פורום אוצר החכמה

כתבו התוס' מנחות פט, א

ושיערו רבנן חצי לוג מאורתא ועד צפרא - ואם משתייר מן השמן בתקופת תמוז לא חיישינן, ובירושלמי אמרינן דבימות הקיץ היו עושין פתילה גסה ובימות החורף פתילה דקה ומיהו כששיערו מתחילה שיערו בפתילה בינונית.

האם והיכן הוזכר שלכל יום הכינו פתילה בעובי אחר, בשביל פער הזמנים בין יום ליום, ולא רק פתילות שונות לקיץ ולחורף?
האם הוזכר כן על "דבורה אשת לפידות" שזו היה מעלתה בהכנת הפתילות?

בס' רשימת המנורה משמע שנקט שהכינו פתילות בהתאם ליום. ראה כאן: ויש לדקדק בכוונת רש"י כו'.

סגי נהור כתב:בס' רשימת המנורה משמע שנקט שהכינו פתילות בהתאם ליום. ראה כאן: ויש לדקדק בכוונת רש"י כו'.

לא הבנתי את דיוקך

מחשב שם את שיעור הפתילה העבה ביותר (תקופת תמוז) והדקה ביותר (ערב פסח שחל בע"ש).

סגי נהור כתב:מחשב שם את שיעור הפתילה העבה ביותר (תקופת תמוז) והדקה ביותר (ערב פסח שחל בע"ש).

יישר כח
אשמח למקורות נוספים וקדומים יותר.

ראה פנ"מ וקה"ע לירושלמי יומא פ"ב ה"ב. תוי"ט מנחות פ"ט סומ"ג.

לבי במערב כתב:ראה פנ"מ וקה"ע לירושלמי יומא פ"ב ה"ב. תוי"ט מנחות פ"ט סומ"ג.

מה ראית בדבריהם יותר מהתוס' שציטטתי בהודעתי הראשונה?

כך נאמר בדבריהם במפורש, אם אינני טועה.

יש להוסיף להנ"ל - ריטב"א שבת כב, ב.

על דבורה ראה בתדבא"ר רפ"ט. יל"ש שופטים רמז מב.
לפו"ר, המקור היחיד שנז' בו שינוי עובי הפתילות הוא ב'דברי מרדכי - תצוה' ע' רלו.

לבי במערב כתב:על דבורה ראה בתדבא"ר רפ"ט. יל"ש שופטים רמז מב.
לפו"ר, המקור היחיד שנז' בו שינוי עובי הפתילות הוא ב'דברי מרדכי - תצוה' ע' רלו.

סמ"ג עשין קצג : יש מפרשים שמה שאנו אומרים במס' יומא בן בכרי היה ממונה על הפקיעות פירוש שהיה מפקיע פתילות לפי הלילות כי בלילות קצרות עושין אותן גסות כדי שיכלה כל השמן וכו' [כנראה שיבער כל השמן בזמן הלילה דוקא ולא אל תוך היום וצ"ע, ואולי דנעשין כדשן בהמשך הבערה ביום וזה לפי רוב הראשונים דוקא דהמצוה דוקא בלילה ולא כהרמב"ם. ואולי כוונתו כדי שיכלה כולו עד ההטבה ולא יצטרך לכבותו ולעשות ממנו דישון וכמבואר בתוס' ר"י הלבן בסמוך].
תוס' ר"י הלבן יומא ט"ו ב' ובימות החמה שלילות מועטין היו מתקנין פתילות גדולות ועבות כדי שיהא נבער חצי לוג השמן עד זמן הטבה שאם לא כן נמצא שהן דולקין זמן מרובה בימות החמה אלא לדבריו לא עד סוף הלילה אלא עד זמן הטבה.
פירוש רבינו אליקים יומא כ"ג שהיה ממונה לעשות פתילות במנורה דהוה אומנות גדול, שבאותו שיעור שנותנין בהן שמן בימות החמה נותנין בימות הגשמים וצריך לו לכוון ולעשות הפתילה עבה בימות החמה כדי [שלא]- (כן נראה מהכת"י ולא כבמודפס 'כולא')- תהא דולקת עד בוקר (נ.ב. לפי תיקון גירסא הנ"ל הכוונה עד לתוך הבוקר) ובימות הגשמים דקה ביותר כדי שתהא דולקת עד הבוקר. ומלשונו נראה דוקא עד תחילת הבוקר ולא עד זמן הטבה (עי' לעיל בסוגריים על דברי הסמ"ג).
לפי ראשונים אלו יש צורך ל'אומנות גדול' וכדברי ר"א הנ"ל בכל השנה כדי לכוון כל יום שיעור הפתילה שיגיע בדיוק עד עלות השחר [לכתחילה לא פחות וגם לא יותר] וזה לפי שיעור אורך לפי כל לילה, הן בימות החמה שלא יבער לתוך היום והן בימות הגשמים שיספיק לכל הלילה.

