פורום אוצר החכמה

שמועה שמעתי בשם הגר"א זיע"א, לגבי 'שטר התנאים' שכותבים במחוזותינו אחר שסגרו שני הצדדים ביניהם,
כי גם אם חוזרים בהם ל"ע, ומעוניינים לבטל השידוך, מוטב שלא לבטל את 'שטר התנאים' אלא לקדש את האשה ושוב לגרשה.
משום שביטול שטר תנאים חמור וקשה הוא מאד מאד.
האם ידוע לחברים מקור שמועה זו, אם נכונה היא, ומה עניינה וטעמה.

כתר ראש קיד: "טעם על זה ששוברין כלי חרס בעת התנאים להראות כמו כלי חרס כיון שנשברה אין לה תקנה, כן אסור לבטל תנאים. ובחופה שוברין כלי זכוכית שיש לה תקנה, כן התקנה להפרד בגט פטורין".

עוד שמעתי שיש נוהגים, ושכן נוהגים צאצאיו של מרן בעל ה'ברכת שמואל' הגרב"ב ליבוביץ זיע"א, שלא כותבים 'תנאים' מיד אחר הסגירה והווארט, אלא רק בסמוך לחתונה ממש, ואפי' שעה אחת קודם החופה.

וטעם הדבר כפי שעובר במסורת, הוא משום - ד"כתיבת תנאים" הוא דבר 'רציני' ביותר, וכדברי הגר"א לעיל, וא"כ מחשש שיחזרו בהם א' מן הצדדים, שיעשו התנאים סמוך לחופה.

האם ידוע למישהו מקור למנהג זה?

אשרי יושבי ביתך כתב:שמועה שמעתי בשם הגר"א זיע"א, לגבי 'שטר התנאים' שכותבים במחוזותינו אחר שסגרו שני הצדדים ביניהם,
כי גם אם חוזרים בהם ל"ע, ומעוניינים לבטל השידוך, מוטב שלא לבטל את 'שטר התנאים' אלא לקדש את האשה ושוב לגרשה.
משום שביטול שטר תנאים חמור וקשה הוא מאד מאד.
האם ידוע לחברים מקור שמועה זו, אם נכונה היא, ומה עניינה וטעמה.

כמובן שדברי הבל הם.
מ"מ נידון גם כאן viewtopic.php?f=17&t=26350&p=607668&hilit=%D7%9C%D7%91%D7%98%D7%9C+%D7%A9%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9A#p268296

שש ושמח כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:שמועה שמעתי בשם הגר"א זיע"א, לגבי 'שטר התנאים' שכותבים במחוזותינו אחר שסגרו שני הצדדים ביניהם,
כי גם אם חוזרים בהם ל"ע, ומעוניינים לבטל השידוך, מוטב שלא לבטל את 'שטר התנאים' אלא לקדש את האשה ושוב לגרשה.
משום שביטול שטר תנאים חמור וקשה הוא מאד מאד.
האם ידוע לחברים מקור שמועה זו, אם נכונה היא, ומה עניינה וטעמה.

כמובן שדברי הבל הם.
מ"מ נידון גם כאן viewtopic.php?f=17&t=26350&p=607668&hilit=%D7%9C%D7%91%D7%98%D7%9C+%D7%A9%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9A#p268296

רבינו הגר"ח מוואלאזין זה דברי הבל?

אור עולם כתב:

שש ושמח כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:שמועה שמעתי בשם הגר"א זיע"א, לגבי 'שטר התנאים' שכותבים במחוזותינו אחר שסגרו שני הצדדים ביניהם,
כי גם אם חוזרים בהם ל"ע, ומעוניינים לבטל השידוך, מוטב שלא לבטל את 'שטר התנאים' אלא לקדש את האשה ושוב לגרשה.
משום שביטול שטר תנאים חמור וקשה הוא מאד מאד.
האם ידוע לחברים מקור שמועה זו, אם נכונה היא, ומה עניינה וטעמה.

אני שמעתי שהסיבה היא (לא בדקתי בכתר ראש אם זה מה שכתוב שם) שבתורה נכתב רק שתי אפשרויות להפרד, או גט, או מיתה, ואילו האופציה של ביטול שידוך לא נכתב.
(כמובן שיהיה מי שיאמר שהאירוסין שבזמננו לא היו בזמנם, ומ"מ אפשר להבין את הסברא שבזה)

אור עולם כתב:

שש ושמח כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:שמועה שמעתי בשם הגר"א זיע"א, לגבי 'שטר התנאים' שכותבים במחוזותינו אחר שסגרו שני הצדדים ביניהם,
כי גם אם חוזרים בהם ל"ע, ומעוניינים לבטל השידוך, מוטב שלא לבטל את 'שטר התנאים' אלא לקדש את האשה ושוב לגרשה.
משום שביטול שטר תנאים חמור וקשה הוא מאד מאד.
האם ידוע לחברים מקור שמועה זו, אם נכונה היא, ומה עניינה וטעמה.

כמובן שדברי הבל הם.
מ"מ נידון גם כאן viewtopic.php?f=17&t=26350&p=607668&hilit=%D7%9C%D7%91%D7%98%D7%9C+%D7%A9%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9A#p268296

רבינו הגר"ח מוואלאזין זה דברי הבל?

