פורום אוצר החכמה

הנה מצינו (גיטין ע, א) דאין לאכול במעומד, והוא גם משום סכנה כמבואר שם, וגם משום דרך ארץ.

ויל"ד אם מצינו איסור לאכול בשכיבה, ואם ע"פ חכמי הרפואה יש בזה חשש סכנה?

ידוע בזה לחברים דבר?

[חכ"א אמר לי שמותר שהרי בזמן חז"ל כל אכילתם הייתה בדרך הסיבה. וצ"ע אם הסיבתם הייתה כמו שכיבה ממש בזמננו, או שהיו רק קצת מוטים על צידם].

ע"פ חכמי הרפואה יש בזה סכנה ואין להסיבה שהיו רגילים בה שום קשר עם שכיבה.
בשכיבה האדם שוכב וכל הגוף מאוזן ובקלות המזון עלול להחליק למקומות הלא נכונים ולחנוק את האוכל.
לעומת זאת, בהסבה הגוף מוטה והגרון שבו הבליעה נמצא גבוה יותר מאברי העכול
על אכילה מעומד היה צורך להזהיר שאינו דרך ארץ
אכילה בשכיבה פשיטא שהיא סכנה ולא ראו אפילו צורך להזהיר על כך

עי' ברא"ם בפ' מצורע (יד מו) שהביא מר' אברהם זעירא לענין שיעור אוכל בבית וז"ל בא"ד ס"ל דהכי בעי למיתני ליתן שיעור לנכנס כדי שיאכל השוכב דהיינו חולה המוטל על משכבו כו' עכ"ל.