פורום אוצר החכמה

אני מחפש על גדולי ישראל בעיקר חסידים או קדמונים המקובלים לכל, שהקפידו מאד לעמוד בתפלה ולא לשבת עד כמה שיכלו.

איני יודע על 'הקפידו מאוד', אך לגבי תפלת הבוקר של שבת וחג - כלומר, מתחילת 'הודו' עד לאחר מוסף - מצינו במנהג כמה מאדמו"רי חב"ד שעמדו כל הזמן ולא ישבו כלל (מלבד בימים נוראים).

יש אריכות גדולה בענין של עמידה בברכות ק"ש, שלפי הקבלה הדבר אינו רצוי לכאורה, ובכל זאת מצינו לכמה צדיקים (וכנ"ל) שעמדו בכל ברכות ק"ש, וכמדומני שהאריכו בזה במיוחד בשושלת ה'חתם סופר'.

תורה מפוארת כתב:אני מחפש על גדולי ישראל בעיקר חסידים או קדמונים המקובלים לכל, שהקפידו מאד לעמוד בתפלה ולא לשבת עד כמה שיכלו.

שמעתי כך ממו"ח על א' מגדולי האדמו"רים בדור הקודם, כמדומני האדמו"ר מלובלין - רבי אברהם איגר זצ"ל (שאם אינני טועה, עליו התבטא פעם הרבי מליובאוויטש "ער איז אן אמת'ר רבי" - הוא רבי אמיתי).
מו"ח כיליד בני-ברק הכירו מקרוב, ואמר שלא היה לו כסא בבית המדרש שלו, כי הוא לא היה יושב בכלל בקביעות, אלא רק בסעודה שלישית היה יושב לשולחן עם החסידים.
ושאלתיו כיצד נהג בנפילת אפיים, והשיב לי שמסתמא היה יושב על כסא מזדמן.

עזריאל ברגר כתב:

תורה מפוארת כתב:אני מחפש על גדולי ישראל בעיקר חסידים או קדמונים המקובלים לכל, שהקפידו מאד לעמוד בתפלה ולא לשבת עד כמה שיכלו.

שמעתי כך ממו"ח על א' מגדולי האדמו"רים בדור הקודם, כמדומני האדמו"ר מלובלין - רבי אברהם איגר זצ"ל (שאם אינני טועה, עליו התבטא פעם הרבי מליובאוויטש "ער איז אן אמת'ר רבי" - הוא רבי אמיתי).
מו"ח כיליד בני-ברק הכירו מקרוב, ואמר שלא היה לו כסא בבית המדרש שלו, כי הוא לא היה יושב בכלל בקביעות, אלא רק בסעודה שלישית היה יושב לשולחן עם החסידים.
ושאלתיו כיצד נהג בנפילת אפיים, והשיב לי שמסתמא היה יושב על כסא מזדמן.

חסידי פולין אינם מדקדקים כל כך לשבת בתחנון, ורבים מהם נופלים על פניהם מעומד. לא מופרך שגם הוא נהג כמוהם.
אגב, אם הוזכר רבי אברהם אייגר זצ"ל, מעניין לספר עדות ששמעתי מאדם נאמן ששמע משפחתו של האדמו"ר, שהשבט הלוי זצ"ל נפגש איתו פעם ואמר לו שדמות דיוקנו דומה לזקינו הקדוש הגרע"א. ולשאלתו מניין הוא יודע כיצד נראתה צורת קדשו של הגרע"א, ענה שראה אותו בחלום...

זכור לי שאמרו על האדמו"ר מטאהש זי"ע שהיה מאד מהדר בזה.
אני מחפש מישהו קדום או איזה שיחה נאה בענין זה, כמה שיותר קדום.

ובספר "המספיק לעובדי ה'" לרבינו אברהם בן הרמב"ם ח"ב פכ"ה כתב ש"שליח הצבר צריך לעמוד במשך כל התפלה כשליח הקהל אבל הם אינם צריכים לעמוד אלא בתפלת העמידה, ואע"פ שיותר ראוי לעמוד . . ומכל מקום אם יש את נפשו להתאמץ לעמוד בשעת קריאת שמע וברכותיה כמו שעומד בתפלה, הרי זה משובח".

עי' ב"י וד"מ סי' ס"ג ובשאר אחרונים. [ובפר"ח שם ציין להא דבהמ"ז, ע"ס קפג "צריך לישב כדי שיהא יוכל לכוין יותר"]. וער"מ רפ"ט מתפלה "כל העם יושבים". וי"ל.

דרומי כתב:ובספר "המספיק לעובדי ה'" לרבינו אברהם בן הרמב"ם ח"ב פכ"ה כתב ש"שליח הצבר צריך לעמוד במשך כל התפלה כשליח הקהל אבל הם אינם צריכים לעמוד אלא בתפלת העמידה, ואע"פ שיותר ראוי לעמוד . . ומכל מקום אם יש את נפשו להתאמץ לעמוד בשעת קריאת שמע וברכותיה כמו שעומד בתפלה, הרי זה משובח".

הוא נמשך בזה אחרי הצופים.

יבנה כתב:

דרומי כתב:ובספר "המספיק לעובדי ה'" לרבינו אברהם בן הרמב"ם ח"ב פכ"ה כתב ש"שליח הצבר צריך לעמוד במשך כל התפלה כשליח הקהל אבל הם אינם צריכים לעמוד אלא בתפלת העמידה, ואע"פ שיותר ראוי לעמוד . . ומכל מקום אם יש את נפשו להתאמץ לעמוד בשעת קריאת שמע וברכותיה כמו שעומד בתפלה, הרי זה משובח".

הוא נמשך בזה אחרי הצופים.

מיהם "הצופים"?

עזריאל ברגר כתב:

יבנה כתב:

דרומי כתב:ובספר "המספיק לעובדי ה'" לרבינו אברהם בן הרמב"ם ח"ב פכ"ה כתב ש"שליח הצבר צריך לעמוד במשך כל התפלה כשליח הקהל אבל הם אינם צריכים לעמוד אלא בתפלת העמידה, ואע"פ שיותר ראוי לעמוד . . ומכל מקום אם יש את נפשו להתאמץ לעמוד בשעת קריאת שמע וברכותיה כמו שעומד בתפלה, הרי זה משובח".

הוא נמשך בזה אחרי הצופים.

מיהם "הצופים"?

חסידי מצרים נמשכו אחרי הצופים או סופים שהיו נזירים איסלאמיים. עי' במצורפים