גם אם נאמר שגירושין יותר גרוע מביטול שידוך [וגם זה תמוה],
מ"מ ברור שמי שהתחייב לשאת אשה לא מקיים התחייבותו במה שנושאה ע"מ לגרשה, שדבר זה אינו אלא מעשה רשעות לפגום את האשה ואין לה שום תועלת בו.

שש ושמח כתב:

אור עולם כתב:

שש ושמח כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:שמועה שמעתי בשם הגר"א זיע"א, לגבי 'שטר התנאים' שכותבים במחוזותינו אחר שסגרו שני הצדדים ביניהם,
כי גם אם חוזרים בהם ל"ע, ומעוניינים לבטל השידוך, מוטב שלא לבטל את 'שטר התנאים' אלא לקדש את האשה ושוב לגרשה.
משום שביטול שטר תנאים חמור וקשה הוא מאד מאד.
האם ידוע לחברים מקור שמועה זו, אם נכונה היא, ומה עניינה וטעמה.

כמובן שדברי הבל הם.
מ"מ נידון גם כאן viewtopic.php?f=17&t=26350&p=607668&hilit=%D7%9C%D7%91%D7%98%D7%9C+%D7%A9%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9A#p268296

רבינו הגר"ח מוואלאזין זה דברי הבל?

גם אם נאמר שגירושין יותר גרוע מביטול שידוך [וגם זה תמוה],
מ"מ ברור שמי שהתחייב לשאת אשה לא מקיים התחייבותו במה שנושאה ע"מ לגרשה, שדבר זה אינו אלא מעשה רשעות לפגום את האשה ואין לה שום תועלת בו.

ודאי שאם האשה מוותרת על קיום התנאים אפשר לבטלם כל טענתו של מרנא הגר"ח מוולאזי'ן היא שאין היתר להפר התחייבות סתם, אך אם היא מתעקשת לינשא הוא אומר שעדיף שישאנה ויגרשנה כי אין לו שום התחייבות לא לגרשה
אך מכ"מ יש צורה איך מדברים על דברי רבן של ישראל כשלא מבינים פשרם.

הרב בעל התפארת: לשון כתר ראש: "טעם על זה ששוברין כלי חרס בעת התנאים להראות כמו כלי חרס כיון שנשברה אין לה תקנה, כן אסור לבטל תנאים. ובחופה שוברין כלי זכוכית שיש לה תקנה, כן התקנה להפרד בגט פטורין".
אולי מזה הסיקו כל מיני שעדיף להתחתן ולהתגרש, אני לא יודע האם זה מה שהתכוון מהר"ח.

הרב שש ושמח: גם אם נאמר שדבריך צודקים, רחוקה הדרך מלכתוב כך על הגר"ח מוואלאז'ין.

כאמור הגר"ח לא אמר מה שאתם מייחסים לו.

איני יכול לענות אלא בשם עצמי.
לא ייחסתי לו שום דבר, רק הבאתי דברי כתר ראש שאולי הם המקור לשמועה.
ועדיין...

הראוני שבספר 'דרך שיחה' (ח"א עמ' קיב) הובא בשם מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א שאמר דבר זה בשם הגר"א, ולא ציין שם היכן המקור המדייק להגר"א.

ובס' שמירת הגוף והנפש (ח"ב עמ' תסא) מביא שיש כמה מקורות, וציין לשו"ת הרב"ז (סי' כא) בשם ס' שערי רחמים שיותר טוב לנתק קשר נישואין ע"י גט מלנתק קשר תנאים. וכן הביא מס' טעמי המנהגים (אות תתקע) שכתב בבשם הבעש"ט שלכן בתנאים שוברים כלי חרס ובחופה כלי מזכוכית, שחרס שנשבר אין לו תקנה, והכ"נ קשר של תנאים אין תקנה לנתק רק ע"י מיתה או גלגול, משא"כ בנישואין אפשר ע"י גט.

ובאמת שיש גם חרם הקדמונים שלא לשוב משידוך, יעויין בדרכי משה (אה"ע סי' נ אות ג) בשם הגהות מרדכי, ובב"ש (אה"ע סי' נא סק"ט), ובט"ז (יו"ד סי' רלו סקי"ג). ובס' דרך שיחה (שם) הביא עובדא בא' שהיה מאורס ונודע לו שהכלה לא צלולה מספיק בדעתה לפעמים, ושאל למרן בעל 'אחיעזר' זצ"ל ואמר שישאנה ויגרשה, וזה ע"פ הגר"א הנ"ל. והלך הלה ולמחרת החתונה גירשה. והתברר שהגרח"ע לא נתכוין כלל וכלל לזאת, אלא שאחרי שישא לא ירצה לגרשה. ובאמת שכל חייו נשאר רווק והאחיעזר תלה את זה בכך שביישה שגירשה לאחר החתונה.

וע"ע בדרך שיחה שם שהגרח"ק סובר שהחרם לא לבטל שידוך אי"ז בגלל שטר התנאים אלא אפי' בלי שטר תנאים, דעצם מה שגמרו השידוך ופרסמוהו, כבר אסור לבטלו דזה איסור הלבנת פנים. והובא שם עוד דאין ע"ז מחילה דלא תמיד מוחלים בלב שלם. ולא יעזור לא לעשות תנאים רק סמוך לחופה, כיון שהאיסור לא מחמת התנאים אלא עצם ההלבנת פנים. עיי"ש עוד, ואכמ"ל.

באחד הספרים של יצחק (אריק) זימר ישנו מאמר על חרם שלא לבטל אירוסין, והיו מגרשים ולא מבטלים שידוך.