פורום אוצר החכמה

תלמוד_ישן כתב:ידועים מה שאומרים בשם בעל החפץ חיים, שלאחר פטירתו של אדם יוכל ללמוד רק את המסכתות שלמד בחייו בעולם הזה.
ראיתי מישהו אומר שהמקור נמצא במדרש תנחומא.

מישהו יודע היכן הדברים נמצאים בתנחומא, או לפחות בספרי בעל החפץ חיים (או בשום ספר אחר)?
ייש"כ

.....ועתה אשאלך אחי ידוע לכל איש משלומי אמוני ישראל כי עסק האדם בישיבה של מעלה הוא תורת ד' כל אחד לפי מדרגתה כדאיתא בזוה"ק ובסה"ק מתיבתא דר"ע מתיבתא דאחיה השילוני והיינו שבתורה שלמד אדם בחייו יתגדל שם ידיעתו למעלה מאד והוגה בה ומתהני בחידושים המתחדשים לאין קץ כל יום ויום והוא פשוט כי במה ישיחו שם בעסק יער או דגן וכיו"ב אין שם לא אכילה ולא שתיה וכל צרכי בני אדם והאיש אשר לא למד תורה כעולם הלא ישב שם בע"כ כאלם לא יפתח פיו כי במה ידבר וכאלם ממש ישב ולא יום אחד ושנים אחדים רק ימים ושנים באין מספרי ומי עשה לו כ"ז אם לא האב בעצמו במנעו ממנו בסכלותו תורת ד' העומד לו לעולמי עד הנותנת לו כבוד וגדולה נצח נצחים יתן ד' שיתבוננו האבות מה שלפניהם ויוכו להם ולבניהם באושר התורה ומכה בזכות זה לגאולה כמש"כ גם כי יתם בגוים עתה שקבצם בבי"א.

תלמוד_ישן כתב:ידועים מה שאומרים בשם בעל החפץ חיים, שלאחר פטירתו של אדם יוכל ללמוד רק את המסכתות שלמד בחייו בעולם הזה.
ראיתי מישהו אומר שהמקור נמצא במדרש תנחומא.
מישהו יודע היכן הדברים נמצאים בתנחומא, או לפחות בספרי בעל החפץ חיים (או בשום ספר אחר)?
ייש"כ

תלמוד_ישן כתב:מישהו יודע היכן הדברים נמצאים בתנחומא.....

כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם (משלי ד, ב) בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם שֶׁהוּא לֹוֶה מִן אֲחֵרִים לוֹקֵחַ סְחוֹרָה יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, פְּעָמִים שֶׁהוּא מַפְסִיד. אֲבָל סְחוֹרָה שֶׁל תּוֹרָה אֵינוֹ כֵן. לָמַד אָדָם מִכָּאן פֶּרֶק אֶחָד וּמִכָּאן פֶּרֶק אַחֵר, מִכָּאן מַסֶּכֶת אַחַת וּמִכָּאן מַסֶּכֶת אַחֶרֶת, וְהוּא מִשְׂתַּכֵּר בָּהֶם, הֱוֵי, כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם. דָּבָר אַחֵר, כִּי לֶקַח טוֹב, לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה פְּרַקְמַטְיָא וְהוּא מִשְׂתַּכֵּר, פְּעָמִים שֶׁעוֹמֵד בְּיָדוֹ פְּעָמִים אֵינוֹ עוֹמֵד, אֲבָל הַתּוֹרָה עוֹמֶדֶת לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא, הֱוֵי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם לָכֶם.

תלמוד_ישן כתב:ידועים מה שאומרים בשם בעל החפץ חיים, שלאחר פטירתו של אדם יוכל ללמוד רק את המסכתות שלמד בחייו בעולם הזה.
ראיתי מישהו אומר שהמקור נמצא במדרש תנחומא.
מישהו יודע היכן הדברים נמצאים בתנחומא, או לפחות בספרי בעל החפץ חיים (או בשום ספר אחר)?
ייש"כ

