הנחת עץ רימון על שולחן ליל הסדר

[אשרי יושבי ביתך]

ראיתי שהובא בשם הגה"צ רבי שריה דבילצקי זצ"ל כך:

מוריה גליון תכד-תכו עמ' שכח.PNG (15.76 KiB) נצפה 1500 פעמים

וכן השיב מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל:

שאלת רב ח''א עמ' שנא.PNG (29.16 KiB) נצפה 1500 פעמים

האם מצינו מקור או לאי מי מגדולי הדורות שכן נהגו בדבר זה?
מנין הגיעה השאלה בכלל האם יש לנהוג כך והתשובה שלא ראינו?

[אשרי יושבי ביתך]

האם מצינו מקור או לאי מי מגדולי הדורות שכן נהגו בדבר זה?
מנין הגיעה השאלה בכלל האם יש לנהוג כך והתשובה שלא ראינו?

האם מצינו אי מי שנהג במנהג זה של הנחת עץ רימון בשולחן ליל הסדר?

[רציני]

בסדר היום (סידור הקערה של ליל פסח), כתב בשם חכם מקובל להניח רימון.
את החרוסת יש עושים עם רימון.
המשנה ברורה (סימן תע"ג, ס"ק כ"ט) כתב שלא צריך לצלות את הפסח עם רימון כי זה טורח.

[אשרי יושבי ביתך]

בסדר היום (סידור הקערה של ליל פסח), כתב בשם חכם מקובל להניח רימון.

מה כוונתו? להניח רימון בתוך הקערה? זכר למה?

[בחפשי כותב]

אגב מענין לענין, כתב בספר 'זה השלחן' מנהגי ק"ק אלגיר (דיני ברכת אילנות, נדפס באלגיר שנת תרמ"ה): "נהגו שאין מברכין [ברכת אילנות] אלא על פרחי רמונים".

[יוסף חיים אוהב ציון]

בסדר היום (סידור הקערה של ליל פסח), כתב בשם חכם מקובל להניח רימון.

מה כוונתו? להניח רימון בתוך הקערה? זכר למה?

ספר סדר היום - סדר חג הפסח
עוד שמעתי סדר אחר מפי חכם מקובל, וראיתי לכתבו אם ישר בעיני השומע. יקח קערה חשובה בכל הבא מידו ויסדר בה י"ב דברים וכל דבר בו' חלקים, עולים ע"ב חלקים, רמז לשם בן ע"ב יתברך שבכחו רגע הים ויוצאנו ממצרים, ואלו הם הי"ב דברים - גפן תאנה ורמון, בשר, ביצים, דגים, חזרת, עולשין, חרוסת, מצות, מלח, כרפס. ורומזים לארבעה טורי אבן, שכל טור שלש אבנים. הטור הראשון, אדם פטדה וברקת. כנגדו ענב, שלש אותיות כנגד שלש אותיות, אדם, ע' כנגד א' שכן מתחלף באותיות אחה"ע, נ' כנגד ד' שכן מתחלף באותיות דטלנ"ת, ב' כנגד המ"ם שכן מתחלף באותיות בומ"פ. תאנה במקום פטדה. תי"ו כנגד הפ' שכן מתחלף באותיות אלפ"א בית"א דא"ע ב"ס ג"ן ד"ם ה"ל ו"ך ז"י ח"ט פ"ת צ"ש ק"ר. אלף במקום ט' שכן מתחלף באלפ"א בית"א דא"ט ב"ח, נ' במקום דל"ת שכן מתחלף באותיות דטלנ"ת. ה' בה'. רמון במקום ברקת. ר' במקום בי"ת שכן מתחלף באלפ"א בית"א דאי"ק בכ"ר. מם במקום ר' שכן מתחלף באלפ"א בית"א דאח"ס בט"ע גי"ף דק"ץ הל"ק ומרז"נ ש"ת. ו' במקום ק' באלפ"א בית"א דאחס"ב הלק"ו. נ' במקום תי"ו באותיות דטלנ"ת. הטור השני, נפך ספיר ויהלום. כנגדם, בשר דגים ביצה. בשר במקום נפך בחלוף, דגים כנגד ספיר, ביצה כנגד יהלום. ואם לא ימצא בהם חלוף, נעשה חלוף בחלוף עד שיבוא. וכן הטור השלישי, לשם שבו ואחלמה. כנגדם, חזרת עולשין חרוסת, ולא ידעתי אכנה. הטור הרביעי, תרשיש שהם ישפה, כנגדם, מצות מלח כרפס:
וכיצד יעשה, יסדר ששה צמוקים יפים וטובים, וששה תאנים חשובים, וששה רמונים שלמים או אפילו חתוכים ואפילו ששה גרעינים, וששה חתיכות בשר, וששה דגים קטנים או ששה חתיכות, וששה ביצים מבושלות שיאכל מהם קודם אכילתו לאבלות על החרבן, וששה חזרות או ששה עלין גדולים, וששה קלחים של עולשין או ששה עלין, וששה עיגלין של חרוסת, והשלש מצות בששה חורין הא' בא' והב' בב' והג' בג', וצריך שיעשה החור באצבעו הימני ויכנס כל האצבע עד שיעבור,
ויקח ששה גרגרי מלח וישים אותם בכוס של חומץ כדי שיטבל בתוכו הכרפס, וששה קלחי כרפס או ששה עלין. וכשאומר הא לחמא עניא יתן הקערה על ראשו והוא עומד ורגליו כמי שרוצה ללכת כדי שישאלו, ואחרי שיגמור אותה ברייתא יחזור בקערה על ראשי המסובין, וישב ויתחיל עבדים היינו לפרעה שזו היא תחלת ההגדה. זה שמעתי וכל הדברים האלה נראים לי דבר נביאות לא ראיתי מי שנהג זה כלל, ומפני שאמרו לי שהוא ענין מקובל כתבתי אותו והעושה לא הפסיד כיון שכוונתו לשמים.

