כיון שנטה אדם למות, אין רשאין ליפרד ממנו, כדי שלא תצא נפשו <ג> והוא יחידי. (ומצוה לעמוד על האדם בשעת יציאת נשמה, שנאמר: ויחי עוד לנצח לא יראה השחת כי יראה חכמים ימותו וגו') (תהילים מ"ט, יא) (הגהות אלפסי שם).
אשרי יושבי ביתך כתב:לאור מה שכתבתי כאן, נסתפקתי האם מצינו בחז"ל ובספה"ק באמת ענין להיות בשעת יציאת נשמה של צדיק, שהוא שעה של עת רצון וכיו"ב (כך שמעתי), או שאין לזה מקור, ומלבד חיוב הקריעה שיש בכל אדם בישראל בעת יציאת נשמה, לא מצינו ענין מיוחד להיות בשעת יציאת נשמתו של צדיק.
אשמח לכל מקור לענין.
רש"י:ההוא יומא דאשכבתיה דרבי, נפקא בת קלא ואמרה: כל דהוה באשכבתיה דרבי - מזומן הוא לחיי העוה"ב. ההוא כובס כל יומא הוה אתי קמיה, ההוא יומא לא אתא, כיון דשמע הכי, סליק לאיגרא ונפל לארעא ומית, יצתה בת קול ואמרה: אף ההוא כובס מזומן הוא לחיי העולם הבא.
רגילים לפרשו בלוייה, ולא זוהי פשוטו.יומא דאשכבתיה - יום פטירתו.
אראל כתב:סילוק אליהו השמימה ותלמידו אלישע יוכיח
וַיְהִ֣י כְעָבְרָ֗ם, וְאֵ֨לִיָּ֜הוּ אָמַ֤ר אֶל־אֱלִישָׁע֙ - שְׁאַל֙ מָ֣ה אֶֽעֱשֶׂה־לָּ֔ךְ בְּטֶ֖רֶם אֶלָּקַ֣ח מֵעִמָּ֑ךְ - וַיֹּ֣אמֶר אֱלִישָׁ֔ע - וִֽיהִי־נָ֛א פִּֽי־ שְׁנַ֥יִם בְּרוּחֲךָ֖ אֵלָֽי: וַיֹּ֖אמֶר הִקְשִׁ֣יתָ לִשְׁא֑וֹל, אִם־תִּרְאֶ֨ה אֹתִ֜י לֻקָּ֤ח מֵֽאִתָּךְ֙ יְהִֽי־לְךָ֣ כֵ֔ן - וְאִם־אַ֖יִן לֹ֥א יִהְיֶֽה: וַיְהִ֗י הֵ֣מָּה הֹלְכִ֤ים הָלוֹךְ֙ וְדַבֵּ֔ר, וְהִנֵּ֤ה רֶֽכֶב־אֵשׁ֙ וְס֣וּסֵי אֵ֔שׁ וַיַּפְרִ֖דוּ בֵּ֣ין שְׁנֵיהֶ֑ם, וַיַּ֙עַל֙ אֵ֣לִיָּ֔הוּ בַּֽסְּעָרָ֖ה הַשָּׁמָֽיִם: וֶאֱלִישָׁ֣ע רֹאֶ֗ה...
אשרי יושבי ביתך כתב:לאור מה שכתבתי כאן, נסתפקתי האם מצינו בחז"ל ובספה"ק באמת ענין להיות בשעת יציאת נשמה של צדיק, שהוא שעה של עת רצון וכיו"ב (כך שמעתי), או שאין לזה מקור, ומלבד חיוב הקריעה שיש בכל אדם בישראל בעת יציאת נשמה, לא מצינו ענין מיוחד להיות בשעת יציאת נשמתו של צדיק.
אשמח לכל מקור לענין.
דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד לִהְיוֹת בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק אֲפִילּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ תַּלְמִידוֹ כִּי מֵחֲמַת שֶׁאָז יוֹרֵד וְנִתְגַּלֶּה לְמַטָּה הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא נִמְצָא שֶׁנִּתְגַּלֶּה אָז הֶאָרָה גְּדוֹלָה מְאֹד עַל כֵּן הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה לְכָל מִי שֶׁנִּמְצָא אָז שָׁם
אדיר במרום כתב: והגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל אמר שזוכר
מה שנכון נכון כתב:אדיר במרום כתב: והגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל אמר שזוכר
ששמע.
אדיר במרום כתב:מה שנכון נכון כתב:אדיר במרום כתב: והגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל אמר שזוכר
ששמע.
הוא לא היה שם ביציאת נשמה של רבו זצ"ל?
מקדש מלך כתב:וגם זה מבואר בשו"ע שם, שיש רווח גדול, ולאו דווקא מחכם:כיון שנטה אדם למות, אין רשאין ליפרד ממנו, כדי שלא תצא נפשו <ג> והוא יחידי. (ומצוה לעמוד על האדם בשעת יציאת נשמה, שנאמר: ויחי עוד לנצח לא יראה השחת כי יראה חכמים ימותו וגו') (תהילים מ"ט, יא) (הגהות אלפסי שם).
הרי מבואר בלשון הרמ"א הפסוק אותו ציין כת"ר נאמר בהקשר של כל אדם, ועל כולם נאמר בשכרו "ויחי עוד לנצח".
אמנם כעת ראיתי כדבריך שבגמרא חגיגה דף ה' מבואר על "חכמים במיתתם", ואם כן יש לעיין למה הרמ"א כותב בלשון "האדם", שהרי בגמרא זה מבואר על חכמים דווקא. ולפ"ר הייתי אומר שבגמרא לא מדובר על שעת יציאת נשמה ממש, אלא גם על אחר כך, ובשעת יציאה נשמה ממש כל האדם נחשב לחכם, כיון שמקבל אז פני שכינה כנודע, ועדיין צ"ע.
ואם במיתתן כו' נראה דהיינו ביציאת נפש, כמפורש פרק האורג...
באמונתו כתב:מקדש מלך כתב:וגם זה מבואר בשו"ע שם, שיש רווח גדול, ולאו דווקא מחכם:כיון שנטה אדם למות, אין רשאין ליפרד ממנו, כדי שלא תצא נפשו <ג> והוא יחידי. (ומצוה לעמוד על האדם בשעת יציאת נשמה, שנאמר: ויחי עוד לנצח לא יראה השחת כי יראה חכמים ימותו וגו') (תהילים מ"ט, יא) (הגהות אלפסי שם).
הרי מבואר בלשון הרמ"א הפסוק אותו ציין כת"ר נאמר בהקשר של כל אדם, ועל כולם נאמר בשכרו "ויחי עוד לנצח".
אמנם כעת ראיתי כדבריך שבגמרא חגיגה דף ה' מבואר על "חכמים במיתתם", ואם כן יש לעיין למה הרמ"א כותב בלשון "האדם", שהרי בגמרא זה מבואר על חכמים דווקא. ולפ"ר הייתי אומר שבגמרא לא מדובר על שעת יציאת נשמה ממש, אלא גם על אחר כך, ובשעת יציאה נשמה ממש כל האדם נחשב לחכם, כיון שמקבל אז פני שכינה כנודע, ועדיין צ"ע.
מהרש"א [חדושי אגדות] חגיגה ה, ב:ואם במיתתן כו' נראה דהיינו ביציאת נפש, כמפורש פרק האורג...
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 105 אורחים