ודע עוד, דאפילו מי שלמד הרבה, ולא נחסר לו רק חלק אחד מן התורה שלא למדה, כגון שחסר לו סדר אחד משניות מהששה סדרים, כמה ירע לנפשו עבור זה, ואינו דומה למי שאבד לו מכיסו מעות, אפילו אבידה גדולה, שדרך אדם לשכח בהמשך איזה עשיריות שנים, אבל בזה יצטער מזה אפילו אחר כמה אלפים שנה, כי בכל עת שיגיעו בעולם העליון, שהוא עולם הנצח, לדבר מהלכות אלו, יהיה כאלם - ולא יפתח פיו, [כי מעת שהורדה התורה בעוה"ז, שוב אי אפשר להשיגה כי אם בעוה"ז, וכמו שאמרו חז"ל, כיון שמת אדם - בטל מן התורה ומן המצות, ובעולם העליון הוא רק שמתרחב הידיעה במה שהשיג מכבר], וכש"כ אם יש לו ידיעה רק בסדר אחד, וחסר לו חמשה, כמה מהצער יגיע לו לנצח עבור זה, והאיש המתבונן בכ"ז, יזדרז עצמו שלא ילך אצלו הזמן לבטלה, כדי שלא יחסר לו חלקו בתורה לנצח.

הוגה כתב:אודה למי שיודע היכן נמצא המקור בשל"ה.

של"ה הקדוש - הגהות לתולדות אדם - בית אחרון י'
ראיתי וקבלתי אף מי שהוא עם הארץ גמור ומצטער מאד על מיעוט הבנתו ואינו מבין שום דבר, וקורא בכל לבו שמות של תורה שבכתב ותורה שבעל פה, כגון המזכיר שמות חמישה חומשי תורה חומש בראשית שמות תורת כהנים חומש הפקודים חומש משנה תורה, ואחר כך מזכיר שמות כל פרשה ופרשה מהחומש בראשית נח לך לך וכו', ואחר כך שמות נביאים ראשונים ואחרונים וכתובים כגון יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיה ירמיה יחזקאל כו' וכן כולם, ואחר כך שמות שיתא סדרי משנה זרעים מועד נשים נזיקים קדשים טהרות, ושמות כל המסכתות ופרקיהן כאשר הם נדפסים בסוף הסמ"ג, ואחר כך שמות מדרשי רז"ל כגון רבות תנחומא ספרא ספרי מכילתא תורת כהנים מדרש תהלים מדרש משלי אבכיר ילקוט ועוד הרבה כיוצא בהם, וכן מדרשים המדברים מסודות אלהיות זוהר ותקוני זוהר ובהיר ופרקי המרכבה ופליאה וקנה וכיוצא בהן, והוא קורא אלו השמות ונפשו חשקה בהן ובוכה על שאינו מבינם, אז הוא מרוצה להשם יתברך, ויזכה לזה לעתיד לבוא, ובתנאי שיסייעו בכל כחו לעזור לאותן המבינים בהם. על כן יעשה כל אחד לוח שירשום כל השמות ויקרא אותם ויהיו שגורים בפיו, כי אף מי שאינו עם הארץ, מכל מקום ראיתי בני עלייה והנה מועטים הזוכים ללמוד כולם, וקריאת השמות תועיל להיות נחשב כאילו עיין ולמד כולם, ובתנאי כשעושה כל המוטל עליו ובכל יכלתו, וישמע חכם ויוסף לקח.

שבענו מטובך כתב:אולי שייך לכאן: על הסיפור הידוע מאיש שלמד 'מסכת חגיגה' יש מציינים למדרש תנחומא (כמדומני). אם זכרוני אינו בכזיב יש על זה מאמר מר' שמואל אשכנזי.

בקרו טלה כתב:

הוגה כתב:אודה למי שיודע היכן נמצא המקור בשל"ה.

