, הרי בזה כבר נתפרש דינו בטור סי' קא (הביאו הרמ"א שם).
אם בשאר ברכות - הלא יצא ידי חובתו אף מדינא דגמ', ומאי ספיקא איכא.

דרופתקי דאורייתא כתב:ציבור של עשרה שמתפללין, ויחיד אינו מכוין בתפלתו, דלכאו' מדינא דגמרא בעי לחזור ולהתפלל שוב, [רק שלא נהגו], לכאו' י"ל דאינו מצטרף כלל לעשרה להיות במנין, שהרי הוא לא התפלל כלל, וצ"ב.

אשמח למ"מ בנושא.

כפי זכרוני מובא בספרים על הגר"א גניחובסקי שהוא היה מקפיד להתפלל במנין לא מצומצם, שאז יותר סיכויים שיש עשרה שכוונו באבות.

ראיתי כעת (אולי לא מקור, ובכ"ז אולי מאשש את מה שכתבו כאן לעיל שהגרח"ק שאל ע"ז את החזו"א)
בקובץ שיחות ומאמרים בחובת האדם בעולמו מהגראי"ש גריינמן שליט"א
עמוד רז,
וז"ל,

ונראין הדברים שעדיף להתפלל במנין של הישיבה עם דילוגים בפסוקי דזמרה יותר מלהתפלל במנינים מאוחרים בלי דילוגים, שבדרך כלל אין המנינים ברוב עם כמו בישיבה, ואין לסמוך שיש שם עשרה מכוונים באבות, ועוד סיבות נאמרו שיש לחוש שאין לזה מעלת ציבור, וגם התפלה שבמהירות מרחיקה מכוונה

דרופתקי דאורייתא כתב:ציבור של עשרה שמתפללין, ויחיד אינו מכוין בתפלתו, דלכאו' מדינא דגמרא בעי לחזור ולהתפלל שוב, [רק שלא נהגו], לכאו' י"ל דאינו מצטרף כלל לעשרה להיות במנין, שהרי הוא לא התפלל כלל, וצ"ב.

אשמח למ"מ בנושא.

כך יש לדון אף בכל מקום שצריך לחזור תפילתו שלא הזכיר מעין המאורע או מוריד הטל וכד', להנך דסברי דחשיב שלא התפלל כלל. [דלעניין כוונה באבות כבר העירו מהרמ"א דיצא אם לא כיוון].

ויש לציין שיטות הפוסקים דסברי דלעניין תפילה בציבור סגי בששה ולא בעי עשרה, ולשיטתם פוחת החשש שחמישה מתוך עשרה לא כוונו.

והנה נידון זה לכאורה הוא נפק"מ לדינא לעניין חזרת הש"ץ, דלשיטת הרדב"ז דאיתא במשנ"ב [ס"ט סק"א] לחלוק על השו"ע, וסבר שאם כולם התפללו אין יכולים לחזור החזרה דפרח מינייהו קדיש וקדושה, א"כ יהא חשש בכל מניין לחזור הש"ץ. וכן הוא לכאו' לעניין נשיאת כפיים, שאין נשי"כ שלא על סדר חזרת הש"ץ.

אכן לעניין זה ראיתי ציינו לשו"ת ארץ צבי [פרומר ח"א סי' לט, וע' עוד בפסק"ת סט אות א (הע' 15)], שם התיר לחזור הש"ץ בכה"ג שא' שכח לומר מעין המאורע, מכיוון דהיה עמם חזן, והחזן בתפילתו בלחש נתכוון שלא לצאת יד"ח, אלא לסדר תפילתו, א"כ מקרי שלא התפלל בלחש, דבכה"ג אף לרדב"ז מי שלא התפלל לחש יכול לירד לתיבה דבשביל עצמו הוא אומר כדכ' המשנ"ב שם.

אך גם לאר"צ לכאורה נשי"כ לא תהא מספק. ועכ"פ מנידונו בזה מוכח ודאי הבנתו דאם א' שכח כו' לא מקרי תפילת ציבור.

ראיתי כעת בספר גם אני אודך תשובות רבי יוסף אביטבול סי' ה עמוד מ, שהביא מספר כאיל תערוג שבת עמוד קנז, מהחזו"א, שאם מהמתפללים גופם אינו נקי אינם מצטרפין, וכמו"כ אם אינם מכוונים באבות אי"ז תפלה בציבור.
ושכן כתב הגרא"ג זצ"ל בספר אגן הסהר.
אולם הביא מדעת נוטה תפלה תשובה מח, שהשיב הגרח"ק דהוי תפלה בציבור.

ועע"ש מה שהביא וכתב בזה.
וכמדומני שיש בכעין זה בצל"ח פ"ק דברכות.

פעם שאלתי את הגרח"ק אם מותר לעבור לפני מי שלא כיוון באבות והשיב שאסור.