פורום אוצר החכמה

תיקון ללשון הרע:

"סיפר ר' מיכה שוורץ בוגר ישיבת הכותל,

הרב פריימן היה נכנס מפעם לפעם אל האדמו"ר מביאלה זצ"ל בעל חלקת יהושע.
באחד הפעמים אשר הגיע אליו, ראהו והנה הוא יושב על הרצפה.
לתמיהת הרב פריימן, הסביר האדמו"ר כי ישנה הלכה לגבי תקנתו של אדם, אשר אמר לשון הרע,
שהרי אם יבקש את סליחתו של מי שדיבר על אודותיו, עלול הוא לפגוע בו שהוא אינו יודע כלל מאותו לשון הרע שנאמר עליו.
מהי תקנתו? שישב על הריצפה ויתבזה בפני תלמיד חכם.
מששמע האדמו"ר כי הרב פריימן עומד לבקרו, ישב על הריצפה להתבזות בפני תלמיד חכם".

[לבקר בהיכלו, עמוד 300, הגברת מיכל פלהיימר]

איפה מופיעה כזו הלכה, לשבת ולהתבזות בפני ת"ח?

לכאו' הכוונה ל'קבלת נזיפה'.

אין כזו הלכה ואין בזה שום הגיון
מסתבר שהפרטים שנמסרו לא עברו כראוי
התקנה של מספר לשון הרע היא לעסוק בתורה כמבואר בגמרא ובחפץ חיים

בכתבי ברסלב מובא ענין של "וידוי דברים בפני תלמיד חכם".

עזריאל ברגר כתב:בכתבי ברסלב מובא ענין של "וידוי דברים בפני תלמיד חכם".

מדהים!
אפילו את המנהג הזה העתיקו מן עובדי עבודה זרה!

מגדל כתב:

עזריאל ברגר כתב:בכתבי ברסלב מובא ענין של "וידוי דברים בפני תלמיד חכם".

מדהים!
אפילו את המנהג הזה העתיקו מן עובדי עבודה זרה!

לאט לך!
חסידי אשכנז חייבו את השב שיתוודה לפני חכם.
עי' תשובות הרוקח, ירושלים תשעד, במבוא.
וכבר היה אשכול ישן על זה.

מתפעל כתב:תיקון ללשון הרע:

"סיפר ר' מיכה שוורץ בוגר ישיבת הכותל,

הרב פריימן היה נכנס מפעם לפעם אל האדמו"ר מביאלה זצ"ל בעל חלקת יהושע.
באחד הפעמים אשר הגיע אליו, ראהו והנה הוא יושב על הרצפה.
לתמיהת הרב פריימן, הסביר האדמו"ר כי ישנה הלכה לגבי תקנתו של אדם, אשר אמר לשון הרע,
שהרי אם יבקש את סליחתו של מי שדיבר על אודותיו, עלול הוא לפגוע בו שהוא אינו יודע כלל מאותו לשון הרע שנאמר עליו.
מהי תקנתו? שישב על הריצפה ויתבזה בפני תלמיד חכם.
מששמע האדמו"ר כי הרב פריימן עומד לבקרו, ישב על הריצפה להתבזות בפני תלמיד חכם".

[לבקר בהיכלו, עמוד 300, הגברת מיכל פלהיימר]

איפה מופיעה כזו הלכה, לשבת ולהתבזות בפני ת"ח?

ביררתי, והחלקת יהושע זי"ע היה הרבה הרבה פעמים [לעיתים כמה פעמים ביום!] מקבל נזיפה על הקרקע בגין שמות הק' שאולי לא כיוון כראוי, ומבקש שיתירו לו.
התפנטז משהו למספר, שחשב שישב לכבודו על הקרקע, וכו'

נראה לי שראתה לא יודע מי היה הרב פריימן שאתה כותב עליו ככה "התפנטז משהו למספר שחשב שישב לכבודו על הקרקע וכו'.".
וראוי שתבקש מחילה על קברו
כנראה שיש כאן טעות אבל הטעות הא לא של המספר אלא של מי ששמע וכתב את הסיפור

חד ברנש כתב:

מגדל כתב:

עזריאל ברגר כתב:בכתבי ברסלב מובא ענין של "וידוי דברים בפני תלמיד חכם".

מדהים!
אפילו את המנהג הזה העתיקו מן עובדי עבודה זרה!

לאט לך!
חסידי אשכנז חייבו את השב שיתוודה לפני חכם.
עי' תשובות הרוקח, ירושלים תשעד, במבוא.
וכבר היה אשכול ישן על זה.

ואכן, מי לנו מושפעים מסביבתם יותר מחסידי אשכנז?

