פורום אוצר החכמה

מיהו זה אשר יסד את השימוש בכסף (כוונתי למטבעות) לצורך המסחר בעולם?
היש לכך התייחסות בדברי חז"ל?

מטבע תיקן להם, שבת לג:

חזון איש יו"ד סי' ע"ב דברים מתוקים בזה

וכעין זה לענין י"ב שעות ביום
עיין בתומים סי' ל' סקי"ג, והביא דבריו אור שמח ריש הל' עדות, שאין י"ב שעות ד"ת - וכן הוא בפנ"י ברכות דף ג' במהדורא בתרא
ולעומת זה עיין חזו"א יו"ד סי' פ"ה ס"ק עד, ובאו"ח סי' י"ג מכתב א
האריך בזה בחבצלת השרון פ' כי תשא עמוד תתמה
קצת מזה הוזכרו באשכולות אלו
viewtopic.php?f=17&t=22565&p=223370
viewtopic.php?f=7&t=8235&start=520#p186718
ואיני מסכים לכל מה שנכתב שם
ולכאורה גם לפי התומים יתכן שמעל"ע הכונה מדויק כפי מצב השמש באותה זמן, ומ"מ לא כפי שעות ודקות דהיום רק כפי מהלך החמה דהרי משוואת הזמן משתנה כידוע ליודעים, וכן הי' הדרך בכל הענינים לפני שהשתמשו בשעון אלקטרי או של חול, ויל"ע משעות התקופה ושעות של המולדות האמצעי ושעות של מזל מאדים שזה רק חשבון בעלמא אפשר שזה יתכן לשעה של ששים דקות, אבל כל שאר שעות הוא שעות של אותה יום ודאי וכבר האריכו בזה לגבי שעות שוות של קאמארנא (פנ"י ועוד) שהוא כשעות של חצות של אותו יום

י. אברהם כתב:מטבע תיקן להם, שבת לג:

אין מקור שהוא המציא את המושג מטבע, יתכן שהיה לפניו והוא ייבא אותו לשכם. וכמו שאמרו שם שווקים תיקן להם מרחצאות תיקן להם, שאין סיבה לחשוב שהוא המציא את המושג שווקים ומרחצאות.

[בחזו"א שצויין כאן יש דברים מתוקים מאד, אך אינם קשורים לשאלת פותח האשכול]

אני חשבתי שכוונת בעל האשכול הוא לא על חלק ההיסטוריה רק התייחסות בחז"ל בצורך זה
כוונתי על מה שנאמר שם באות ב'

...אבל מנהגינו לשער בערך מטבע בכל מדינה ומדינה ולמדנו שקבעה התורה את התשלומין ע"פ ערך המטבע היוצאת במדינה, ותימא דא"כ נתמכין דיני התורה בזה על הסכם מקרי שהרי אין ענין המטבעות טבעי אלא הסכם ואם יסכימו שלא לעשות מטבעות אין לנו הלכה בתורה במנהג התשלומין .... ואפשר דכיון דמצוות התורה נתמכין על הנהגת המטבע חייבין להנהיג כן כדי שיהא אפשר להנהיג הלכות התורה...

ואם בענין ההיסטורי כוונתו
מצינו מטבע של אברהם ב"ק צז ב
שיצא לו מינוטין עי' תוס' שם
ובב"ר לט יא

רבי ברכיה בשם ר' חלבו אמר שיצא מוניטין שלו בעולם ארבעה הם שיצא להם מוניטין בעולם אברהם ואעשך לגוי גדול יצא לו מוניטין ומהו מוניטין שלו זקן וזקנה מיכן בחור ובתולה מיכן יהושע (יהושע ז) ויהי ה' את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ יצא לו מוניטין בעולם מהו שור מיכן וראם מיכן ע"ש (דברים לג) בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו דוד (ד"ה א כה) ויצא שם דוד בכל הארצות יצא לו מוניטין בעולם ומה היה מוניטין שלו מקל ותרמיל מיכן ומגדל מיכן ע"ש (שיר ד) כמגדל דויד צוארך מרדכי (אסתר ט) כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות יצא לו מוניטין ומה מוניטין שלו שק ואפר מיכן ועטרת זהב מיכן

ייש"כ למגיבים
לכא' ההתייחסות בתורה הראשונה היא בקרא דארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר
ז"א שכבר בזמן זה היו מטבעות, והיו יותר יוצאות, ופחות יוצאות.
מי הוא זה ש'המציא' (סליחה על הביטוי) את השימוש בכסף?