יישר כח לכל העונים

לבי במערב כתב:הרב 'אליהו חיים': ייש"כ על מראי המקומות החשובים, אך הם אינם שייכים להודעה שצוטטה - בה דובר על שינוי עובי הפתילות שעשתה דבורה.

נכון, הדברים שלי לא היו אמורים להיות על דבורה רק על עיקר הענין של כותרת האשכול לברר אם היה שינוי בעובי הפתילה כסדר לפי אורך וקוצר הימים או לא ואתכם הסליחה. וזה אולי רק בספר הנ"ל שלומד כן מסברא על השבח על דבורה בעשייתה הפתילים, אך עולה היטב להיות דומה להשבח של בן ביבאי הממונה על הפקיע ביומא כ"ג ובשקלים וכמבואר בראשונים שציינתי בס"ד.

אליהו חיים כתב:

לבי במערב כתב:הרב 'אליהו חיים': ייש"כ על מראי המקומות החשובים, אך הם אינם שייכים להודעה שצוטטה - בה דובר על שינוי עובי הפתילות שעשתה דבורה.

נכון, הדברים שלי לא היו אמורים להיות על דבורה רק על עיקר הענין של כותרת האשכול לברר אם היה שינוי בעובי הפתילה כסדר לפי אורך וקוצר הימים או לא ואתכם הסליחה. וזה אולי רק בספר הנ"ל שלומד כן מסברא על השבח על דבורה בעשייתה הפתילים, אך עולה היטב להיות דומה להשבח של בן ביבאי הממונה על הפקיע ביומא כ"ג ובשקלים וכמבואר בראשונים שציינתי בס"ד.

אם מותר להתערב בתור 'פותח האשכול', שאלתי חולקה לב' חלקים (לא בהדגשה) א. האם יש מקור לעצם הדבר. ב. האם מצינו כן על דבורה. ולכן כל תשובה, גם חלקית, מועילה מאד.
ושוב יישר כח לכולם.

יהודה בן יעקב כתב:כתבו התוס' מנחות פט, א

ושיערו רבנן חצי לוג מאורתא ועד צפרא - ואם משתייר מן השמן בתקופת תמוז לא חיישינן, ובירושלמי אמרינן דבימות הקיץ היו עושין פתילה גסה ובימות החורף פתילה דקה ומיהו כששיערו מתחילה שיערו בפתילה בינונית.

האם והיכן הוזכר שלכל יום הכינו פתילה בעובי אחר, בשביל פער הזמנים בין יום ליום, ולא רק פתילות שונות לקיץ ולחורף?
האם הוזכר כן על "דבורה אשת לפידות" שזו היה מעלתה בהכנת הפתילות?

ב'תנא דבי אליהו' פרק ט' 'כך אמרו בעלה של דבורה עם הארץ היה אמרה לו אשתו בא ואעשה לך פתילות והולך אותם לביהמ"ק שבשילה וכו' והוא היה עושה פתילות עבות כדי שיהא אורן מרובה לפיכך נקרא שמו לפידות וכן אמרו שלשה שמות יש לו ברק לפידות מיכאל וכו' ברק שפניו היה דומה לברק, לפידות שהיה עושה לפידות עבות, ומה שמו מיכאל שמו'.
משמע שהיו עבות כל השנה וצ"ע.

