מחפש משל בחז"ל עם הנמשל הבא

[yankev]

מחפש משל שהנמשל שלו: לתת דבר בכמות מרובה אבל בכעס ובצורה לא מכובדת.
אמנם במס' סוכה: "משל למה הדבר דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו", אך זה לא בדיוק מה שאני מחפש. (כנ"ל לגבי טוב ארוחת ירק ושלוה בה וגו'). האם יש משל אחר? תודה מראש!

[עובדיה חן]

אבימי בן רבי אבהו מאיר אומר, יותר משחשובה העשייה עצמה של מצוות כיבוד הורים, חשובה הדרך שבה היא נעשית. ובלשונו הציורית: "יש מאכיל לאביו פַּסְיוֹנִי (=עוף מפוטם ומשובח) וטורדו מן העולם (=נענש על כך), ויש מַטְחִינוֹ ברחיים (=מעביד את אביו בעבודה קשה) ומביאו לחיי העולם הבא (=מקבל שכר על כך)".

התלמוד הירושלמי מרחיב את הדברים: "מעשה באחד עשיר שהיה מאכיל את אביו מאכלים משובחים. פעם אחת שאל אותו אביו: "מניין לך כל המאכלים הללו שאתה מאכיל אותי?". השיב הבן בזלזול: "זקן! מה אכפת לך בכלל? תאכל ותהיה בשקט…".

ומעשה באחד עני שהיה רגיל במלאכה קשה (טוחן ברחיים), ופעם ציווה המלך על אביו שיעבוד אצלו. אמר הבן: "אבא, אני אלך במקומך לעבודת המלך (שהייתה מלווה בביזיונות והשפלות), ובינתיים תחליף אותי בעבודת הרחיים". נמצא שהראשון האכיל את אביו עופות מפוטמים אבל יורש גיהנום, ואילו השני העסיק את אביו ברחיים אבל יורש גן עדן…

[.השוחט]

הנותן פרוטה לעני ... והמפייסו ....

[מקדש מלך]

יבמות דף סג.

היכי דמי אשה רעה? אמר אביי: מקשטא ליה תכא ומקשטא ליה פומא. רבא אמר: מקשטא ליה תכא ומהדרא ליה גבא.

וברש"י

פומא - לקלל ולגדף עד זמן סעודה כדי לצערו.
ומהדרא ליה גבא - שלא לאכול עמו ומצערתו.