אולי יש להוסיף על העניין, דהנה יש שני חלקים בלשה"ר בנ"א לחבירו ובנ"א למקום, לגבי בנ"א לחבירו בוודאי שחייב לעשות כל השתדלות לרצות ולבקש מחילה ממנו.
אלא שבאופן שהוא מצידו עשה כל יכלתו,ובמקרה דידן אין ביכולתו לבקש מחילה, באופן זה אולי יש לו לסמוך על מחילה של ערב יו"כ וכו שמחל לו, אלא כלפי בנ"א למקוםעדיין חסר כפרה, אולי הביזוי לפני ת"ח אחרי תשובה יועיל לו לכפר לו את החלק הזה.ועדיין צ"ב

מגדל כתב:

חד ברנש כתב:

מגדל כתב:

עזריאל ברגר כתב:בכתבי ברסלב מובא ענין של "וידוי דברים בפני תלמיד חכם".

מדהים!
אפילו את המנהג הזה העתיקו מן עובדי עבודה זרה!

לאט לך!
חסידי אשכנז חייבו את השב שיתוודה לפני חכם.
עי' תשובות הרוקח, ירושלים תשעד, במבוא.
וכבר היה אשכול ישן על זה.

ואכן, מי לנו מושפעים מסביבתם יותר מחסידי אשכנז?

בעניין הנוכחי זה ממש לא נכון (אע"פ שרבם של החסידים, ר' יהודה החסיד, כתב כמפורסם, שהיהודים בכל מקום נמשכים אחרי מנהגי הגויים וכו').
אפילו 'חכמי' המחקר, כמו פרופ' יוסף דן וא' מרקוס (שהם עסקו בתורת התשובה של חסידי אשכנז יותר מחבריהם) טוענים, שתורת התשובה של חסידי אשכנז לא הושפעה ממנהגי הנוצרים שסביבותיהם.
ואם היית מעיין במבוא שציינתי, לא היית בא לכלל טעות זו.
אכן, הספר הנ"ל אינו מצוי באוצר אך עדיין קיים בעולם, בכמה וכמה ספריות ציבוריות ופרטיות, ואין זה נאה להפריח טענות קודם שמעיינים בהפנייה.

כדכד כתב:נראה לי שראתה לא יודע מי היה הרב פריימן שאתה כותב עליו ככה "התפנטז משהו למספר שחשב שישב לכבודו על הקרקע וכו'.".
וראוי שתבקש מחילה על קברו
כנראה שיש כאן טעות אבל הטעות הא לא של המספר אלא של מי ששמע וכתב את הסיפור

אני אכן לא יודע מי היה הרב פריימן, ולא כתבתי עליו מאומה.
כתבתי על המספר מיכה שוורץ, שהתיר לעצמו לפנטז סיפור על החלקת יהושע זצ"ל שאף נדפס בספר, במילתא דעבידא לגלויי בבירור קצר אצל כל חסיד שהיה אצלו, כשם שאני עשיתי.
בושה.

הסיפור שלו לא היה על החלקת יהושע אלא על הרב פריימן
איני בטוח עדין שהטעות היתה של המספר שזכרת שגם עליו אינך יודע מי הוא (גם אני לא) ואולי הטעות היתה אצל מי ששמע ממנו את הסיפור ונכתב בספר.
כללו של דבר, יש בדבריך משום לשון הרע ולא היה ראוי מצדך להתבטא כך כשאינך מכיר את הנפשות הפועלות.
בכל אופן בדבריך נכתב "התפנטז משהו למספר שחשב שישב לכבודו על הקרקע". בסיפור כפי שהוא כתוב כתוב שהאדמו"ר ישב על הקרקע כדי להתבזות בפני הת"ח שהגיע אליו דהיינו הרב פריימן - לפי זה מתבקש שדבריך אלו יהיו מוסבים על הרב "שחשב שישב לכבודו על הקרקע" ולכן הגבתי כפי שהגבתי.
עכשו אני מבין שכנראה טעיתי בפירוש מה שכתבת (עדיין לא מובן לי איך אפשר להסביר את דבריך הנ"ל כפי שהסברת כאן) 7ולא התייחסת לרב עצמו ואני האשמתי אותך בחינם בביזוי תלמיד חכם ואני מבקש מחילה על כך.

"ביררתי, והחלקת יהושע זי"ע היה הרבה הרבה פעמים [לעיתים כמה פעמים ביום!] מקבל נזיפה על הקרקע
בגין שמות הק' שאולי לא כיוון כראוי, ומבקש שיתירו לו".

לקבל נזיפה, חשבתי שזה כאשר אדם פוגע ברב, הרי שהוא בא אליו וחולץ נעליו ומקבל נזיפה.
וגם שם לא חושב שיש ענין של לשבת על הריצפה.

כאן אתה אומר שהרבי זצ"ל, עשה כן בגלל ענין של אמירת שם השם בלי כוונה, ואז יש ענין של קבלת נזיפה בפני ת"ח?
מה המקור לזה?

ומאי משמע מבקש שיתירו לו, כמו התרת נדרים?