פורום אוצר החכמה

זכורני שיש משמעות במשנה ברורה שגם באמירת 'לכו נרננה' נחשב שמקבל ע"ע שבת, ולא רק באמירת 'מזמור שיר ליום השבת'.
זכור למישהו היכן המשנ"ב הזה?

אשרי יושבי ביתך כתב:זכורני שיש משמעות במשנה ברורה שגם באמירת 'לכו נרננה' נחשב שמקבל ע"ע שבת, ולא רק באמירת 'מזמור שיר ליום השבת'.
זכור למישהו היכן המשנ"ב הזה?

ביאור הלכה

מקדש שביעי כל שביעי כתב:
ביאור הלכה

סי' רסג, ד ד"ה וגם

דהם היו זהירים לומר ברכו הרבה קודם בה"ש שבזה הוא קבלת שבת כמו שבזמננו נוהגין לומר לכו נרננה ולכה דודי

אין ראיה באמירת 'לכו נרננה' לבד, שהרי הזכיר גם 'לכה דודי', ולכא' היינו סיומו 'בואי כלה'.

כאן הראוני את זה:

פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן רסז ס"ק א
ואנו מקבלין שבת ואומרים לכו נרננה ולכה דודי, הפסק ביניהם, יכול להיות כן.

משנה ברורה סימן שמב ס"ק א
ודע דכל סעיף זה לא מיירי כשקבל עליו שבת אבל אם קבל עליו שבת [כגון ע"י מזמור שיר ליום השבת או לכה דודי בזמנינו]

שאמירת 'בואי כלה' בלכה דודי הויא קבלת שבת מפורש במ"ב במקומו סו"ס רס"א. [לא תחלת הפיוט ולא לכו נרננה].