למה זה לי בכורה - שהראה באצבע

[איש_ספר]

תורה תמימה.png (19.11 KiB) נצפה 929 פעמים

תורה תמימה בראשית כה אות ל.
לא מצאתי את זה בזוהר
יש היודע מה מקור הדברים?

[לייטנר]

שהמילה 'זה' מסמנת הצבעה באצבע, בוודאי אינך מחפש מקור.
התו"ת יוצר גז"ש בין ההצבעה ב'זה אלי' ל'זה לי בכורה'.

[איש_ספר]

הוא כותב: ודרשו שהראה באצבע כלפי מעלה.

מי הם הדרשנים?

[דרומי]

השימוש במלה 'זה' כמתייחס לקב"ה - ראה גם סנהדרין מב, א: "כל המברך את החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה. כתיב הכא 'החודש הזה' וכתיב התם 'זה א-לי'". וכן במנחות נג, א וראה במהרש"א שם: "מלת זה הונח על דבר מיוחד וידוע כאילו הוא במקום האומר, והקב"ה .. מלא כל הארץ כבודו".

ובערכי הכינוים ערך 'זה': "כל הנבראים הם משתנים, מה שהיה אתמול אינו היום ומה שהוא היום אינו למחר, ולא יצדק עליו לומר 'זה הוא', אבל הקב"ה אין לפניו שינוי .. ומשה נתנבא בזה דשכינה הנקראת זה מדברת מתוך גרונו".

[מקדש מלך]

הוא כותב: ודרשו שהראה באצבע כלפי מעלה.

מי הם הדרשנים?

הדרשן הוא רבי יוחנן בגמרא בבבא בתרא שדבריו צוטטו בגוף הספר למעלה.
ובהערה הוא מסביר מניין שיצא לו ש"למה זה לי בכורה" רומז על כופר בעיקר, ומבאר שרבי יוחנן דרש 'זה' כמראה באצבע, וכיון שלא יתכן להראות באצבע על הבכורה, לכן דרש שהראה באצבע כלפי מעלה על הקב"ה שנקרא זה.

זה בנוגע לכוונת דברי התורה תמימה. השאלה מדוע הוצרך לכל הפלפול, ולא פירש כפשוטו שדרש גזירה שוה, היא כבר עניין לדיון נפרד.

[לבי במערב]

לא מצאתי את זה בזוהר

ורוח דקודשא אקרי 'זאת', דאיהו רזא דברית רשימא קדישא דאשתכח תדיר בבר נש, וכן "זה א-לי ואנוהו", "זה הוי’" (ס"א: הוא הוי').

[איש_ספר]

לא מצאתי את זה בזוהר

ורוח דקודשא אקרי 'זאת', דאיהו רזא דברית רשימא קדישא דאשתכח תדיר בבר נש, וכן "זה א-לי ואנוהו", "זה הוי’" (ס"א: הוא הוי').

זה ראיתי. שאלתי היכן כתוב שם שעשיו הראה באצבע לשמים.

הוא כותב: ודרשו שהראה באצבע כלפי מעלה.

מי הם הדרשנים?

הדרשן הוא רבי יוחנן בגמרא בבבא בתרא שדבריו צוטטו בגוף הספר למעלה.
ובהערה הוא מסביר מניין שיצא לו ש"למה זה לי בכורה" רומז על כופר בעיקר, ומבאר שרבי יוחנן דרש 'זה' כמראה באצבע, וכיון שלא יתכן להראות באצבע על הבכורה, לכן דרש שהראה באצבע כלפי מעלה על הקב"ה שנקרא זה.

זה בנוגע לכוונת דברי התורה תמימה. השאלה מדוע הוצרך לכל הפלפול, ולא פירש כפשוטו שדרש גזירה שוה, היא כבר עניין לדיון נפרד.

נראים דבריך...יש"כ.

[פרנקל תאומים]

השימוש במלה 'זה' כמתייחס לקב"ה - ראה גם סנהדרין מב, א: "כל המברך את החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה. כתיב הכא 'החודש הזה' וכתיב התם 'זה א-לי'". וכן במנחות נג, א וראה במהרש"א שם: "מלת זה הונח על דבר מיוחד וידוע כאילו הוא במקום האומר, והקב"ה .. מלא כל הארץ כבודו".

ובערכי הכינוים ערך 'זה': "כל הנבראים הם משתנים, מה שהיה אתמול אינו היום ומה שהוא היום אינו למחר, ולא יצדק עליו לומר 'זה הוא', אבל הקב"ה אין לפניו שינוי .. ומשה נתנבא בזה דשכינה הנקראת זה מדברת מתוך גרונו".

וכן בגמ' בתענית דף ל''א "עתיד הקב''ה לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן וכאו''א מראה באצבעו, שנאמר: "ואמר ביום ההוא הנה אלוקינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קיוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו".

[לבי במערב]

שאלתי היכן כתוב שם שעשיו הראה באצבע לשמים.

כמובן, הי' פשוט בעיני כמ"ש לעיל (ש'ודרשו' לא קאי על הזה"ק), ולכן לא זכיתי להבין שאלתו (כעת כבר הבנתי...).

[בחפשי כותב]

הוא כותב: ודרשו שהראה באצבע כלפי מעלה.

מי הם הדרשנים?

הדרשן הוא רבי יוחנן בגמרא בבבא בתרא

ובהא לא פליגי ר' יוחנן וריש לקיש, וכדדרש במדרש (ב"ר סג יג): "ריש לקיש אמר וכו', למה זה לי, מלמד שכפר בזה אלי".