מעל"ע, הא דשיערו חכמים חצי לוג שמן ללילי תקופת טבת הארוכים, לכאו' מדובר על פתילות עבות פי כמה וכמה מהפתילות שלנו, (גם לפי השיעור הקטן). והנה בפוס' כ"כ אף לענין נר חנוכה, האם אכן היה מנהגם להדליק נרות חנוכה בפתילות עבות כ"כ?

עושה חדשות כתב:מעל"ע, הא דשיערו חכמים חצי לוג שמן ללילי תקופת טבת הארוכים, לכאו' מדובר על פתילות עבות פי כמה וכמה מהפתילות שלנו, (גם לפי השיעור הקטן). והנה בפוס' כ"כ אף לענין נר חנוכה, האם אכן היה מנהגם להדליק נרות חנוכה בפתילות עבות כ"כ?

ראה פנים יפות שמות פרק כז פסוק כא

יש"כ.

המג"א (תערב,ג) כבר העיר דבאמת הכל לפי עובי הפתילה, אבל אולי אין כוונתו שהדרך לעשות פתילות הרבה יותר דקות מאשר במקדש אלא לחילוק בין לילות החורף והקיץ.

הפוסקים בסי' תרעא נקטו דבטפח הסמוך לפתח אין מקום ליותר מהדלקה אחת, ואילו אנן לא חיישינן לזה, וניכר מאד החילוק בין ההדלקות. ושמא החילוק בעובי הפתילות מסביר את ההבדל.

רש"י בדף כא כ' "מסכסכת בהן - אינה נכנסת תוך הפתילה, אלא סביב מבחוץ", ולכאו' בפתילות דקות שלנו ל"ש כה"ג, אבל בפתילות עבות פי שמונה מצוי בהחלט.

ומה שדנו הפוס' שההדלקה עשויה ליכבות ע"י הרוח אם לא יסגור את בית המנורה כנהוג, ולא דנו ע"ז בעבר, מפני שאש האוחזת בפתילה עבה (שהדליקה עד שתהא עולה מאליה) לא במהרה נכבית.

וצריך בדיקה אם כך היתה המציאות להדליק נ"ח בפתילות עבות מאד.

ושו"ר הנהגת צדיק אחד (כותב הגליונות 'שער מציון' למי שמכיר...) להדליק בתפילות עבות מאד.

וכך מבאר הגה"צ הנ"ל את הנהגתו, בדף מצורף;

יש בדבריו הארה חשובה מאד, שמתרצת את קושיית מהרי”ל דיסקין.

בכלל, תמוה מאד לומר שבעבר היו מדליקין בתיבות זכוכית. ובוודאי מסתבר יותר שפתילתם היתה עבה, שהרי נעשית להאיר.

וזה תואם גם את המובא בר”י סגי נהור, ששיעור שמן בנר חנוכה הוא באותו ערך של שיעור השמן במנורה, והיינו ע”כ בפתילה עבה כמותה.

גם במאירי נראה שיש עניין בפתילות עבות
שכותב ששיעור השמן הוא אחד ממ"ח בלוג
שכן במנורה דלק חצי לוג י"ב שעות בימים השווים
וכאן צריך לחצי שעה
ולכאו' אם לא נאמר שהפתילות היו עבות לא יובנו דבריו

אגב - בתוס' [שהובא לעיל] כ' שכששיערו מתחי' שיערו בפתילה בינונית
והבנתי שכוונתו שלכאו' איך שייך לומר ששיעור חצי לוג הוא מה שדולק בלילי טבת והלא יכול לעשות פתילה עבה או דקה
אלא ר"ל ששיערו בפתילה בינונית שקים להו לחז"ל שיעור מסוים בעובי הפתילה
[כמו שבימינו במו"מ אדם שאומר "נורה" ודאי יש לזה משמעות של מינימום גודל א"כ מסתבר שגם בזמננם כשהתורה אומרת נר יש משמעות של גודל מסוים ועל פיו שיערו, שאל"כ החשבון קשה ממש]
ואולי זו כוונת הראשונים [המאירי, וזכורני שראיתי עוד אחד אינני זוכר כעת] שנתנו שיעור לשמן