פורום אוצר החכמה

הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף אֶת כָּל גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים (וארא ז, כז).

איתא במדרש (שמו"ר, פ"י) ארץ מצרים נחלקה עם שכנתה ארץ כוש, על דבר גבול בין ארצותיהם, ועל ידי מכת הצפרדעים שקטה המחלוקת, כיון שעל ארץ כוש לא עלו הצפרדעים, ורק בארץ מצרים, ולכן נאמר בתורה במכת הצפרדע, 'גבולך'.

והקשה ת"ח למרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל, הרי גם במכת ארבה נקטה התורה בלשון 'גבול', כדכתיב וינח בכל 'גבול' מצרים (בא י, יד), ואי משום להודיע על הגבול שבין הארצות, הלא כבר נקבע מאז מכת הצפרדעים. אמר לו הרב מבריסק: איני יודע מה לתרץ, וקושיא נכונה היא.

הלך האיש והציע שאלתו זאת בפני הרב מטשעבין זצ"ל. ענה לו הגאב"ד טשעבין, כי אחר מכת הצפרדע נטעו המצריים אילנות על יד הגבול, משום שאז נודע להם מקום הגבול הברור בינה לבין ארץ כוש, אמנם במכת ברד נשברו כל האילנות, ושוב לא ידעו המקום הנכון של הגבול עד שבאה מכת ארבה וקבעה שוב מקום הגבול.

חזר האיש אל הרב מבריסק, ואמר לו דברי הרב מטשעבין, נענה הגרי"ז: דבר נכון ומתקבל, אבל איה המקור לזה?

חזר האיש אל הרב מטשעבין ושאלו, אולי איפה המקור לביאור זה, נענה הרב מטשעבין: הן פסוק מפורש הוא בתהלים אצל מכת ברד דכתיב (קה, לג) "וישבר עץ גבולם", הרי מפורש כאן, כי מכת ברד שברה כל העצים של גבולם! ומעתה מנין לשתי מדינות הללו לדעת היכן גבולם, עד אשר באה הארבה והודיעה להם...

חזר האיש אל הרב מבריסק, ואמר לו דברי הרב מטשעבין, נענה הרב מבריסק ואמר: "דאס הייסט געזאגט תהלים..."

מפי הגה"צ אבד"ק אלכסנדר שליט"א

עקביה כתב:שמעתי את זה פעם, נדמה לי בשם התפארת ציון על מדרש רבה.
------
כאשר היה גיסי שליט"א בכתה א' שמע מאביו את הדרוש הזה, ומיד הקשה - מדוע היה ויכוח בין מצרים לכוש על הגבול, הלא כתוב מפורש הוא: בראשית פרק ב, יג
(יג) וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ:

גל של אגוזים כתב:קיבלתי

הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף אֶת כָּל גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים (וארא ז, כז).

איתא במדרש (שמו"ר, פ"י) ארץ מצרים נחלקה עם שכנתה ארץ כוש, על דבר גבול בין ארצותיהם, ועל ידי מכת הצפרדעים שקטה המחלוקת, כיון שעל ארץ כוש לא עלו הצפרדעים, ורק בארץ מצרים, ולכן נאמר בתורה במכת הצפרדע, 'גבולך'.

והקשה ת"ח למרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל, הרי גם במכת ארבה נקטה התורה בלשון 'גבול', כדכתיב וינח בכל 'גבול' מצרים (בא י, יד), ואי משום להודיע על הגבול שבין הארצות, הלא כבר נקבע מאז מכת הצפרדעים. אמר לו הרב מבריסק: איני יודע מה לתרץ, וקושיא נכונה היא.

הלך האיש והציע שאלתו זאת בפני הרב מטשעבין זצ"ל. ענה לו הגאב"ד טשעבין, כי אחר מכת הצפרדע נטעו המצריים אילנות על יד הגבול, משום שאז נודע להם מקום הגבול הברור בינה לבין ארץ כוש, אמנם במכת ברד נשברו כל האילנות, ושוב לא ידעו המקום הנכון של הגבול עד שבאה מכת ארבה וקבעה שוב מקום הגבול.

חזר האיש אל הרב מבריסק, ואמר לו דברי הרב מטשעבין, נענה הגרי"ז: דבר נכון ומתקבל, אבל איה המקור לזה?

חזר האיש אל הרב מטשעבין ושאלו, אולי איפה המקור לביאור זה, נענה הרב מטשעבין: הן פסוק מפורש הוא בתהלים אצל מכת ברד דכתיב (קה, לג) "וישבר עץ גבולם", הרי מפורש כאן, כי מכת ברד שברה כל העצים של גבולם! ומעתה מנין לשתי מדינות הללו לדעת היכן גבולם, עד אשר באה הארבה והודיעה להם...

חזר האיש אל הרב מבריסק, ואמר לו דברי הרב מטשעבין, נענה הרב מבריסק ואמר: "דאס הייסט געזאגט תהלים..."

מפי הגה"צ אבד"ק אלכסנדר שליט"א

סיפור זה ידוע? נדפס? עיינתי במפרשים [בלי מחשב] עה"פ וישבר עץ גבולם ולא מצאתי כלום.