[אברהם]

אגב רימון,
יש לשים לב שהרימון משמש בכל מועדי התורה:

פסח - שיפוד הפסח, חרוסת.
שבועות - ביכורים
ראש השנה - סימנים...
יום הכיפורים - מפרכים ברימונים
סוכות - עיטורי הסוכה

[בחפשי כותב]

אגב רימון,
יש לשים לב שהרימון משמש בכל מועדי התורה:

פסח - שיפוד הפסח, חרוסת.
שבועות - ביכורים
ראש השנה - סימנים...
יום הכיפורים - מפרכים ברימונים
סוכות - עיטורי הסוכה

אפשר לפרש עפי"ז בדרך צחות דברי חכמינו ז"ל שבני ישראל "מלאים מצוות כרמון". ר"ל שהם מלאים מצוות כל כך, שבפרי אחד - כמו הרמון, מקיימים בו מצוות בכל מועדי השנה.

וגם לחנוכה ופורים מצינו קשר עם 'רמון'.

חנוכה - עיין בתרגום על הפסוק (שה"ש ד ג) 'כפלח הרמון רקתך', שזה נאמר על החשמונאים מתתיהו ובניו. ובספה"ק כתבו רמז שהמלה 'הרמון' אותיות 'מנורה'.

פורים - עיין בתרגום שני על הפסוק (אסתר ו י) 'ויאמר המלך להמן מהר קח הלבוש' וגו', שהיו על הלבוש ההוא פעמון זהב ורמון לכל פנה ופנה. ועיין בילקוט שמעוני (אסתר רמז תתרנט) שעץ רמון טען לפני הקב"ה שיתלה המן עליו, עיי"ש.

[תא חזי]

כיון שהובא כאן לשון סדר היום

והשלש מצות בששה חורין הא' בא' והב' בב' והג' בג', וצריך שיעשה החור באצבעו הימני ויכנס כל האצבע עד שיעבור,

האם מובן מה הכוונה בזה? והלא צריכים את המצות ללחם משנה, ומה פירוש שעושה בהם חורין? (ואפי' אי נימא דאיירי במצות רכות שהחור אינו מחסר בהן, מכל מקום אינן שלימות ממש). ובלאו הכי לא מובן מה הכוונה שיעשה בהן ששה חורין. האם הכוונה שיקפל כל מצה ויעשה בה חור מצד אחד של הקיפול לצד השני? ואז כשיפתח המצה יימצאו בה שני חורים?
(ועצם טעמו נראה שהוא כדי שיהיו ו' סימנים במצות, ב' חורים בכל מצה)
(כשאני חושב על זה אפשר הכוונה היא שכשעושה מצות המצוה, יסמן מראש בעריכת הבצק שני חורים גדולים מפולשים במצות שעושה עבור הקערה)

וכשאומר הא לחמא עניא יתן הקערה על ראשו והוא עומד ורגליו כמי שרוצה ללכת כדי שישאלו, ואחרי שיגמור אותה ברייתא יחזור בקערה על ראשי המסובין, וישב ויתחיל עבדים היינו לפרעה שזו היא תחלת ההגדה.

