הרמב"ן מובא בקצוה"ח קנה י"ג
פורסם: ו' פברואר 25, 2022 1:56 am
בקצוה"ח בסוגיא דחרדל מביא את דברי הרמב"ן בלשון 'וז"ל - עכ"ל', ולא זכיתי למוצאו.
כי בשלמא כשלקח משרה ואח"כ זרע אידך ירק, אמרינן כיון שזה לקח המשרה בהיתר לא היה רשות לזה לזרוע אח"כ הירק ולדחות הראשון שסמך בהיתר, אבל כי מכר לשני בני אדם וזה לקח משרה וזה לקח ירק דאז גם הירק נעשה ברשות ועכשיו מזיק המשרה לירק ולכן צריך להרחיק, ואקשינן מכלל דר' יוסי סבר על הניזק להרחיק ואהני ליה מקחו דלקח החרדל בהיתר אף שהדבורים נמי עמדו ברשות, אי הכי אפילו משרה וירקא נמי, ומשני אלא לעולם ר"י נמי על המזיק ס"ל, ולא כדס"ד השתא דר"י סבר דבעל דבורים לבד נקרא מזיק, אלא שניהם מזיקין זה את זה ושניהם כופין את עצמן להרחיק כל אחד חצי הרחקה, ור"י לאו לנפשיה קאמר שיהיה מותר לסמוך מעיקר הדין, אלא לרבנן קאמר אם אין בעל דבורים מרחיק למה זה ירחיק, והכי דייקא לישנא דגמ' דקאמר, ה"ק ליה ר"י לרבנן, דמשמע שלא יהא ר"י מתיר מעיקר הדין, אלא לרבנן קאמר אם אין בעל דבורים מרחיק שהוא הגורם הגדול בנזקין הללו למה זה ירחיק, והדר מסקינן דר"י לאו טעמיה דנפשיה קאמר להו לרבנן, אלא לדידהו קאמר ולדבריהם קאמר להו, לדידי אפי' משרה וירקא לא בעי רחוקי וכו', והאי פירוקא דמפרקינן השתא דר"י על המזיק ס"ל ולא שיהא מתיר מן הדין, רק לרבנן קאמר אם זה אינו מרחיק למה זה ירחיק, וה"ה דמצי לפרוקי מקמי דתיתי דרבינא, אלא שלא עלה פירוק זה עד עכשיו