פורום אוצר החכמה

זכורני שראיתי כותבים, כי גם תשובה של חכם מופלג, מורה הוראה וכיו"ב - שהשיב וענה "איני יודע" - דהיינו דנסתפק בדבר ולא ידע להשיב - יש בזה ענין, דאמנם לא יצא השואל עם תשובה בידו, אבל לפחות רואה הוא שהשאלה אכן שאלה, ויש באמת מקום לשני הצדדים (מדלא השיב לו אותו חכם בפשיטות כהצד השני).

ולכן ראיתי כמ"פ (בעיקר בספרי דורינו) שכותבים שהציעו השאלה קמיה גאון פלוני והשיבם ב"צריך עיון" או "איני יודע".

וזכרוני שמביאים ראי' כן מדברי התוס' בש"ס. וכעת לא מצאתיו.

האם יש באמת ענין בדבר?

אשמח לכל ידיעה ותוספת בדבר.

בס"ד מצאתי הדברים בקונטרס "חנוך לנער" שהו"ל הג"ר צבי יברוב שליט"א מתורת מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א,
שם (בעמ' כה) נדפסו הדברים בשם מרן הגר"ח שליט"א עצמו (שנשאל השאלה מזקן אחד, והוא השיב התשובה):

אשרי יושבי ביתך כתב:בס"ד מצאתי הדברים בקונטרס "חנוך לנער" שהו"ל הג"ר צבי יברוב שליט"א מתורת מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א,
שם (בעמ' כה) נדפסו הדברים בשם מרן הגר"ח שליט"א עצמו (שנשאל השאלה מזקן אחד, והוא השיב התשובה):

מתוס' ב"ב כב. ד"ה פיל, נשמע ש"לא הוה בידיה" משמעותו שלא ידע כלל. ולא שהיה לפניו כספק בעל שני צדדים.

עקביה כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:בס"ד מצאתי הדברים בקונטרס "חנוך לנער" שהו"ל הג"ר צבי יברוב שליט"א מתורת מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א,
שם (בעמ' כה) נדפסו הדברים בשם מרן הגר"ח שליט"א עצמו (שנשאל השאלה מזקן אחד, והוא השיב התשובה):

מתוס' ב"ב כב. ד"ה פיל, נשמע ש"לא הוה בידיה" משמעותו שלא ידע כלל. ולא שהיה לפניו כספק בעל שני צדדים.

יעוי' בהקדמת ספרי שו"ת שיח חיים (עמ' יט-כ) מה שכתבתי בענין 'תשובת איני יודע של אדם גדול', ושם בהערה ד התייחסתי לדבריכם.

לאור שאלת פותח האשכול, יש להתבונן בדברי חז"ל: "למד לשונך לומר איני יודע". ודוק.

מה שנכון נכון כתב:עי' פניני ר' הקה"י.

זכור לכם היכן המקור המדוייק?

אשרי יושבי ביתך כתב:

מה שנכון נכון כתב:עי' פניני ר' הקה"י.

זכור לכם היכן המקור המדוייק?

אינני יודע.
כלומר חפש שם מלים אלו.

להעיר משפתי חכמים ומשכיל לדוד על רש"י בס"פ תולדות, עיי"ש.

שני סוגים של "לא יודע"