פורום אוצר החכמה

כתב ב'משנה שכיר': גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה (ב"ב י.). נראה לי בדרך הלצה על פי דברי המכילתא (???) דנוסחת כל דכפין יתי ויאכל היו אומרים הדור של מצרים, דהיו יודעים דהגיע העת וזמן שילכו תיכף ממצרים, והיו חוששים אפשר שיהיו בני אדם שיהיה עיכוב על ידיהם ההליכה, שיאמרו לא אכלו עדיין, ולכך היו אומרים כל דכפין יתי ויאכל - שיבואו ויאכלו, שלא יהיה עיכוב בהילוך ממצרים אפילו רגע אחד, עד כאן דבריו. וכמו כן אנו מצפים בכל רגע שיבא משיח צדקנו ויוציאנו מגלות החל, ואולי יהיו עניים שלא ירצו לילך מחמת שלא אכלו עדיין, על כן מחוייבין ליתן צדקה שיהיה להם מה לאכול כדי שלא יהיה עיכוב בביאת בן דוד במהרה בימינו אמן.

האם מישהו יוכל לכוון היכן הם דברי המכילתא הללו?

דבר זה מובא על שם מהר"ש מבעלזא.

בהגדש"פ - בעלזא, עמ' נז, צויין כך על ההפניה ל"מכילתא":



יש לבדוק במקורות שצויינו אצלם, האם יש בהם רמז ושייכות להנ"ל.

הרבה מהראושנים הזכירו הגדה של פסח המובא במכילתא וכדומה. היה להם כתוב את ההגדה של פסח במכילתא. עיין בהגדה שלמה מבוא עמוד 18. [ואם כן אולי היה כתוב שמה משהו המרמז את זה. ועיין בכל בו שציין הרב קאצ'קלה

בתחילה, הופיעה כאן הודעת א' מחשובי החו"ר דהכא, ובה ציטט ל' ה'כלבו' וציין ל'הגדה שלמה' (וכן, ככל הזכור לי, צוינו דברי הגה"ק מהר"ש מבעלזא ועוד). חבל על דאבדין.

ואלו דברי ה'כלבו' שם (ר"ס נא):

הא לחמא עניא. פי', זו הודעה לתינוקות, למה אנו מחלקין המצה לשתים כדרכו של עני, ד'לחם עוני' אכלו אבותינו במצרים דרך חפזון, והיו אומרים זה אל זה 'כל דכפין ייתי ויכול', כלומר כל מי שלא התקין יבא אצלי שהרי אצלי מתוקן, 'וכל מאן דצריך ייתי ויפסח', ולא יתמהמה על זה; 'השתא הכא, לשנה הבאה בארעא דישראל', כלומר יש לנו לשמוח על זה שאנו נאכל עתה בחפזון - לשנה הבאה נהי' בארץ ישראל ונאכל שם במתון כרצוננו, ואם השתא אנו עבדים - לשנה הבאה נהיה כלנו חפשי'. כל זה מספר שאמרו אבותי', ואנו עושין דוגמתן.

לבי במערב, יישר כוחך!

מדוע אכן מחק הרב .... את הודעתו? [לא ראיתיה, אבל אני סומך עליך].

לבי במערב כתב:ואלו דברי ה'כלבו' שם (ר"ס נא):

הא לחמא עניא. פי', זו הודעה לתינוקות, למה אנו מחלקין המצה לשתים כדרכו של עני, ד'לחם עוני' אכלו אבותינו במצרים דרך חפזון, והיו אומרים זה אל זה 'כל דכפין ייתי ויכול', כלומר כל מי שלא התקין יבא אצלי שהרי אצלי מתוקן, 'וכל מאן דצריך ייתי ויפסח', ולא יתמהמה על זה; 'השתא הכא, לשנה הבאה בארעא דישראל', כלומר יש לנו לשמוח על זה שאנו נאכל עתה בחפזון - לשנה הבאה נהי' בארץ ישראל ונאכל שם במתון כרצוננו, ואם השתא אנו עבדים - לשנה הבאה נהיה כלנו חפשי'. כל זה מספר שאמרו אבותי', ואנו עושין דוגמתן.

כדרכו של הרב לבי במערב עוד פעם תגובה נפלאה. [ויש להוסיף בכל בו שכתב את זה בשם המכילתא].

הודעה זאת עברה עריכה