של"ה הקדוש - הגהות לתולדות אדם - בית אחרון י'
ראיתי וקבלתי אף מי שהוא עם הארץ גמור ומצטער מאד על מיעוט הבנתו ואינו מבין שום דבר, וקורא בכל לבו שמות של תורה שבכתב ותורה שבעל פה, כגון המזכיר שמות חמישה חומשי תורה חומש בראשית שמות תורת כהנים חומש הפקודים חומש משנה תורה, ואחר כך מזכיר שמות כל פרשה ופרשה מהחומש בראשית נח לך לך וכו', ואחר כך שמות נביאים ראשונים ואחרונים וכתובים כגון יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיה ירמיה יחזקאל כו' וכן כולם, ואחר כך שמות שיתא סדרי משנה זרעים מועד נשים נזיקים קדשים טהרות, ושמות כל המסכתות ופרקיהן כאשר הם נדפסים בסוף הסמ"ג, ואחר כך שמות מדרשי רז"ל כגון רבות תנחומא ספרא ספרי מכילתא תורת כהנים מדרש תהלים מדרש משלי אבכיר ילקוט ועוד הרבה כיוצא בהם, וכן מדרשים המדברים מסודות אלהיות זוהר ותקוני זוהר ובהיר ופרקי המרכבה ופליאה וקנה וכיוצא בהן, והוא קורא אלו השמות ונפשו חשקה בהן ובוכה על שאינו מבינם, אז הוא מרוצה להשם יתברך, ויזכה לזה לעתיד לבוא, ובתנאי שיסייעו בכל כחו לעזור לאותן המבינים בהם. על כן יעשה כל אחד לוח שירשום כל השמות ויקרא אותם ויהיו שגורים בפיו, כי אף מי שאינו עם הארץ, מכל מקום ראיתי בני עלייה והנה מועטים הזוכים ללמוד כולם, וקריאת השמות תועיל להיות נחשב כאילו עיין ולמד כולם, ובתנאי כשעושה כל המוטל עליו ובכל יכלתו, וישמע חכם ויוסף לקח.

הוגה כתב:בהקשר זה כדאי לציין את דברי השל"ה (או אביו) אודות מי שהוא עם הארץ שטורח ולא מצליח ללמוד ולהבין, שישנן את שמות המסכתות, ויועיל לו לעוה"ב כאילו למד.
אודה למי שיודע היכן נמצא המקור בשל"ה.

וונדרבר כתב:

שבענו מטובך כתב:אולי שייך לכאן: על הסיפור הידוע מאיש שלמד 'מסכת חגיגה' יש מציינים למדרש תנחומא (כמדומני). אם זכרוני אינו בכזיב יש על זה מאמר מר' שמואל אשכנזי.

הסיפור הידוע על האיש שלמד מסכת חגיגה, הוא בס' תורת הבית (למרן החפץ חיים) פרק ו', שמביא מנורת המאור (נר ג' כלל ח' ח"ג), בשם מדרש תנחומא.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=38&book=11153

ובתנחומא לפנינו ליתא, ובאמת אין זה לשון התנחומא אלא מעשה מאוחר הוא.

באמונתו כתב:

תלמוד_ישן כתב:ידועים מה שאומרים בשם בעל החפץ חיים, שלאחר פטירתו של אדם יוכל ללמוד רק את המסכתות שלמד בחייו בעולם הזה.
ראיתי מישהו אומר שהמקור נמצא במדרש תנחומא.
מישהו יודע היכן הדברים נמצאים בתנחומא, או לפחות בספרי בעל החפץ חיים (או בשום ספר אחר)?
ייש"כ

חפץ חיים - שם עולם חלק ב - הערות פרק ו הערה ***):

ודע עוד, דאפילו מי שלמד הרבה, ולא נחסר לו רק חלק אחד מן התורה שלא למדה, כגון שחסר לו סדר אחד משניות מהששה סדרים, כמה ירע לנפשו עבור זה, ואינו דומה למי שאבד לו מכיסו מעות, אפילו אבידה גדולה, שדרך אדם לשכח בהמשך איזה עשיריות שנים, אבל בזה יצטער מזה אפילו אחר כמה אלפים שנה, כי בכל עת שיגיעו בעולם העליון, שהוא עולם הנצח, לדבר מהלכות אלו, יהיה כאלם - ולא יפתח פיו, [כי מעת שהורדה התורה בעוה"ז, שוב אי אפשר להשיגה כי אם בעוה"ז, וכמו שאמרו חז"ל, כיון שמת אדם - בטל מן התורה ומן המצות, ובעולם העליון הוא רק שמתרחב הידיעה במה שהשיג מכבר], וכש"כ אם יש לו ידיעה רק בסדר אחד, וחסר לו חמשה, כמה מהצער יגיע לו לנצח עבור זה, והאיש המתבונן בכ"ז, יזדרז עצמו שלא ילך אצלו הזמן לבטלה, כדי שלא יחסר לו חלקו בתורה לנצח.

העניין נמצא מפורש גם במצורף פה:

הוגה כתב:בהקשר זה כדאי לציין את דברי השל"ה (או אביו) אודות מי שהוא עם הארץ שטורח ולא מצליח ללמוד ולהבין, שישנן את שמות המסכתות, ויועיל לו לעוה"ב כאילו למד.
אודה למי שיודע היכן נמצא המקור בשל"ה.