האם זה המקור היותר ראשוני למנהג כמה קהילות (אני מכיר את זה בעיקר מהמרוקאים) לסובב הקערה על ראש המסובים באמירת 'הא לחמא עניא'?

זה שמעתי וכל הדברים האלה נראים לי דבר נביאות לא ראיתי מי שנהג זה כלל, ומפני שאמרו לי שהוא ענין מקובל כתבתי אותו והעושה לא הפסיד כיון שכוונתו לשמים.

למעשה גם בעל סדה"י מעלה למסקנא בדומה למ"ש הגרש"ד והגרח"ק ע"ה.

[עץ הזית]

כיון שהובא כאן לשון סדר היום

והשלש מצות בששה חורין הא' בא' והב' בב' והג' בג', וצריך שיעשה החור באצבעו הימני ויכנס כל האצבע עד שיעבור,

האם מובן מה הכוונה בזה? והלא צריכים את המצות ללחם משנה, ומה פירוש שעושה בהם חורין? (ואפי' אי נימא דאיירי במצות רכות שהחור אינו מחסר בהן, מכל מקום אינן שלימות ממש). ובלאו הכי לא מובן מה הכוונה שיעשה בהן ששה חורין. האם הכוונה שיקפל כל מצה ויעשה בה חור מצד אחד של הקיפול לצד השני? ואז כשיפתח המצה יימצאו בה שני חורים?
(ועצם טעמו נראה שהוא כדי שיהיו ו' סימנים במצות, ב' חורים בכל מצה)
(כשאני חושב על זה אפשר הכוונה היא שכשעושה מצות המצוה, יסמן מראש בעריכת הבצק שני חורים גדולים מפולשים במצות שעושה עבור הקערה)

ברור כמסקנתך שעשיית החורים היא לפני האפייה, אבל לא כמו שנקטת שהן שני חורים בכל מצה, אלא חור אחד במצה הראשונה, ושניים בשנייה, ושלושה בשלישית (ונמצא בשלשתן יחד ששה חורים בסך הכל), והסיבה לכך היא כדי שיהא היכר איזו נאפתה תחילה להקדימה למצוה ראשונה, והנאפית שנייה תהא למצוה השנייה, כנזכר זה בראשוני אשכנז.

[חד ברנש]

אגב רימון,
יש לשים לב שהרימון משמש בכל מועדי התורה:

פסח - שיפוד הפסח, חרוסת.
שבועות - ביכורים
ראש השנה - סימנים...
יום הכיפורים - מפרכים ברימונים
סוכות - עיטורי הסוכה

וכמובן גם ב-ט"ו בשבט...

[כדכד]

בסדר היום (סידור הקערה של ליל פסח), כתב בשם חכם מקובל להניח רימון.
את החרוסת יש עושים עם רימון.
ה[b]משנה ברורה (סימן תע"ג, ס"ק כ"ט) כתב שלא צריך לצלות את הפסח עם רימון כי זה טורח.

[/b]המשנה ברורה, כמובן, אינו אומר שאת הפסח א"צ לצלות בשפוד של רימון, אלא מסבירשאת תבשיל הבשר שעושים זכר לפסח צולים ע"ג גחלים ולא על שפוד של רימון כמו הפסח

[רציני]

בסדר היום (סידור הקערה של ליל פסח), כתב בשם חכם מקובל להניח רימון.
את החרוסת יש עושים עם רימון.
ה[b]משנה ברורה (סימן תע"ג, ס"ק כ"ט) כתב שלא צריך לצלות את הפסח עם רימון כי זה טורח.

[/b]המשנה ברורה, כמובן, אינו אומר שאת הפסח א"צ לצלות בשפוד של רימון, אלא מסבירשאת תבשיל הבשר שעושים זכר לפסח צולים ע"ג גחלים ולא על שפוד של רימון כמו הפסח

האם כוונת המשנה ברורה שלכן לא צריך בכלל. או האם כוונת המשנה ברורה שיש בזה עניין אבל לא צריך לטרוח ואין הכי נמי אם אין לך טורח תעשה זאת.