הבטחתי כתב:ייש"כ למגיבים
לכא' ההתייחסות בתורה הראשונה היא בקרא דארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר
ז"א שכבר בזמן זה היו מטבעות, והיו יותר יוצאות, ופחות יוצאות.
מי הוא זה ש'המציא' (סליחה על הביטוי) את השימוש בכסף?

היו שני שלבים, שימוש בגולמי מתכת ולפי המשקל [שקל מלשון משקל], ועשיית מטבעות עם צורה.

יבנה כתב:

הבטחתי כתב:ייש"כ למגיבים
לכא' ההתייחסות בתורה הראשונה היא בקרא דארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר
ז"א שכבר בזמן זה היו מטבעות, והיו יותר יוצאות, ופחות יוצאות.
מי הוא זה ש'המציא' (סליחה על הביטוי) את השימוש בכסף?

היו שני שלבים, שימוש בגולמי מתכת ולפי המשקל [שקל מלשון משקל], ועשיית מטבעות עם צורה.

מסכים עמך, אבל אני מחפש מקור בחז"ל, איך ומי התחיל בזה.

אולי יגלה כבודו למאי נפקא מינה, וזה יעזור באיזה כיוון לחפש.

לא ידענא נפק"מ
רק אני עוסק בענין זה, ומישהו כתב שיש לזה מקור, ולא פירש, ואני מבקש לדעת היכן המקור.
(נראה לי שדברי החזו"א שהביאו לעיל, מקורם מסוף פרק ה' בשער הבחינה להחסיד בעל חובות הלבבות)

כמדומה יש מישהו סטרוס שכ' ע''ז ספר אולי השם כסף נבחר

הבטחתי כתב:

יבנה כתב:

הבטחתי כתב:ייש"כ למגיבים
לכא' ההתייחסות בתורה הראשונה היא בקרא דארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר
ז"א שכבר בזמן זה היו מטבעות, והיו יותר יוצאות, ופחות יוצאות.
מי הוא זה ש'המציא' (סליחה על הביטוי) את השימוש בכסף?

היו שני שלבים, שימוש בגולמי מתכת ולפי המשקל [שקל מלשון משקל], ועשיית מטבעות עם צורה.

מסכים עמך, אבל אני מחפש מקור בחז"ל, איך ומי התחיל בזה.

מדות ושיעורי תורה

מעיין כתב:וכעין זה לענין י"ב שעות ביום
עיין בתומים סי' ל' סקי"ג, והביא דבריו אור שמח ריש הל' עדות, שאין י"ב שעות ד"ת - וכן הוא בפנ"י ברכות דף ג' במהדורא בתרא
ולעומת זה עיין חזו"א יו"ד סי' פ"ה ס"ק עד, ובאו"ח סי' י"ג מכתב א
האריך בזה בחבצלת השרון פ' כי תשא עמוד תתמה
קצת מזה הוזכרו באשכולות אלו
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 5&p=223370
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 20#p186718
ואיני מסכים לכל מה שנכתב שם
ולכאורה גם לפי התומים יתכן שמעל"ע הכונה מדויק כפי מצב השמש באותה זמן, ומ"מ לא כפי שעות ודקות דהיום רק כפי מהלך החמה דהרי משוואת הזמן משתנה כידוע ליודעים, וכן הי' הדרך בכל הענינים לפני שהשתמשו בשעון אלקטרי או של חול, ויל"ע משעות התקופה ושעות של המולדות האמצעי ושעות של מזל מאדים שזה רק חשבון בעלמא אפשר שזה יתכן לשעה של ששים דקות, אבל כל שאר שעות הוא שעות של אותה יום ודאי וכבר האריכו בזה לגבי שעות שוות של קאמארנא (פנ"י ועוד) שהוא כשעות של חצות של אותו יום

ועיין כאן